הבטחות מול מציאות
אבחון ומעקב מאוחרים: רפורמת הסדרי הבחירה עלולה לסכן חיי אדם |
בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת נחשפו כשלים חמורים ברפורמה המבטיחה לשפר את מערכת הבריאות ● מבקריה טוענים: "מבוטחים ובתי חולים בפריפריה ננטשו" ● משרד הבריאות: "יתרונותיה עולים על חסרונותיה" |
רפורמת הסדרי הבחירה, שהוצגה כהבטחה הגדולה של מערכת הבריאות הציבורית בישראל, הפכה עד מהרה לשדה קרב בין משרד הבריאות, מנהלי בתי החולים והמבוטחים. בעוד שמשרד הבריאות מציג את הרפורמה כהצלחה, אנשי מקצוע ואגודות ציבור מתריעים: "אבחונים מתעכבים, חולים לא מקבלים מענה, ובתי חולים עלולים לקרוס".
הרפורמה, שנכנסה לתוקפה בפברואר 2024, כללה שינויים נרחבים שנועדו להרחיב את זכויות המבוטחים, לצמצם פערים גאוגרפיים ולהגביר את השקיפות במערכת הבריאות. בין עיקריה:
אך למרות הכוונות הטובות, עולות טענות קשות על יישום הרפורמה והשלכותיה.
השלכות כלכליות על בתי החולים
מנהלי בתי חולים בפריפריה טוענים כי ההסדרים החדשים פגעו קשות במוסדותיהם. הד"ר אוהד הוכמן, מנכ"ל "בני ציון", התריע כי "משרד הבריאות אוסר עלינו לתת הנחות, אך 'כללית' מפנה מטופלים לבתי חולים אחרים כדי לחסוך. זה גרם לנו להפסד של 40 מיליון שקלים בשנה". הד"ר אסנת לבציון-קורח, מנכ"ל "שמיר", הזהירה מפני עיכוב באבחונים ומעקבים רפואיים: "השלכותיה של מדיניות זו מסכנות חיים".
לפי שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, הרפורמה "נכשלה בהנגשת מידע לציבור". מבוטחים רבים לא מודעים לזכויותיהם ואינם מצליחים למצוא מידע ברור באתרים של קופות החולים.
הרפורמה, שנכנסה לתוקפה בפברואר 2024, כללה שינויים נרחבים שנועדו להרחיב את זכויות המבוטחים, לצמצם פערים גאוגרפיים ולהגביר את השקיפות במערכת הבריאות. בין עיקריה:
- פתיחת תחומים רפואיים מוחרגים, כגון ניתוחי נשים ופסיכיאטריה, לבחירה חופשית של המטופל.
- הנגשת רשימות נותני השירות למבוטחים, בצורה דיגיטלית ופיזית.
- קביעת אמת מידה חדשה שמבטיחה זמינות גבוהה יותר של מרכזי-על בפריפריה.
אך למרות הכוונות הטובות, עולות טענות קשות על יישום הרפורמה והשלכותיה.
השלכות כלכליות על בתי החולים
מנהלי בתי חולים בפריפריה טוענים כי ההסדרים החדשים פגעו קשות במוסדותיהם. הד"ר אוהד הוכמן, מנכ"ל "בני ציון", התריע כי "משרד הבריאות אוסר עלינו לתת הנחות, אך 'כללית' מפנה מטופלים לבתי חולים אחרים כדי לחסוך. זה גרם לנו להפסד של 40 מיליון שקלים בשנה". הד"ר אסנת לבציון-קורח, מנכ"ל "שמיר", הזהירה מפני עיכוב באבחונים ומעקבים רפואיים: "השלכותיה של מדיניות זו מסכנות חיים".
לפי שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, הרפורמה "נכשלה בהנגשת מידע לציבור". מבוטחים רבים לא מודעים לזכויותיהם ואינם מצליחים למצוא מידע ברור באתרים של קופות החולים.
|
|
השפעת רפורמת הסדרי הבחירה על מערכת הבריאות / דוח | |
|
דוח משרד הבריאות מצביע על שיפור בנגישות לשירותים רפואיים בעקבות רפורמת הסדרי הבחירה, בעיקר בקופות כללית ומאוחדת, עם ירידה במרחקי הנסיעה למבוטחים ועלייה במספר בתי החולים הזמינים בפריפריה. עם זאת, לא חל שינוי בקופות מכבי ולאומית, והפערים בין מחוזות ובין מרכז לפריפריה ממשיכים להתקיים (15 עמ')
●
משרד הבריאות
|
||
|
|
+כל עובד רביעי במשרד החקלאות יידרש לעזוב את תפקידו
03:57 03/12/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
דוד ביטן, אבי דיכטר, משה אבוטבול [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
בדיון טעון בוועדת הכלכלה, שר החקלאות אבי דיכטר וחברי הכנסת מתריעים: הקיצוץ בתקציב משרד החקלאות עלול למחוק את המגזר החקלאי, לפגוע בביטחון המזון של ישראל ולהביא לעליית מחירים ▪ ח"כ בוארון: חברי כנסת רבים בליכוד יתקשו לתמוך בתקציב אם שר החקלאות לא יהיה שבע רצון
דוד ביטן, אבי דיכטר, משה אבוטבול [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+בקריאה ראשונה: דמי החבר שגובה לשכת עו"ד - ינותבו רק לצורך מימון תפקידי החובה של הלשכה
03:35 03/12/24 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה (ג') בקריאה ראשונה את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46) (דמי חבר), התשפ"ה-2024. 55 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 53 שהתנגדו, והיא תוחזר לדיון בוועדת החוקה.
מוצע בה לקבוע כי לשכת עורכי הדין תוכל להשתמש בדמי החבר ובאגרות החובה שהיא גובה מחבריה כדי לממן רק את תפקידי החובה שלה אשר קבועים בחוק. רואה החשבון המבקר של הלשכה יידרש לאשר כי סכום דמי החבר והאגרות אינו עולה על הנדרש לשם ביצוע תפקידי החובה כאמור.
עוד מוצע להסמיך את הלשכה לממן את פעולות הרשות שהיא הוסמכה לבצע וכן פעילות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין ממקורות מימון אחרים שיעמדו לרשותה, ובהם עודפי תקציב ותשלומי רשות. עוד מוצע לעגן בחקיקה הנחה של 50 אחוזים מדמי החבר, אשר ניתנת כיום, לחיילים בשירות מילואים פעיל שהם עצמאים.
מוצע בה לקבוע כי לשכת עורכי הדין תוכל להשתמש בדמי החבר ובאגרות החובה שהיא גובה מחבריה כדי לממן רק את תפקידי החובה שלה אשר קבועים בחוק. רואה החשבון המבקר של הלשכה יידרש לאשר כי סכום דמי החבר והאגרות אינו עולה על הנדרש לשם ביצוע תפקידי החובה כאמור.
עוד מוצע להסמיך את הלשכה לממן את פעולות הרשות שהיא הוסמכה לבצע וכן פעילות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין ממקורות מימון אחרים שיעמדו לרשותה, ובהם עודפי תקציב ותשלומי רשות. עוד מוצע לעגן בחקיקה הנחה של 50 אחוזים מדמי החבר, אשר ניתנת כיום, לחיילים בשירות מילואים פעיל שהם עצמאים.
+מהפכה בענף הכושר: בוטלה חובת המדריך במכונים
01:42 03/12/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
מהלך שנועד לעודד שימוש במכוני הכושר ולהוזלה בדמי המנוי
מליאת הכנסת אישרה את ביטול חובת נוכחות המדריך לבגירים, אך שמרה על חובת ליווי לקטינים ▪ החוק כולל הנחיות למתאמנים חדשים וחובת נוכחות מגיש עזרה ראשונה, לצד התנגדויות שהביעו ח"כים ומומחים לפציעות ספורט
מהלך שנועד לעודד שימוש במכוני הכושר ולהוזלה בדמי המנוי
+פיקוח הדוק: ח"כים נדרשים להגיב במהירות ולשאת באחריות להתנהלות יועציהם
00:06 03/12/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
מליאת הכנסת הערב [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ועדת האתיקה של הכנסת אישרה הנחיות חדשות המחייבות חברי כנסת להגיב לקובלנות בתוך שבועיים בלבד ▪ בנוסף, חברי הכנסת יידרשו לשאת באחריות להתנהגות יועציהם, תוך הדגשה על שמירה על כבוד הכנסת ואמון הציבור
מליאת הכנסת הערב [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+הצעת חוק תקציב נוסף לשנת 2024 אושרה בקריאה ראשונה
23:44 02/12/24 | עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ד-2024. 59 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 51 שהתנגדו, והיא תועבר לדיון בוועדת הכספים. גם חברי הכנסת החרדיים תמכו, למרות שחוק הגיוס תקוע.
מוצע בה לקבוע כי תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2024 יעמוד על 760.5 מיליארד שקל, המורכב מתקציב רגיל בסך 557.7 מיליארד שקל ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 202.8 מיליארד שקל.
מוצע בה לקבוע כי תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2024 יעמוד על 760.5 מיליארד שקל, המורכב מתקציב רגיל בסך 557.7 מיליארד שקל ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 202.8 מיליארד שקל.
+אושר בקריאה ראשונה: תקרת הגירעון לשנת 2024 תועלה ל-7.7%
23:40 02/12/24 | עידן יוסף
56 חברי כנסת תמכו בהצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), אל מול 50 שהתנגדו. החוק יאפשר העלאת תקרת הגירעון לשנת 2024 ל-7.7% מהתוצר, במקום 6.6%.
במסגרת ההצעה, תוגדל ההוצאה הממשלתית המותרת לצרכים צבאיים (17.8%) ולאזרחיים הנובעים מהמלחמה (4.3%). ההצעה תועבר לדיון בוועדת הכספים. השר דוד אמסלם: "ההגדלה הכרחית לאור צרכי החירום והמלחמה".
במסגרת ההצעה, תוגדל ההוצאה הממשלתית המותרת לצרכים צבאיים (17.8%) ולאזרחיים הנובעים מהמלחמה (4.3%). ההצעה תועבר לדיון בוועדת הכספים. השר דוד אמסלם: "ההגדלה הכרחית לאור צרכי החירום והמלחמה".
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות | מי ומי בפרשה |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| אבחון ומעקב מאוחרים: רפורמת הסדרי הבחירה עלולה לסכן חיי אדם |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||

