|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
החלטות הממשלה לא בוצעו [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
אנגלמן על האקלים: חוסר מעש מסוכן
|
|
כמעט כל הליקויים בנוגע למשבר האקלים שנחשפו לפני שלוש שנים לא תוקנו ● מתריע: העדר פעולות מצד הממשלה ונתניהו יסכן את הדור הנוכחי והדורות הבאים
|
|
ממשלות ישראל הרבו לדבר בשלוש השנים האחרונות על מחויבותן להתמודדות עם משבר האקלים, אך לא עשו כמעט דבר. ה ממשלה ו בנימין נתניהו מסכנים את הדורות הבאים אם ימשיכו לשבת בחיבוק ידיים. כך קובע (19.3.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בשורה של דוחות העוסקים במשבר האקלים. אנגלמן מסביר, כי מדינת ישראל, למרות גודלה, היא בעלת היקף פליטות גבוה יחסית לנפש. ישראל מושפעת מפליטות גזי חממה בהיותה "נקודה חמה" שחשוף לסיכונים משמעותיים בשל שינויי האקלים בתהליך ההתחממות העולמית. קצב ההתחממות בישראל גבוה מהקצב העולמי כמעט פי שתיים, והוא מחייב את המדינה להיערך להשפעות שינויי האקלים באזורנו. בשנת 2021 פרסם משרד מבקר המדינה דוח מיוחד בנושא "פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים", שכלל ליקויים ופערים עמוקים בהיבטים הנוגעים לפעילות של עשרות משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים וציבוריים בסוגיית ההיערכות הלאומית למשבר האקלים. אנגלמן אומר: "דוח זה שב וחושף, באמצעות מעקב פרטני אחר מצב הטיפול ביותר מ-100 ממצאי ביקורת שעלו בדוח הקודם, תמונה מדאיגה: מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם; מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות שהוטמעו בעיקרן בשורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אך כל זאת ללא הובלת תהליכים וללא נקיטת פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש. ניתן לאפיין את ההתנהלות הממשלתית בנושא כ"דשדוש תפקודי". שיפור נרשם בעצם הצבת יעד לאומי אבסולוטי להפחתת פליטות גזי חממה במקום יעד לנפש כבעבר, וכן נמצא שיפור בהיערכות של מערכת הביטחון ושל הנחיות בנק ישראל למערכת הבנקאית. "מדובר בתמונה מדאיגה בנוגע להתקדמות ההיערכות של הממשלה בכל אחד מארבעת המישורים שנבדקו: פעולות הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה לאטמוספירה; ההיערכות הממשלתית הרב-מגזרית לסיכונים הכרוכים בשינויי האקלים; היבטים כלכליים ופיננסיים של המשבר; היבטים בממשל אקלים בעניין המסגרת המוסדית, הנורמטיבית והתפקודית של הטיפול בנושא האקלים. "הטיפול במשבר האקלים מחייב קשב ממשלתי היקפי, המשלב את מרבית משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים המנויים בהחלטות הממשלה, ובהם משרדי האוצר, הגנת הסביבה, האנרגיה, התחבורה, הכלכלה, החקלאות, הביטחון וצה"ל, מינהל התכנון שבמשרד הפנים ועוד, לצד גופים ציבוריים ומקצועיים בממשלה ומחוצה לה. שילוב הכוחות והקשב המדיני המתמשך לנושא נדרשים כדי לייצר התקדמות עקבית ומתמשכת בקצב מספק, אשר יבטיח את השגת היעדים שקבעה לעצמה ישראל וכדי שתעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות, ותעשה כן באופן ההולם את היותה מדינה מפותחת החברה בארגון ה- OECD. |
|
|
|
|
אין חקיקה, אין תכלול, אין תקציב [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]
|
|
|
"ניתן להצביע על שישה כשלים יסודיים המסבירים את פעולתה המדשדשת של ה ממשלה במהלך השנים האחרונות, ובעניינים מסוימים אף ביתר שאת בשנתיים שחלפו מאז פרסום הדוח הקודם", אומר אנגלמן ומונה אותם: - העדר גורם ממשלתי מוביל המחויב להשגת היעדים המדינתיים, שפועל למימוש תוכנית ממשלתית מתואמת והוליסטית ומכריע במחלוקות. המשך תפקוד על סמך המערך הממשלתי המבוזר, ללא מענה לחסמים התפקודיים הקיימים כפי שעלו בביקורת מעקב זו, אינו מתמודד עם אותם חסמים במימוש היערכות משרדי הממשלה לשינויי האקלים.
- שיהוי באסדרה מחייבת (עיגון חוקי): יישום חלקי ביותר של עשרות החלטות שקיבלה הממשלה בשנים האחרונות ושיהוי בקידום חוק אקלים. בשלהי הביקורת החלה הממשלה בפעולות לקידום חוק האקלים, ואולם הצעת החוק החדשה אינה כוללת יעדים מחייבים שיאפשרו את הובלת הנושא והטמעתו בכלל פעולות הממשלה באופן יעיל.
- אי-קידום מס פחמן: העדרו של כלי פיננסי שיאפשר הפנמת העלויות החיצוניות הנגרמות בשל פעילות כלכלית הפולטת גזי חממה ויאפשר הימנעות מהטלת מס פחמן בייצוא סחורות ישראליות לחו"ל. הדבר צריך להיעשות כחלק מחבילת רפורמות במיסוי ובתמריצים, שמטרתן למתן ולקזז את העלייה ביוקר המחיה ולפצות אוכלוסיות הראויות לקידום ואת התעשיה המקומית במקרה של פגיעה בהן - דבר העלול להתרחש אם יקודם מס הפחמן לבדו.
- מענה חסר בתחום רשת החשמל: חסרה השקעה לשדרוג ולבנייה של יכולות טכניות לאורך שרשרת רשת החשמל, ובכלל זאת הרחבת תמהיל מקורות האנרגיה.
- העדר ניהול סיכונים ממשלתי כולל: הכנת תרחיש ייחוס לאומי מחייב כלל-ממשלתי שיהווה מצפן ממשי לגיבוש תוכניות עבודה פרטניות שמתמודדות עם האיום.
- העדרה של מסגרת תקציבית לאקלים: גישת משרד האוצר לתקצוב במקטעים אינה הולמת את מורכבות הנושא והיקפו, ובד בבד עם העדר בקרה בנושא, הדבר מוביל לניצול נמוך של תקציבים שיועדו לו. הדבר בעייתי אף יותר לנוכח הפערים הבולטים בין הסכומים שנוצלו בפועל משנת 2015 על נושאי אקלים, שקטנים עשרות מונים מהסכומים שהמדינה משקיעה, באמצעות תמיכות שונות, בדלקים פוסיליים.
אנגלמן מסכם: "יש לראות אם כן בממצאיה של ביקורת מעקב זו משום הנפת דגל נוסף עבור הממשלה וראש הממשלה. קיימת חשיבות מיוחדת לפעולה בינלאומית משולבת לשם התמודדות עם משבר האקלים, ועל מדינת ישראל לקחת חלק פעיל בהתמודדות זו עם יתר מדינות העולם. העדר פעולת תיקון ממשית בעניין התנהלות המדינה בנושא משבר האקלים בהובלת הממשלה והעומד בראשה, מעמידה את המדינה בפני סיכון עתידי שרלוונטי לדור הנוכחי ולדורות הבאים".
|
|
| תאריך:
|
19/03/2024
|
|
|
עודכן:
|
19/03/2024
|
|
איתמר לוין
|
|
+משבר הנפט הבא יהיה בצד הביקוש
|
|
12:08 19/03/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
המעבר לאנרגיה נקייה יגביר בטווח הקצר את כוחן של סעודיה ושכנותיה, ובמקביל מאיים לפגוע קשות במדינות המפיקות נפט יקר ויותר ומזהם יותר - מנתח אקונומיסט, המציע דרכי התמודדות
|
|
|
|
|
|
בית זיקוק בניגריה. אחת המדינות שבסיכון [צילום: סאנדיי אלבמה, AP]
|
|
|
|
|
|
אנגלמן על האקלים: חוסר מעש מסוכן
|
|
במשך עשרות שנים, השאלה המרכזית בנוגע לנפט הייתה האספקה. הלקח נלמד לפני יובל, בחרם הנפט הערבי לאחר מלחמת יום הכיפורים. כיום ניתן לחשוב שהקשר בין אנרגיה לגיאו-פוליטיקה התרופף: השווקים רגועים למרות המלחמות באוקראינה ובעזה. אבל, טוען אקונומיסט, בפועל מתחיל שלב חדש – בו הביקוש הוא המשפיע על השווקים, ויש לו השלכות גיאו-פוליטיות משמעותיות.
|
|
|
|
|
המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים מפרסמים (יום ב', 5.2.24) את דוח הניטור הלאומי בים התיכון לשנת 2022 המהווה מעקב רב-שנתי על מגוון נתונים פיסיים, כימיים וביולוגים הנדרשים להבנת "המצב הבריאותי" של הים. ממצאי הניטור מצביעים על אופי השפעת הפעולות ברמה המקומית וברמה העולמית, וחושפים אירועים חריגים ומגמות בעלות השפעה ארוכת טווח שאיתן ישראל מתמודדת. לצד זאת, ניכרת השפעה לטובה של פעולות המשרד להגנת הסביבה בשני העשורים האחרונים לצמצום זיהום הים ממקורות תעשייתיים יבשתיים, דבר אשר בא לידי ביטוי במגמות הירידה המתמשכות בריכוזי מזהמים במי הים ובקרקעית.
|
|
|
|
|
מגדלי דבורים בארה"ב מדווחים על ירידה מתמשכת בייצור הדבש בשנים האחרונות. מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי IOP Science מצביע על שני גורמים עיקריים לתופעה: שינויי אקלים והזנחת בתי גידול.
|
|
|
|
|
עכשיו זה רשמי: 2023 הייתה השנה החמה ביותר בהיסטוריה האנושית. גוף האקלים המרכזי של אירופה, Copernicus Climate Change Service, מסר (9.1.24), כי הטמפרטורה הממוצעת בשנה היוצאת הייתה גבוהה ב-1.48 מעלות צלזיוס מאשר הממוצע ערב המהפכה התעשייתית ולפני תחילת השימוש בדלקים מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי).
|
|
|
|
|
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת (יום ד', 27.12.23) לראשונה את מדד איכות אוויר, במסגרת פרסום מדדי איכות חיים לשנת 2022. מדד איכות אוויר מציג נתונים על חשיפת האוכלוסייה לריכוזי מזהמי אוויר מעל ערכי היעד ומבטא את רמת הסיכון של האוכלוסייה בישראל מזיהום אוויר, כאחוזים, ביחס לערכים אשר נקבעו על-ידי ארגון הבריאות העולמי ואשר אומצו בישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20  על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
