ככל שמתקרב מועד הפרטת "חברת דואר ישראל" מצטמצמת רשימת המתעניינים ברכישת החברה, וכעת נותרו במרוץ שתי קבוצות בלבד: דלק עם
רמי לוי ומילגם עם הפניקס וליימן שליסל.
זאת, לאחר שבתחילת הדרך דיווחה רשות החברות הממשלתיות, כי 11 פניות הוגשו בידי משקיעים וקבוצות שונות אשר הביעו עניין ברכישת חברת הדואר: דפוס בארי, לנג השקעות, דיסקונט קפיטל, ניאופרם, פורטיסימו,
אפריקה ישראל השקעות, קבוצה המורכבת ממילגם וגופים מוסדיים, אייפקס, קבוצה המורכבת מאוברסיז קומרס אמיליה פיתוח ואקסלוט, דן חברה לתחבורה ציבורית וכן "דלק" חברת הדלק הישראלית.
בעוד שבתחילת הדרך דובר על אפשרות לעניין חברות דואר זרות ברכישת חברת דואר ישראל ואף ניתן ניקוד עבור ניסיון בתחום הדואר, וזאת מתוך כוונה שרוכש החברה יביא לשיפור בשירותי הדואר לציבור, הרי שחברות דואר זרות לא התעניינו ברכישת החברה וכעת נותרו רוכשים פוטנציאליים, חסרי זיקה לתחום הדואר.
יתרה מכך, מועמדותו של "דפוס בארי", אשר התעניין אף הוא ברכישת חברת הדואר, נפסלה בידי רשות התחרות, בשל מעמדו הדומיננטי בתחום דפוס המכתבים ובעלותו בחברת "מסר", שהינה המתחרה המרכזית של דואר ישראל.
במסגרת תהליכי הבראת חברת הדואר, הזרימה המדינה לחברה מאות מיליוני שקלים, אולם בתמורה לקחה לידיה נכסי נדל"ן מרכזיים של החברה, דבר אשר פגע באטרקטיביות של החברה עבור הרוכשים הפוטנציאליים וכן השפיע על שווי החברה.
בידי חברת הדואר עדיין נכסי נדל"ן בהיקף לא מבוטל, אך מדובר בנכסים פחות אטרקטיביים מאלו שנלקחו על-ידי המדינה ולמרות שנעשה ניסיון להעריך את שווים, נראה כי עדיין קיימת מחלוקת בנושא, אשר הרחיקה חלק מהמתעניינים ברכישת החברה.
ברקע הדברים, קיים גם העימות הקשה בין שר התקשורת,
שלמה קרעי, לבין יו"ר דירקטוריון חברת הדואר, מישאל ועקנין, אשר במסגרתו אומנם מנע בג"ץ את פיטורי היו"ר, אך הדם הרע ביניהם לא תורם ליציבות ולוודאות האסדרתית, הנדרשת ערב הפרטת החברה.
רשות החברות הממשלתיות אינה נרתעת ממיעוט המתעניינים ברכישת חברת הדואר כאמור, ונחושה להשלים כבר בחודשים הקרובים את הליך מכירת החברה, כאשר מנכ"ל הדואר, דוד לרון, אף הביע חשש כי עיכוב בהפרטה עלול להביא את החברה לחדלות פירעון, אך לא כולם שותפים לדחיפות בהפרטת חברת הדואר דווקא כעת.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
