למנות מבוגר אחראי <br>

לפני חלוקת השלל המדיני של "צוק איתן", חשוב שנעיף מבט אל ההיסטוריה הקרובה של הסכמי הפסקות-הלחימה שהיו רק ב-15 השנים האחרונות. הלקח הברור שנלמד מהם הוא כשלונם של ארגוני האו"ם בשמירה על מילוי ההסכמים על-ידי הצד שכנגד, ובמקרים מסוימים אף שותפות של האו"ם בפעולות טרור נגד מטרות ישראליות. זכורות החטיפות בחסות פקחי האו"ם בלבנון, הכשרת מחבלים, הטפה לפיגועי התאבדות ושנאת ישראל בבתי הספר של אונר"א בעזה, ניוד מחבלים והברחתם בכלי רכב של הצלב האדום ברש"פ, ועוד. לכן עלינו לבסס את צעדינו על עובדות מהעבר ומההווה, ובשום אופן לא להסתמך על רצוננו הטוב, כי עם רצון טוב אין נלחמים בארגוני טרור שאת מטרותיהם לא רק שאינם מסתירים, אלא הם מפרסמים בריש גלי.

המציאות היא שהמערב אינו מתבסס על אמת כשהוא מגנה צד או תומך באחר. ככל שתהיה מוצדקת, כניסה לרצועת עזה והישארות בה תבאנה עמן רק גינויים לישראל מקיר לקיר. אלו תיתנה למערב, בעידוד השמאל הישראלי, לגיטימיות לנקוט צעדים חריפים נגדה, שאחד החמורים שכבר מנופפת בו אירופה הוא אמברגו נשק על ישראל. היגיון נטול התלהמות מורה לא לתת להם תענוג זה, בעיקר כשיש מדינה אחרת שיכולה לבצע את המשימה לא פחות טוב, שזוכה לחסינות מגייס חמישי וטענות נגדה לגזענות וכיבוש אכזר. זהו הפתרון היעיל היחיד שיכול להבטיח לתושבי הנגב המערבי בפרט ולאזרחי ישראל בכלל, שקט ארוך טווח, כזה שיש לנו בגבולנו עם מצרים מאז חתימת הסכם השלום עמה.

פירוז עזה ממנהרות ונשק לא ניתן אפוא להשיג בכניסת ישראל לעזה, וכאמור גם אינו יכול להתבצע על-ידי האו"ם או כל מדינה מערבית. האו"ם כבר הפגין את תפקודו בדרום לבנון ובגבול סוריה וברש"פ, ומדינות אירופה הראו לנו איך חודשים ספורים אחרי העברת השליטה במעבר רפיח לפיקוחן, ברחו הפקחים באותו יום שבו חמאס "השתגעו", טבחו באנשי פתח והשתלטו במהפכת טרור על עזה. אז מי כן יכול ומסוגל ליישם את הפירוז ואף לשלוט בכל ההתנהלות הפנימית בעזה, ולנתב את המענקים שיזרמו לבנייתה מחדש של עזה עילית?

מצרים בהנהגתו של עבד אלפתאח א-סיסי.

במסגרת הסדר מדיני, עלינו לדרוש שתהיה לישראל שליטה ביטחונית היקפית, קרי שליטה במעברים ובציר פילדלפי. על ההסדר לכלול העברת השליטה האזרחית בעזה לידי מצרים, שתפרוס כוחות שיטור לאכיפת החוק בעזה ותמנה מושל מצרי שישב בעזה וינהל את העיר ביד רמה. כל הכספים לשיקום עזה יועברו לממשל המצרי, והוא זה שינהל את כל ענייניה הפנימיים של הרצועה ויפקיע את כל הסמכויות מחמאס. חשוב לציין כי מרבית תושבי עזה הם במקורם

מצרים, (רבים מהם נושאי שם המשפחה מַסְרִי המעיד על מוצאם). במסגרת ההסדר ישראל לא תוותר על שטחים שבשליטתה, והיא מעבירה את שרביט השלטון על התושבים ליד המבוגר האחראי ממצרים, וסותמת את הגולל על תוכניותיהם של חמאס ודאעש מדרום. האינטרס המצרי בהסדר הוא שזה יאפשר לא-סיסי להילחם בטרור המתפשט בחצי-האי סיני ומאיים על בטחונה של מצרים ועל יציבותה.

מהלך מדיני מוסכם ברוח זו עתיד לפתור גם סוגיה נוספת במו"מ עם הרש"פ, והיא דרישת הרשות לרצף הטריטוריאלי בין יו"ש ועזה. ישראל אינה יכולה בשום אופן לאפשר רצף כזה, וההסדר הנ"ל של ניהול עזה בידי מצרים לא ישאיר בידי הרשות דרישה זו לרצף כתירוץ למתקפות עתידיות על ישראל. ניתוק סופי של עזה מיהודה ושומרון שיביא ההסדר המוצע יאפשר להתמקד בפתרונות יעילים ביו"ש. אולי בעתיד תקדים הסדר-עזה ישמש פתרון רלוונטי לסוגיות נוספות בסכסוך הערבי ישראלי שיהיה קביל עלינו ועל הקהילה הבינלאומית.