הקשר ההדוק שבין חברה וביטחון

מאז הקמתה נעה מדינת ישראל בין סדר יום ביטחוני-מדיני, לסדר-יום כלכלי-חברתי, כך שניתן לקשר בין השניים.

כך, בזמן שחיילנו הטובים נלחמים בעזה, בכנסת מנסה כל שר ליצור הישג שיהיה רשום על שמו.

כך, למשל, בעוד שר התקשורת גלעד ארדן הצליח להעביר (29.7.14) בכנסת את חוק השידור הציבורי בשלוש קריאות, ועדת הכספים סיכלה את העברת הצעת החוק 0% מע"מ לקריאה שנייה ושלישית, הרשומה על שמו של שר האוצר לפיד.

כזכור, מבצע "עמוד-ענן" התרחש בנובמבר 2012, ואילו הבחירות שהתקיימו חודשיים לאחר-מכן סדר-היום היה חברתי-כלכלי.

מדיני ביטחוני

בנוסף, מתברר כי בימי הלחימה הראשונים החודש ברצועת עזה נהרגו שבעה לוחמי צה"ל בגלל שימוש בנגמ"ש נמר מיושן אשר לא התאים לשימוש במבצע סבוך מעין זה.

סביר להניח כי אירוע זה גרם לבוקה ומבולקה בקרב הצבא אשר מחה על הקיצוץ התקציבי. לכן, סביר להניח שבדיוני תקציב 2015, שיתחילו מיד לאחר סיום הלחימה בעזה, תקציב הביטחון יגדל.
במקביל יצטרכו לפצות את תושבי הדרום (בעיקר בעלי אולמות, אכסניות, בתי-מלון אשר אבדו הכנסה בטוחה בימי הקיץ החמים).

כמוכן, בהנחה שמבצע זה יסתיים ללא הכרעה, והבחירות יוקדמו, הן תהיינה סביב הנושא החברתי-כלכלי אשר מטריד את האזרחים יותאר מהנושא המדיני-ביטחוני.

לכן, לא מובן לי למה הפרשנים הפוליטיים מפרידים בין שני ההיבטים האלו שיש קשר הדוק ביניהם.