נשים מוכות יוכלו לדרוש לקבל לידיהן את ילדיהן

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה (יום ג', 7.12.21) את התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. התקנות, שתכליתן היא אפשרות סיוע לבני זוג ולהורים וילדים ליישב סכסוכי משפחה ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום תוך צמצום הצורך בהתדיינות משפטית, אושרו פה אחד בתמיכת יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב (העבודה), והח"כים ענבר בזק (יש עתיד), בני בגין (תקווה חדשה), אורי מקלב (יהדות התורה).

התקנות המדוברות היו בתוקף במסגרת הוראת שעה שנמשכה שלוש שנים. בתקופה זו נמסרו שני דיווחים שנתיים לכנסת, ובהם דווח על ירידה משמעותית של כ-50% בהיקף התובענות בענייני משפחה המוגשות לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הדתיים. לאור הצלחתו נכנס החוק לתוקפו כהוראת קבע בספטמבר 2020. במסגרת זו נערכו מספר תיקונים מצומצמים ובהתאם לכך נדרשים תיקונים לתקנות.

התקנות מסדירות בין היתר את סדרי הדין לעניין פגישות המהו"ת, משמעות אי-התייצבות לפגישות מהו"ת, סדרי הדין לעניין בקשות לסעד זמני ולסעד דחוף ולעניין קיצור או הארכת תקופת עיכוב ההליכים. תקנה 12 מסדירה את העניינים בהם ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף, בו ניתן יהיה לדון ללא המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים. העניינים המנויים בתקנה הם בקשה לאישור פעולה רפואית דחופה בקטין, בקשה לסעד בעניין מזונות או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת מהו"ת תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, בקשה להנפקת דרכון לקטין ולאישור יציאת קטין מהארץ לפעילות חינוכית או לצורך אחר שלא היה צפוי ותובענה דחופה לגירושין כשהנתבע מתגורר מחוץ לישראל ונמצא כעת בישראל.

על-פי ההצעה הנוכחית, לרשימה סגורה זו יוסיפו גם בקשה של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות להחזיק בילדיה עמה לקבל החלטות הנדרשות לתקופת השהות במקלט וכן, בקשה לסעד דחוף לרישום ילד למוסד לימודים כשהבקשה מוגשת בסמוך לתחילת שנת הלימודים. כמו-כן, מוצע להבהיר כי בקשה למזונות זמניים או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, לא תוגש בתקופת עיכוב ההליכים אלא כבקשה לסעד דחוף (והיא אינה יכולה להיחשב כבקשה לסעד זמני).

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), שניהל את דיוני חקיקת החוק בוועדה מתח ביקורת על כך שהחוק לא מיושם עד היום בבתי הדין השרעיים בגלל מחסור בתקנים. "הוא מיושם בבית המשפט משפחה ובבתיה"ד הרבניים. נאמר לי שיש תקציבים ועומדים להחילו, ביקשתי לא ללכת במסלול הרגיל של מכרזים אלא על דרך של חיפוש אקטיבי", אמר.

בתגובה ציינה יהודית אסף, מנהלת יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה כי החוק נכנס לתוקף במקביל לפתיחת יחידות הסיוע בבתיה"ד השרעיים וההחלטה הייתה להקים יחידות ולהתחיל לבנות ממשקי עבודה ובהמשך להחיל את החוק. "במהלך הזמן לא היו תקנים והבשורה הטובה היא שקיבלנו 12 תקנים שנתבקשו בתיאום עם מנהל בתי הדין השרעיים, הקאדי ד"ר איאד זחאלקה", ציינה. לדבריה, המכרזים פורסמו ונמצאים בבדיקת המועמדים. "המכרזים לעוה"ד לא יכולים להתפרסם בשל במאבק המשפטי בין המשפטנים לפרקליטים ואנחנו מתואמים עם הקאדי זחאלקה להכשרת העובדים שיתקבלו", הוסיפה.