מחסור במטפלות מוביל לסגירת מאות פעוטונים

יו"ר הוועדה ח"כ יוסי טייב: "אתמול בלילה אמר לי שר החינוך קיש כי הוא בוחן את החתימה על החלטת ועדת המחירים בשבועות הקרובים, מאחר שהנושא קרוב ללבו. מבחינתי זה SOS. שר החינוך עובד יד ביד עם שר האוצר, ואנחנו מובילים יחד את המאבק. מדובר במקצוע בסכנת הכחדה".

בישראל ישנם יותר מחצי מיליון פעוטות עד גיל שלוש. קרוב ל-60% מהם מבקרים במסגרות יום כגון משפחתונים, מעונות יום או גני ילדים. לפני שנה בדיוק הועברו ממשרדי הרווחה והכלכלה אל משרד החינוך סמכויות הפיקוח על מעונות היום לפעוטות, במסגרת רפורמת הגיל הרך. למרות שחוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965, מחייב כל מעון לפעול עם רישיון, אין פיקוח של המדינה על מסגרות פרטיות מסוג זה שאינן בעלות "סמל".

מנכ"ל פורום מעונות הסמל, ליאור גבאי: "אנחנו דורשים לאשר מידית את החלטת ועדת המחירים לפיה יש להעלות ב-300 ש"ח את התשלום לילד במעון. השכר למטפלות כיום שווה לשכר מינימום, בתוספת 400 שח. כיום חסרות בערך 3,000 מטפלות וזה חוצה מגזרים. כל יום נסגרות כיתות".

מנהלת אגף חינוך קדם-יסודי במשרד החינוך, אורנה פז: "יש פה מחדל של 74 שנים וייקח זמן לפתור את הבעיה הזאת. קיבלנו את תחום מעונות היום בפברואר שנה שעברה ואנחנו משנים את הפרדיגמה מטיפול - לחינוך. מתחילת השנה הכפלנו את מספר המפקחים. בנוסף, התחלנו להכשיר 12,000 מטפלות, לאחר קבלתן לעבודה". "מתוכן עזבו כבר 40%", העיר ליאור גבאי.

ח"כ יוסף עטאונה שאל את נציגת משרד החינוך כמה מעונות יש בחברה הערבית-הבדואית בנגב וקיבל את התשובה: "יש מעטים, לא מספיק". חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה נתונים: "מדובר על שיעור 8-7 אחוזים בחברה הערבית כולה, לעומת 24% באוכלוסייה הכללית".

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "בחברה הערבית יש עודף במטפלות. בשנתיים האחרונות היו ניסיונות לכניסת מטפלות ערביות לחברה היהודית, אבל היו התבטאויות גזעניות".

ח"כ נעמה לזימי: "גם הממשלה שהייתי חלק ממנה כשלה בנושא הזה. כשלו הממשלות לדורותיהן. בואו נכיר במציאות ונתקן את שכר המטפלות, ענף קריטי שנמצא בקריסה. אני שמחה שיש מו"מ לשיפור תנאי הסייעות בגנים, אבל באותה נקודה - זה מגדיל את הפער משכר המטפלות. בנוסף, אם תאושר החלטת ועדת המחירים, צריך לוודא שיש סבסוד להורים, גם למעמד הביניים. אם לא נהיה קרציות לממשלה, שום דבר לא ישתנה".

ח"כ משה טור פז: "העברת כלל הסמכויות למשרד החינוך, הגדלת התקציב לטובת כוח האדם החסר, תוספת סייעות והגדלת המסגרות המסובסדות. זה הצורך הבהול שיש לקיים כעת. בבריטניה יש סגן שר שממונה על הגיל הרך. אין תחום חכם יותר להקדיש לו נבחר ציבור - מאשר זה".

ח"כ יבגני סובה הציע רעיון: "בבני 6-3 יש תהליך חינוכי חשוב יותר מאשר בבני 3-0, לכן אני מציע, באופן זמני, להעסיק אנשים מגל העלייה האחרון, שיש להם איזה ניסיון של טיפול בילדים, למרות הקושי בשפה".

נציגת ועדת חינוך חצבה אסנת: "אנחנו מקבלים הרבה חיילות משוחררות והן מהוות פתרון מצוין למצוקת המטפלות. הן נותנות את הלב והנשמה והחינוך הטוב אצלנו בערבה - זה בזכותן. אם יאפשרו להן עבודה מועדפת זה ייתן 'בוסט' רציני".

מנכ"ל עמותת 121 "בידיים טובות", טלי ניר: "מדינת ישראל מוציאה על כל פעוט עד גיל שלוש כ-600 דולר בשנה, לעומת 10,200 דולר ב-OECD. אנו מציעים השקעה ממשלתית של מיליארד שקלים וחצי נוספים בחינוך לגיל הרך שיביאו להעלאת שכר המחנכות, שיפור ביחס התקינה, בהכשרה והדרכה איכותית של המחנכות במסגרות לפעוטות, ובהגדלת הסבסוד להורים. חתימה על החלטת ועדת המחירים תאפשר אורך נשימה לארגוני הסמל, אבל צריך אורך נשימה גם לארגונים הפרטיים".

בתום הדיון סיכם היו"ר טייב: "יש להעלות את מעמד ושכר המטפלות במעונות. הוועדה ממליצה לממשלה לרכז את כל הטיפול במעונות היום במשרד החינוך ולהקים רשות לטיפול בגיל הרך. הוועדה קוראת להעסיק בענף חיילים משוחררים ובני שירות לאומי ולהכיר בו כעבודה מועדפת. כמו-כן, יש להגדיר את המעונות הפרטיים כמוסדות חינוך ולא כעסקים".