התמונות מהמחאה האחרונה נגד ה
ממשלה בצומת קפלן הן תמונות שראשי המחאה לא בדיוק שמחים לראות. מדי שבוע המספרים בקפלן הולכים ומתמעטים. כעת, רגע לפני שהוא עוזב את רשת 13 לטובת התאגיד, מפרסם (13.8.24) העיתונאי בר שם-אור תחקיר במשדר "הצינור" על קרע של ממש שנוצר בתוך ארגוני המחאה.
איש יחסי הציבור רונן צור אומר כי הוא חושב שגם הנתק בתוך תנועת המחאה הביא לכך שאי אפשר היה להשיג את המטרה המרכזית. את השורש של הקרע בתוך ארגוני המחאה אפשר למצוא עוד מהמחאה נגד הרפורמה המשפטית בשנה שעברה. באותה תקופה, כוח קפלן בהובלת שקמה ברסלר, גלגול של תנועת הדגלים השחורים, היה המנוע הבולט של הבמה המרכזית בקפלן, אולם עם הזמן הצטרפו אליו כוחות נוספים.
ככל שהמחאה גדלה, הכסף החל לזרום איתו מתרומות של בודדים וגם של אנשי עסקים, והיה צריך לנהל את האירוע. לצורך כך הוקם ארגון-גג בשם "מטה המאבק - חופשי בארצנו", עמותה שהמנהלים שלה הם
גלעד שר, יוסי קוצ'יק ואיש העסקים אורני פטרושקה, שאמר באחת ההפגנות: "מהממשלה הזו נקבל רק דברים - עסקת חטופים והליכה לבחירות".
קוצ'יק נחשב בעבר ליד-ימינו של
אהוד ברק, וכך גם גלעד שר. "אני אופטימי שבשנת 2024 נביא להקדמת הבחירות, שתחלפנה ממשלה איומה בממשלה דמוקרטית-ליברלית", נאם קוצ'יק בהפגנה אחרת. המנכ"ל של מטה המאבק הוא ערן שוורץ, בעבר משנה למנכ"ל המשרד לשוויון חברתי.
במטה המאבק החליטו בשנה האחרונה לשנות אסטרטגיה והלכו על סיסמאות כמו "מיליון איש ברחובות" ו"בחירות עכשיו", קמפיינים שלא ממש סחפו את הציבור. במטה בחרו לשים על הבמה בקפלן דמויות חדשות בהם משה רדמן ורן הר-נבו. שקמה ברסלר הוזזה הצידה, גם מהחלטה אישית וגם כתוצאה מקרע שהלך וגדל בין כוח קפלן שהקימו רועי נוימן ו
נדב גלאון יחד עם ברסלר לבין מטה המאבק.
הוויכוחים ביניהם הולכים עוד יותר אחורה - על-פי התחקיר, במטה המאבק רצו ללכת לפשרה סביב הרפורמה המשפטית, אולם בכוח קפלן סירבו. בזמן המלחמה, בכוח קפלן דרשו להציב פנים חדשות למחאה כמו משפחות שכולות ומפונים, אבל גם לכך לא הסכימו במטה. כוח קפלן, ששלט בבמה המרכזית במשך שנה, הוזז הצידה לטובת המאבק.
|
|
|
|
|
|
"אני חושב שאם אתה רוצה לפרק אותה [את המחאה, ע"י] למרכיבים, אז אתה צריך לשאול את עצמך - למה לא יצאו הרבה מאוד אנשים החוצה?", הסביר ל'צינור' רן הר-נבו. "אז אתה יכול להגיד שזה בגלל האיכות של התוכן או בגלל הקמפיין או בגלל... אני חושב שזה בגלל שאנשים הפסיקו להאמין שההפגנות יכולות להפיל את ה ממשלה".
רונן צור הסביר: "הדבר הקל ביותר זה לרכז אנשים כל שבת בקפלן, לתת כמה נאומים ולהתפזר אחרי שעתיים-שלוש. הבעיה היא שהממשלה התרגלה לדבר הזה. היא יודעת איך להתמודד עם זה. היא יודעת איך לנטר את זה, היא גם יודעת גם איך להוריד את זה מסדר היום, ואז זה הפך להיות חוג-שבת של כמה אנשים. זאת לא מחאה שמפילה ממשלה".
הקרע החריף יצר שני מחנות מובהקים. בכוח קפלן חשבו שלא נכון להחזיר לרחובות את קפלן במלחמה, אלא רק להצטרף למאבק משפחות החטופים בשער בגין, אך במטה המאבק סירבו. רדמן והר-נבו תמכו במדיניות שקראה לימי שיבוש, כמו ב-7 ביולי, שנחלו כישלון חרוץ. גם בין אנשי מחאת ההייטק יש מורת רוח מהתנהלות מטה המאבק ככל שהקרע גדל כך גם קטנו מספרי המפגינים בקפלן.
במטה המאבק החליטו גם להפסיק את המימון ל"עוטף עצורים", ארגון עורכי הדין שמלווה את המפגינים, דבר שגרם לכעס אצל בכירי הארגון כמו גונן בן-יצחק. הר-נבו: "אתה רואה שהרבה מאוד מנהיגים של החברה האזרחית לא הגיעו לאירוע, חזרו לשבת על הגדר. אני חושב שהבעיה העיקרית היא כמות האנשים שחזרה לספה, ובלי הנהגה משמעותית רחבה המחאה נשארת בהגדרה הציבורית שלה בתור איזו נישה מנורמלת מגיעה לאיזה שהוא סטקטו".
גורם במחאה מסר לצינור את הדברים הבאים: "העסקונה שהשתלטה על ניהול המחאה עסוקה בכיבודים, בקידום עצמי, בסרטונים ובפודקאסטים, במקום בהדחת נתניהו. הם התאהבו בקמפיינים של עצמם ובלראות את עצמם על הבמות, ומצאו את עצמם באופסייד מוחלט אל מול הציבור הישראלי. הם עשו השמדת-ערך למחאה מפוארת שהצילה את ישראל בשנה שעברה, והפכו את קפלן לאירוע קיצוני ומנותק".
לצד הריב הניטש בין אנשי המחאה, על-פי דיווחים, גם הכסף במטה המאבק הלך והצטמצם. התרומות לא גדולות כפי שהיו וכעת המחאה נגד הממשלה ניצבת בצומת דרכים, כאשר המשך המחאות בצומת קפלן עדיין לא ברור.
|
|
; פייסבוק 
מינס. ביוזמתו של קרעי [צילום: אייל טואג, הקריה האקדמית אונו]
אהוד ברק
תפוס כינוי יחודי
