מחסור בגוף ממשלתי שירכז טיפול בילדים יתומים

הדס דיסין-גליק מארגון אלמנים ואלמנות צעירים בישראל קראה להקצות בנות שירות לאומי לסייע ליתומים בביתם-שלהם, וסיפרה על פעילות המועדוניות להורים ולילדים. בנוסף, הם מקימים מערך הכשרה והדרכה ליועצים לליווי והעצמה של היתומים.

הדר קס, מנכ"ל עמותת "חמניות" - הבית ליתומים, אמרה כי "בישראל חיים, לפחות, 30,000 ילדים ונערים יתומים. מדובר בילדים ונערים שחוו את הטלטלה האדירה ביותר שילד יכול לחוות - מות הורה. לילדים היתומים, הילדים של כולנו, אין כל תמיכה מדינית מוסדרת. מדובר בילדים שבנוסף לטלטלה הרגשית והשבר האישי האיום שחוו, סיכוייהם להידרדר לסיכון הם בממוצע פי 10. מדינת ישראל מעולם לא חשבה כיצד לדאוג ליתומי ישראל על-מנת שלא ידרדרו לסיכון, המדינה נותרת אדישה לילדים ונערים שרק רוצים שלא להידרדר לסיכון ומבקשים עזרה. 30,000 ילדים ו-17,000 אלמנות שמבקשות ומבקשים עתיד אחר, אך מדינת ישראל מקצה עבורם בדיוק 0 שקלים מדי שנה".

קס קראה "לייצר בדחיפות מתווה טיפול בין משרדי למען יתומי ואלמנות ישראל. עד שמדינת ישראל תיקח אחריות על יתומיה אנחנו, אזרחי המדינה נמשיך לשלם והרבה על טעויותיה". דניאל טייב סיפרה כי התייתמה מאמה בגיל 8, ומאז היא נאלצת להתמודד "ללמוד לגדול מחדש, לפחד כל העת, לחוש מסכנות מהסביבה" ושיבחה את פעילות "חמניות", ותרומתה לעיצוב וחיזוק אישיותה.

לפי ח"כ קטי שטרית (הליכוד) הצוות הבין-משרדי שהוקם לפני כחמש שנים, המליץ לאבחן בין בגירים לקטינים, אך מתברר כי אין גוף אחד שמרכז את הטיפול והליווי בין משרדי הממשלה הרבים העסוקים בעניין כמו החינוך, הרווחה, הביטחון והמשפטים. יעקב אשר (יהדות התורה) הדגיש את הצורך להקדים בתור לרכיבה טיפולית או לכל ליווי ומיצוי זכויות - את הילדים היתומים. כל אלו, כמו זכויות כלכליות וחינוך - צריך להיות מעוגן בחוק מעמד הילידים היתומים. לדבריו, "לא ייתכן שאין חוק שמסדיר את מעמדו של ילד יתום. ההתעלמות של המדינה מהיתומים לא חוסכת כלום, בהמשך משלמים על זה בריבית ובהצמדה כשמצבם מידרדר ואז קשה הרבה יותר לסייע". אשר דרש לדעת האם יש מי שפונה לאלמנים ואלמנות מטעם המדינה להציע סיוע, משנענה כי עליהם להגיש פניה, התקומם "לא ייתכן שהם יידרשו לבקש את הסיוע, הם לא אמורים לדעת מה הזכויות שלהם, בשביל זה יש את המדינה שצריכה להנגיש את הסיוע, זו חובה שמוטלת עלינו".

ענת כהן, נציגת המוסד לביטוח לאומי, סיפרה על קצבה המשולמת ל-34,164 יתומים עד גיל 21, מתוכם כ-900 יתומים משני הורים ובנוסף משולמים דמי מחיה ומענק לימודים. לדבריה, המוסד יוזם את הענקת הקצבה ודמי המחיה. רחל איגר-לוין, מפקחת שירות האומנה במשרד הרווחה, סיפרה על צוות הפועל למיצוי זכויות של היתומים, וקרן להענקת עזבונות המיועדת ליתומים. לדבריה, קצבת השארים מיועדת למי שהיתום בחזקתו. אילן שריף, מנהל אובדן ושכול במשרד, סיפר על פניות המשרד באופן יזום למשפחות שכולות ליעוץ, ליווי ומיצוי זכויות, כולל במקרי התאבדויות, אלימות במשפחה, ואירועים פליליים.

יוכי סימן טוב, מפקחת משבר במשרד החינוך, ציינה את המחויבות ליידע את צוותי החינוך והמורים ביתמות תלמידים, ואילו דניאל בלנגה, רכז ביטוח לאומי באגף התקציבים, סיפר על 1.5 מיליארד שקל שהוקצו בתקציב האחרון לקצבת זקנה ושארים, ולכן אלמנה לא תקבל פחות מ-6,160 שקל, וכן הוגדלה משמעותית הקצבה ליתומי אלימות במשפחה.