הבחירות של נתניהו

לאחר ימים מורטי עצבים מול הלחץ של קרי, מול הטלפונים של אובמה, מול החלטות מועצת הביטחון, מול גינויים שונים ומשונים ברחבי העולם, החליט נתניהו שרק הוא מחליט מתי לחדול מן הלחימה, וזוהי בהחלט החלטה אמיצה וראוייה.

אם כי ברור שכל החלטה אחרת לא הייתה עוברת בשקט בארץ!

לאחר שהתגלה גודל הסכנה שעמדה לפתחנו התעוררו רבים, גם מקרב השמאל משגילו את פקעת הצפעונים שרחשה מאחורי הפנים המתמסכנות של הפלשתינים.

לאחר שנפלו חיילים, לאחר שעשרות רבות נפצעו, לאחר שהתמקמו במקומותיהם ובמסירות נפש התכוננו להגנה הגדולה על ישראל, כל החלטה אחרת הייתה תבוסה אמיתית לא רק במלחמה כי אם לרוח העם, לרוח החיילים המופלאים שלנו.

כל החלטה אחרת הייתה מביסה אותנו מבית ומחוץ ובוודאי מול הערב רב הפלשתיני.

רק אנחנו יודעים

בעצם, לא יכלה להיות שום החלטה אחרת, אלא אם נארוז את חפצינו ונחפש לנו ארץ אחרת.

ובכל זאת – זוהי החלטה אמיצה וקשה למי שאמור לקבל אותה. למי שאמור לעמוד מול העולם עם המילים האלה.

אז טוב שיש מנהיג. טוב שנזכרנו שאין לנו אלא את עצמנו. טוב שנזכרנו שרק אנחנו יודעים אילו סכנות מאיימות עלינו. טוב שנזכרנו שאם אין אנו לנו, מי לנו?

טוב שהבנו, בדקה התשעים, כמה קיומנו רגיש ופגיע, וטוב שיש נו צבא ועם שכאלה שמגנים ותומכים זה בזה.

סיפורי ההקרבה והתמיכה העולים ברשת, מידי רגע כמעט, מפעימים ומגלים לנו מה התחבא מאחורי הויכוחים הבלתי נגמרים בפלגים השונים של העם.

מאחורי הפלגנות והעימותים התגלה עם ישראל שבניו ובנותיו ערבים זה לזה וההחלטה של נתניהו מגלה לנו מה הסתתר מאחורי נתניהו האיש. מנהיג.

האם יהיה חזק דיו לשמור על הנחישות הזאת?