ארגון דאעש הפיץ השבוע סרטון בו נראית רציחתו של הטייס הירדני מועאז אל-כסאסבה, שנפל בשבי הארגון בדצמבר האחרון. הפעם הדבר בוצע לא בעריפת ראש, אלא בשריפה למוות. עריפת הראשים של הארגון זעזעה ועדיין מזעזעת את העולם, אבל נראה שדאעש היה צריך משהו חדש כדי למשוך את תשומת הלב, והוא אכן קיבל אותה. לאחר ההוצאה להורג, ממשלת ירדן הוציאה להורג מספר טרוריסטים שהיו כלואים אצלה, כולל המחבלת סאג'דה א-רישאווי שנטלה חלק בהתקפות ברבת-עמון בשנת 2005.

למרות הברוטאליות יוצאת הדופן של הארגון, צריך לזכור שהאידיאולוגיה שלו אינה שונה מאידיאולוגיה של ארגונים מוסלמיים קיצוניים אחרים. מטרת הארגון היא להפיץ את האיסלאם בכוח הזרוע, בדיוק כמו אל-קאעידה, חיזבאללה ואפילו חמאס. השוני היחיד בין דאעש לארגונים אלו הוא בברוטאליות שלו. אם ארגוני טרור אחרים בעלי אידיאולוגיה דומה יפעלו בדרכים של דאעש, המאבק העולמי בטרור יעלה למדרגה שמעולם לא הייתה כמותה. משום שדאעש הוא הראשון בעליית המדרגה, יש להביס אותו בהקדם האפשרי וללמוד כיצד למנוע מארגונים אחרים לבצע עליית מדרגה דומה.

על מתקפה שבוצעה בשבוע בעבר במצרים, נטלה אחריות שלוחה של דאעש במדינה. השלוחה, במקור ארגון בשם אנצאר בית אל-מקדס, ביצע מתקפה נגד מספר יעדים ביטחוניים בסיני. מפקד בכיר בארגון אף טען בעבר, כי הם מקבלים סיוע והדרכה מדאעש. עם זאת, דאעש עצמו לא הגיב האם הארגון הוא שלוחה שלו או לא.

כיום, כדי להפחיד ולאיים, ארגוני טרור אומרים שהם חלק מדאעש או נשבעים אמונים לארגון, אבל זה לא הופך אותם לדאעש. עם זאת, האיום האמיתי הוא כמו תמיד האידיאולוגיה. האידיאולוגיה יכולה להשפיע על אנשים לעשות פעולות שלא היו עושים ובצורה שלא ניתן להעלות על הדעת. כאשר ארגון טרור אומר שהוא שלוחה של דאעש, הוא בעצם מקבל על עצמו להוציא לפועל את הברוטאליות של הארגון. אבל יש גם חסרונות. ארגון טרור שאומר שהוא שייך לדאעש, שם עצמו למטרה מצד מי שנלחמים בארגון המקורי. כדי למגר את דאעש, צריך למגר את כל השלוחות שלו – האמיתיות והמדומות כאחת. כאשר יתחילו לתקוף את אותם ארגוני טרור, הם יחשבו שוב האם כדאי להם להיקרא דאעש.

אתר החדשות וואלה דיווח השבוע, כי לפי מסמכים שהגיעו לידיו, מוחמד דחלאן, מראשי הפתח, וארגון חמאס, משתפים פעולה נגד אבו-מאזן. מדובר במצב יוצא דופן, לאור האיבה המרובה בין דחלאן לחמאס. במסגרת שיתוף הפעולה, איחוד האמירויות מעבירה כסף לדחלאן שמעביר את הכסף לתושבי הרצועה שנפגעו במבצע "צוק איתן", כולל לגורמים המקושרים לחמאס.

שיתוף פעולה בין דחלאן לחמאס הוא רע לאבו-מאזן, ולמעשה גם רע לישראל. דחלאן נחשב בעבר לגורם בכיר בפתח שעבד בשיתוף פעולה עם רשויות הביטחון בישראל. שיתוף פעולה בינו לבין חמאס יכול לערער בקלות את מעמדו של אבו-מאזן, ואולי אף להפיל אותו. אם זה יקרה, דחלאן יוכל לחזור למעמדו הרם בפתח. במקרה כזה, הוא לא ישכח את ארגון חמאס שעזר לו, דבר שיכול להביא לעבודה משותפת שלהם נגד ישראל.

השבוע עלה אתר אינטרנט חדש: האתר של נשיא אירן לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד. ישנה אפשרות שפתיחת אתר אינטרנט זה מהווה את חזרתו של אחמדינג'אד לחיים הפוליטיים באירן, שנתיים לאחר שסיים את כהונתו כנשיא.

מבחינת ישראל מדובר בחדשות די טובות. איש לא רצה לדבר עם אירן כאשר אחמדינג'אד היה נשיא בגלל העמדות האנטישמיות והאנטי-מערביות שלו. הוא צויר כמשוגע, תימהוני וכדומה. אולי הוא לא יחזור לתפקיד נשיא אירן, אבל חזרתו לפוליטיקה תביא לעוד הרבה מאוד הצהרות חדשות נגד ישראל והמערב, דבר שיביך את אירן ויקשיח את עמדות העולם נגדה.

בעוד עשרה ימים מסיים הרמטכ"ל בני גנץ את תפקידו. צה"ל מתכנן ערב פרידה מיוחד, כאשר לפי הדיווחים רק שכירת האולם לבדה מוערכת ב-60 אלף שקל. סכום זה לא כולל את שירותי ההסעדה, ההגברה ורכיבים נוספים.

כאשר מסתכלים על סכום זה מול תקציב הביטחון שעומד על עשרות מיליארדי שקלים, אפשר להבין בקלות שמדובר בסכום זניח ביותר, שמושקע כדי להיפרד בצורה הולמת מהחייל מספר אחת. 60,000 שקל הם תקציב הביטחון למשך חצי דקה. הביקורת שצריכה לעלות כאן היא לא הסכום, אלא הפיקוח. מי יכול למנוע בעתיד מצב שבו יתכננו מסיבת פרידה לרמטכ"ל במיליוני שקלים ואולי הרבה יותר? מסיבת פרידה היא דבר לגיטימי ביותר, ופשוט צריך למנוע מצב שבו יהיה שילוב של נהנתנות וסכומי כסף בלתי מוגבלים.