אהרן ברק: יש להגיע להסכם שיסיים את משפט נתניהו - גם אם מדובר בחנינה

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק, מביע (יום ה', 26.6.25) תמיכה בהסכם שיוביל לסיום משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - בין אם בדרך של חנינה ובין אם באמצעות הסדר טיעון. את הדברים אמר ברק בשיחה עם אתר מקור ראשון.

לדבריו, "אני בעד הסכם עם נתניהו. לא חשוב אם זה חנינה או הסדר טיעון, העיקר שנגיע להסכם. זה יכול להוביל לרגיעה. אני לא יודע למה זה לא קורה. אם זה היה תלוי בי - הייתי עושה מאמץ להגיע להסכם".

עם זאת, בשיחה עם העיתונאי עקיבא וייס, ברק הביע דאגה מהתערבותו החריגה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שקרא מוקדם יותר לבטל את משפט נתניהו: "זה מטריד מאוד", אמר. "אני לא מכיר תקדים לכך, אם כי איני יכול לקבוע בוודאות שלא היה כזה".

הצהרתו של טראמפ עוררה תגובות חריפות בזירה הפוליטית בארץ, והחזירה למוקד הדיון את האפשרות להגיע להסכמה שתביא לסיום ההליך המשפטי הסבוך והממושך. גורמים בקואליציה צוטטו באתר ישראל היום כאומרים כי טראמפ עשוי לפנות לנשיא המדינה יצחק הרצוג בבקשה לחון את נתניהו ולבטל את משפטו. לדבריהם, מגעים מתקיימים בנושא, אך ללא מעורבות ישירה של נתניהו או לשכתו. עוד הוסיפו כי לא מדובר בבקשת חנינה רשמית, אלא בפנייה מנשיא לנשיא בין מדינות ידידותיות.

בסביבתו של הנשיא יצחק הרצוג, שהתיקון לחוק יסוד: נשיא המדינה מקנה לו סמכות בלעדית למתן חנינות, הדגישו היום את עמדת הנשיא בנוגע לחשיבות ההליך המשפטי התקין במדינה דמוקרטית.

"מדינת ישראל היא מדינת חוק ריבונית ודמוקרטית, בעלת מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה", אמרו גורמים בסביבת הרצוג. הם הזכירו כי בראיונות ליום העצמאות השנה, הנשיא עצמו הביע את עמדתו שלפיה מן הראוי שמשפט נתניהו יגיע לסיומו בעת הזאת באמצעות עסקת טיעון מוסכמת.

עוד הוסיפו כי "הנשיא סבור שעל הצדדים לקיים ביניהם בהקדם שיח אינטנסיבי, כשטובת המדינה לנגד עיניהם" - כפי שהמליץ בית המשפט עצמו כבר במספר הזדמנויות.

לגבי האפשרות לחנינה, הדגישו בסביבת הרצוג כי הליך חנינה במדינת ישראל מתחיל בבקשה יזומה מצד הנוגע בדבר, כנהוג וכמקובל - כלומר, לא באופן יזום מצד מוסד הנשיאות.

דבריו של ברק משתלבים בשיח ציבורי ההולך ומתרחב סביב הצורך להכריע בתיקי ראש הממשלה מתוך ראייה לאומית ולאו-דווקא משפטית גרידא. התומכים בהסכם מדגישים את תרומתו האפשרית להרגעת השיח הציבורי הסוער, בעוד המתנגדים מזהירים מהשלכות על אמון הציבור במערכת המשפט.