חברת החשמל משלמת ריבית גבוהה במיוחד

בתחילת העשור הקודם נקלעה חברת החשמל למשבר חמור בעקבות הפסקתה של הספקת הגז ממצרים. המשבר הגיע לשיאו בשנת 2012 והיה בין הגורמים להרעה ניכרת במצבה הפיננסי של החברה: החוב הפיננסי נטו שלה הגיע ל-52 מיליארד שקל בקירוב, אך מאז חל שיפור ממשי במצבה הפיננסי. בשנת 2018 נחתמו שני הסכמים במשק החשמל - הסדר נכסים בין המדינה לחברת החשמל והסכם לשינוי מבני במשק החשמל.

על אף השיפור במצב הפיננסי של חברת החשמל בין השנים 2012 - 2019, הסיכון של החברה נתפס כגבוה ביחס לזה שבחברות חשמל דומות באירופה, קובע (יום ג', 19.10.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הירידה בחוב והשיפור במצב הפיננסי הושגו בעיקר עקב החזרי תעריף בגין משבר הדלקים ומקדמות שקבלה החברה מרשות החשמל (סה"כ 61% מהירידה), הסדר הנכסים שתרם ל-17% מהירידה בחוב, ומכירת תחנת הכוח "אלון תבור" שהביאה לירידה של 6%. פעולות אלה יחד תרמו בסך-הכל ל-84% מסך הירידה בחוב. יתר הירידה מוסברת מפעולות שנקטה החברה, אשר ברובן באו על חשבון פיתוח משק החשמל. המשמעות היא שהירידה בחוב מוסברת בעיקר מאירועים בעלי אופי חד-פעמי.

12% מאיגרות החוב של החברה נושאות ריבית הגבוהה מ-7% - שיעור ריבית הגבוה במידה רבה משיעורה של ריבית הגיוס בסוף 2018, אשר לאורך השנים ירדה בעקבות השיפור במצבה הפיננסי והודות לריבית הנמוכה בשווקים. מחצית מחוב החברה נושא ריבית בשיעור של למעלה מ-5%, שיעור הכפול מזה של ריבית הגיוס השולית בשנת 2018.

היקפי ההשקעות המתוכננים לשנים 2022-2018 עומדים בממוצע על 3.2 מיליארד שקל בשנה, לעומת 5.1 מיליארד שקל בממוצע בארבע השנים הקודמות וגבוהים רק ב-10% מההשקעה המינימלית שתוכננה. בפועל, בשנים 2017-2013 היקף ההשקעות היה חלקי כך שבממוצע שנתי הוא עמד על 1.8 מיליארד שקל בלבד. מכאן שהיקף ההשקעות המתכונן בשנים הבאות לא מפצה על תת-ההשקעות שהיו בתוכנית הפיתוח הקודמת, וקיים ספק אם תוכנית הפיתוח הנוכחית נותנת מענה מספק לצורכי משק החשמל. קיים חשש, שהחברה לא תעמוד ביעדים שהוגדרו לה במסגרת הרפורמה וביעדים שקבע הדירקטוריון.

במשק החשמל חלים שינויים של ממש, בפרט בנוגע ליעד הממשלה מיולי 2020 לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 30% בשנת 2030, הכרוכים בהשקעות בסך 20 מיליארד שקל על-פי אומדן ראשוני מצד חברת החשמל. השינויים עשויים להשפיע על מצבה הפיננסי של החברה ועל יכולתה לעמוד ביעדים המוכתבים לה כספק שירות חיוני, מתריע אנגלמן.