בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
הכניסה הראשית לוילת שרובר, אוקטובר 2015[צילום: אלי אלון]
|
|
|
נהרס מבנה במתחם וילת שרובר בירושלים
|
וילה שרובר הייתה אחת הווילות הגדולות והמפוארות ביותר בירושלים לאחר קום המדינה ושימשה מקום מפגש לשמנה וסלתה של החברה הירושלמית ● בימים אלה פשט דחפור על אחד המבנים במתחם הווילה והרסו לטובת בנית בניין מגורים בן מספר קומות
|
וילה שרובר שוכנת ברחוב פינסקר 2 בשכונת טלביה בירושלים. הווילה המיתולוגית רחבת הידיים מוקפת החומה בעלת השלוש קומות מתפרשת על שטח של כ-1,800 מפלסים וחדרים רבים, את הווילה מקיפה חצר גדולה בעלת שטח גדול, שפעם היה גן גדול, מפואר, עם בריכת שחייה, והפך לימים לשדה קוצים גדול.
|
נבנתה בשנות ה-50 והייתה מהמפוארות בירושלים
|
|
|
[צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
|
|
חצר וילת שרובר והבית הנוסף שבנתה גיטה שרובר בשנות ה-70. | |
|
|
|
לא פעם כונה מבנה וילת שרובר "בית האונייה". שכן הזכיר במבנהו צורת אונייה
|
▪ ▪ ▪ |
וילה שרובר תוכננה ונבנתה בין השנים 1958-1954 עבור התעשיין איל הפלדה מיילס מ. שרובר ורעייתו גיטה שרובר - זוג פילנתרופים ירושלמים שתרמו בין השאר סכומים ניכרים להקמת תיאטרון ירושלים הממוקם מול הווילה. את הווילה תכננו האדריכלים הנודעים מוונצואלה: קרלוס גיננד, מוזס בן אשראף ואמיליו וסטוטי. משרד האדריכלים הוונצואליים התמחה בבניית בתי עשירים. על מלאכת עיצוב פנים הבית הופקדה בכירת מעצבות הפנים בישראל של אותן שנים - האדריכלית דורה גד, מי שעיצבה מבנים ציבוריים וממלכתיים רבים בארץ ובהם הכנסת מוזאון ישראל ולימים יוענק לה פרס ישראל לאדריכלות (1965). הווילה בנויה בסגנון מודרניסטי. היא כאמור בעלת שלוש קומות, כאשר לכיוון רחוב פינסקר ישנה קומה אחת, ושתי קומות נוספות פונות לעבר רחוב דובנוב ולעבר הגן הגדול. למבנה גג דמוי פירמידה הפוכה, המעוטר בפסיפסים צבעוניים. בקצה המזרחי של המבנה נבנה גרם מדרגות מעוגל, המזכיר מדרגות ספינה, לא פעם כונה מבנה וילת שרובר "בית האונייה". שכן הזכיר במבנהו צורת אונייה. את הבית מצפים עבודות מוזאיקה ייחודיות של האמן קורנליוס זיטמן ואת קירותיו קישטו מיטב יצירות האמנות, בהן יצירות של מודליאני, מגריט ופיקאסו. בקומה השנייה מוקמו חדר אוכל גדול, מטבח ושני חדרי אורחים פתוחים לנוף. בקומה התחתונה היו חמישה חדרי שינה מרווחים, עם שירותים צמודים לכל חדר ויציאה ישירה לגן. חדרי האמבטיה היו מפוארים מאוד. מימין לכניסה הראשית של הווילה, קיים חדר סגור מוגף בשער תריס ואני מעריך ששימש לחנייה מקורה של רכבי משפחת שרובר ואורחיהם. שכן של בית שרובר, מספר לי כי בחניון הרכב בבית שרובר היה שער חשמלי, אולי הראשון בירושלים.
|
גן גדול עם בריכת שחייה ו"ביתן תה"
|
|
|
[צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
|
|
בית התה המעוצב כקונכיה בחצר וילת שרובר, אוקטובר 2015. | |
|
|
|
תושב ירושלים מספר לי כי בתקופת היותו ילד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, נהגו הוא וחבריו להציץ בהתפעלות מבעד לחרכים הצרים בחומת גדר האבן של הווילה על הרוחצים בבריכה, שכן מעולם לא נתקלו בבית פרטי שבו בריכת שחייה
|
▪ ▪ ▪ |
את הווילה הקיף גן בשטח גדול של כשישה דונמים, שכלל מדשאות, עצי וצמחי נוי. הגן עוצב ותוכנן (1956) על-ידי אדריכלי הנוף חתני פרס ישראל ליפא יהלום ודן צור. בפינת המערבית של הגן נבנה "בית תה" שעוצב בצורת קונכייה ורצפתו עוטרה בפסיפס. במרכז הגן הוקמה בריכת שחייה בצורת שלולית. הווילה והגן שימשו בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת מקום מפגש לשמנה וסלתה של החברה הירושלמית. בני הזוג שרובר אירחו בווילה ובגן סביבה את ראשי מדינת ישראל, חברי כנסת, אלופי צה"ל, שופטים, פרופסורים, עיתונאים, סופרים ושחקנים. על באי ביתם וחבריהם של בני הזוג שרובר נמנו דמויות בולטות בציבוריות הישראלית ובניהם יצחק ולאה רבין, האלוף עוזי נרקיס, הנשיא לעתיד חיים הרצוג, ראש הממשלה לוי אשכול, וציפורה שרת. בוילה המפוארת ובגן על שפת הבריכה, נערכו נשפים ותצוגות אופנה, בהשתתפות אנשי החברה הגבוה של מדינת ישראל. המסיבות והנשפים זכו לסיקור בולט של מדורי הרכילות בעיתוני התקופה. הבית והפאר בו היו מאוד חריגים, ובלטו בנוף הירושלמי השמרני והצנוע. תושב ירושלים מספר לי כי בתקופת היותו ילד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, נהגו הוא וחבריו להציץ בהתפעלות מבעד לחרכים הצרים בחומת גדר האבן של הווילה על הרוחצים בבריכה, שכן מעולם לא נתקלו בבית פרטי שבו בריכת שחייה. ככל הידוע בתקופת שהווילה נבנתה היא הייתה הבית היחיד שבו בריכה פרטית.
|
על גיטה ומיילס שרובר בעלי הבית
|
|
|
[צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
|
|
הצד הדרומי של בית שרובר אוקטובר 2015. | |
|
|
|
שני הוריה נרצחו על-ידי הנאצים בתקופת השואה
|
▪ ▪ ▪ |
גיטה שרובר נולדה ב-1917. בריגה בתם השנייה של בטי וליאופולד בלסון. בשנת 1930 עברה המשפחה לברלין שבגרמניה. שני הוריה נרצחו על-ידי הנאצים בתקופת השואה. בשנת 1934 עלתה לארץ ישראל עם קבוצת "הבונים" שהצטרפה לפלוגת הקיבוץ המאוחד "שער הנגב" בגדרה (לימים קיבוץ כפר סאלד). היא נישאה לג'ורג' פאפה, חברהּ מהתנועה ובשנת 1945 נולד בנה היחיד גבי, תקופה מסוימת גרו בתל אביב ואחר-כך עברו לירושלים. בשנת 1949 התגרשה מבעלה גורג'. פאפה. גיטה החלה לעבוד במשרד החוץ, במחלקה לאירוח אח"מים. בשנת 1954 התבקשה לארח את מיילס שרובר, איל-פלדה יהודי עשיר מוונצואלה שהגיע לביקור בישראל והוזמן לסעוד עם משה שרת ולוי אשכול. כעבור שנה ב-1955 נישאו השניים. שרובר היה אז גרוש ואב לשתי בנות, מבוגר מגיטה ב-20 שנה, ובתוך זמן קצר כבר ביקש את ידה. לאחר שנישאו התגוררו בני הזוג בקראקס, בניו-יורק, בלונדון ובשוויץ לסירוגין. בסוף שנות ה-50 עברו להתגורר בווילה שנבנתה עבורם בשכונת טלביה בירושלים והפכו חיש מהר למוקד משיכה חברתי לאליטה הישראלית.
|
המדינה דחתה הצעה שהבית יתרם לה
|
|
|
וילת שרובר 16.9.20 [צילום: ליאורה חשין]
|
|
|
ממשלת ישראל ומשרד החוץ, לאחר בדיקה, סירבה להצעה בשל העלויות הגבוהות של החזקת הבית כבית אירוח
|
▪ ▪ ▪ |
בשנת 1976, לאחר מותו של מיילס מ. שרובר, הציעה אלמנתו גיטה שרובר להעניק את הווילה במתנה למדינת ישראל כבית אירוח רשמי לאורחי הממשלה ולרמי מעלה אחרים. ממשלת ישראל ומשרד החוץ, לאחר בדיקה, סירבה להצעה בשל העלויות הגבוהות של החזקת הבית כבית אירוח. לבסוף, בתחילת שנות ה-80, מכרה גיטה את מבנה הווילה הגדולה ומחצית משטח הגן ובנתה בחלקו התחתון של הגן הקרוב לרחוב דובנוב בית קטן יותר עבורה ועבור בנה גבי. בית זה תוכנן על-ידי האדריכל דוד רזניק וגם הוא מבנה מיוחד.
|
מות בנה היחיד "שבר" את גיטה
|
|
מכריה מספרים כי מותו "שבר" את גיטה והיא התקשתה לחזור לעצמה
|
▪ ▪ ▪ |
בשנת 1988 נפטר בעקבות מחלה קשה גבי שרובר, בנה האהוב והיחיד של גיטה. גבי שירת כקצין מודיעין, למד משפטים באוניברסיטה העברית ואחר-כך עבר לניו-יורק, שם ניהל את עסקי המשפחה. מכריה מספרים כי מותו "שבר" את גיטה והיא התקשתה לחזור לעצמה. מאז מותו היא פעלה רבות להנצחת שמו. לזכרו הקימה את קרן גבריאל שרובר שמכספיה הוקם "בית גבריאל" בחוף צמח בכנרת על שמו של גבי שרובר. במשך שנים עמדה הווילה של משפחת שרובר ריקה רוב הזמן, למעט תקופה קצרה שבה החליפה את בית הנשיא שעבר שיפוץ, בימי חיים הרצוג. מזה תקופה ארוכה עמדה הווילה בשיממונה עזובה ומוזנחת, מהווה משכן להומלסים ולאורחים בלתי קרואים. קירותיה קושטו בכתובות גראפיטי. ב-2004 נפטרה גיטה שרובר בגיל 87 והובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול. באוגוסט 2013 פורסם שווילה שרובר מוצעת למכירה, במחיר של כ-120 מיליון שקלים. ועל-פי מה שדווח בזמנו בעיתונות הווילה נמכרה בדצמבר 2014 בכ-70 מיליון שקלים. זהות הקונה נשמרת בפרטיות. המבנה שנהרס בימים אלה במתחם הווילה הוא המבנה הדרומי בעל ערך אדריכלי. במחוז ירושלים של המועצה לשימור אתרי מורשת אומרים שהמבנה המרכזי של מתחם וילת שרובר ישמר.
|
|
תאריך:
|
16/09/2020
|
|
|
עודכן:
|
16/09/2020
|
|
אלי אלון
|
נהרס מבנה במתחם וילת שרובר בירושלים
|
|
בשבת הקרובה, א' דראש השנה, לא תישמע תקיעת שופר, וזאת בניגוד מפורש למצווה האמורה בתורה: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כ"ט א'). כמעט 1,800 שנה מפר עם ישראל ביודעין אחת מתרי"ג המצוות שבתורה שהיא המצווה היחידה של ראש השנה (תפוח בדבש אינו מצווה מדאורייתא), כל אימת שיום א' בתשרי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ בלשון התורה, חל בשבת.
|
|
|
כל הסכם שלום הנחתם עם ישראל הוא מאורע מרנין. גם הטקס המוזר שנערך על מדשאת הבית הלבן בחסותו של דונלד טראמפ ובהשתתפות ראש הממשלה הישראלי ושר החוץ של איחוד האמירויות.
|
|
|
המאבק על האסי פותח את הדיון שבעלי אינטרס כלכלי מנסים להשתיק ולא מוכנים לשוחח עליו - המאבק בין האתוס הפריבילגי של הקיבוצים והמושבים לבין שאר האזרחים. הטיעון המרכזי של חברי קיבוץ ניר דוד בקונפליקט שלהם מול תושבי בית שאן, הוא שהם בנו את הארץ ולכן נהר האסי שייך להם וגם האדמות מסביב לנהר שייכות להם. טיעון זה הוא לא חדש ובכל פעם שמתעורר השיח על הפריבילגיות והדרישה לשוויון האתוס של הקיבוצים והמושבים הוא שהם "בנו את הארץ" ולכן זכאים להטבות מופלגות.
|
|
|
השבוע פורסמו נתונים חריפים ביותר על ירידה תלולה בהתחלות הבנייה בשנה האחרונה. הנתונים מלמדים בין היתר, על ירידה כוללת בשיעור של כ-5 אחוזים בהתחלות בנייה השנה לעומת אשתקד. מדאיג במיוחד הנתון המתייחס לרבעון האחרון המלמד על ירידה של לא פחות מ-29 אחוזים בהתחלות הבנייה, כלומר כשליש בקירוב.
|
|
|
כשאימא סידרה לאבא את צווארון חולצת החג מחוץ לחליפת שלושת החלקים והידקה עוד קצת את לולאת העניבה, ידעתי, החג נכנס. גם בגיל בו אתה כבר סבא, עולים ובאים עם הזמנה, בלי הזמנה, הזיכרונות ההם וצפים. הזיכרונות מאלו שאהבת. ומראה פניהם ברבות שנות היתמות נותרו חקוקים בליבך, כמו אז ביום האחרון ההוא, היום בו נפרדו מהעולם, לתמיד. מאלו שאהבו אותך כמו שרק אבא ואימא יודעים לאהוב וכל האהבות בהמשך מסע החיים, חונים ליד, לפנים, לאחור, מתחת אך לעולם לא מעל.
|
|
|
|