שכרם של גברים צעירים מן המגזר החרדי, אשר יוצאים לשוק העבודה, נמוך ב-16% משכרם של גברים יהודים שאינם חרדים. כך עולה מסקירה שהפיץ (יום ב', 27.5.24) משרד האוצר. זאת, בשל היעדר מיומנויות בעקבות הימנעות מערכת החינוך החרדית מלימודי ליבה.
על-פי המסמך, שמסתמך על נתוני התעסוקה של שנת 2019, שכרם החודשי הממוצע של צעירים חרדים בני 18 עד 25 ללא השכלה על תיכונית שעובדים במשרה מלאה עמד על 6,860 שקל, בעוד שכרם של צעירים בני אותו גיל ובעלי אותה השכלה שאינם חרדים עמד על 8,202 שקל לחודש בממוצע. השכר השעתי הממוצע של צעירים חרדים ללא השכלה על תיכונית עמד על 38.5 שקל לשעה, בעוד השכר השעתי הממוצע של צעירים שאינם חרדים ללא השכלה על תיכונית עמד על 46.6 שקל לשעה.
"ניכר שעבור אלו שמעוניינים לעבוד במשרה מלאה בגילאים צעירים ואינם פונים להשכלה על תיכונית, מערכת החינוך החרדית מספקת פחות כלים המותאמים לשוק העבודה, כשהמרכזיים מבין כלים אלו הם לימודי הליבה וזכאות לתעודת בגרות, אף אם יש סיבות נוספות לפערי שכר אלה", ציינו בסקירה שפרסם אגף הכלכלן הראשי באוצר.
האפקטיביות הנמוכה של מערכת החינוך באה לידי ביטוי גם בנתוני הפונים ללימודים אקדמאיים ובנתוני הנושרים מן הלימודים האקדמאיים.
בשנת 2020 פנו רק כ-8% מן הגברים הצעירים בוגרי מערכת החינוך החרדית להשכלה הגבוהה, לעומת 48% מן הגברים היהודים שאינם חרדים. 74% מן הגברים החרדים המעוניינים בלימודים אקדמאיים מחויבים בלימודי מכינה, משום שהם אינם זכאים לתעודת בגרות ולא עברו מבחן פסיכומטרי. זאת, לעומת 18% מן היהודים שאינם חרדים.
בקרב הגברים בוגרי מערכת החינוך החרדית, כ-43% בלבד מהסטודנטים ומכלל המשתתפים במכינה אקדמאית הצליחו לסיים תואר אקדמי בשש השנים מתחילת לימודיהם במוסד אקדמי. זאת, בהשוואה ל-65% מן הגברים היהודים שאינם חרדים שסיימו את לימודיהם בתוך שש שנים.
"שיעור הסטודנטים החרדים הלומדים במכללות גבוה יחסית, ובהן שיעורי הנשירה גבוהים יחסית, וזאת למרות שהדרישות האקדמאיות במסלולי הלימוד שלהם אינן גבוהות באופן מיוחד. זאת, בהשוואה לגברים יהודים שאינם חרדים שלומדים בשיעורים גבוהים יותר באוניברסיטאות מחקר ובתחומי STEM, שנחשבים לבעלי רמה אקדמאית גבוהה במיוחד", ציינו בסקירת האוצר.
עוד ציינו כי להגדלת שיעור הגברים החרדים שמסיימים בהצלחה תואר אקדמי - ובפרט במוסדות ובמקצועות עם פרמיה גבוהה - ישנה חשיבות גדולה לצמצום פערי השכר בין הקבוצות ולשמירה על רמת הצמיחה לאור השינויים הדמוגרפיים הצפויים
בעשורים הבאים.
