מחמוד עבאס אינו פתרון

כל הסימנים מעידים בעליל שלמבצע "צוק איתן" לא יקום מנצח ואף לא מנוצח. אלא שבמצב של תיקו כזה, יצוץ בכל זאת מי שיצליח לקטוף את פירותיו. יהיה זה, ככל הנראה, ראש הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, על-פי הפתגם, "כששניים רבים - זוכה השלישי".

מבצע "צוק איתן" הוא, כביכול, שעתו הגדולה של עבאס. פתאום עכשיו, פתאום היום, חפצים רבים כל כך ביקרו של האיש שנדחק כל הזמן לשוליים. ישראל רואה בו עתה את המושיע, שראוי לשלוט על עזה, במקום כאב הראש הנורא שהמיט עליה ארגון החמאס. מחרות-מחזיקות אחריה ארה"ב, מצרים וסעודיה, הרואות בו יחדיו את המנהיג הפלשתיני העתידי של עזה הגועשת, שישכיל להקנות לה, סוף-סוף, את השקט והשלווה הנכספים כל כך.

מנהיג חלשלוש

אלא שכל זה איננו אלא אשליה מתוקה, כי את האמת אין עוד להסתיר: התמיכה הגורפת מן החוץ בעבאס איננה מחזיקה מים. ניסיון העבר כבר הוכיח בעליל שלא הוא האיש שניתן לתת בידיו את רסן השלטון. מי שבכל זאת מבקשים לראות אותו מושל לא רק בגדה, אלא גם בעזה - יתבדו קרוב לוודאי במהרה. אחרי ככלות הכל, עבאס הוא מנהיג חלשלוש, שאין לו מלה אצל אנשיו, מה גם שבעזה הוא נחשב לבלתי-רצוי בלשון-המעטה. סיכוייו לקחת שם מן החמאס את הגה השלטון - שואפים לאפס גדול.

ככל שזה מטריד ומרגיז, הגיעה העת להשלים עם המציאות המרה. גם אחרי מבצע "צוק איתן" אין עדיין לחמאס תחליף בעזה, ואף אם ארגון הטרור יצא ממנו מוחלש - הוא ימשיך לשלוט שם ביד רמה ולא יאפשר לעבאס לרשת אותו.

והיה ובכל זאת יומלך עבאס על עזה בכוח הסיכומים של סוף המבצע -סביר להניח שלא יצליח לשרוד. הדעת נותנת שארגון החמאס ידאג לחסלו בכל ההקדם.