מספר המתים מן הקורונה ברחבי העולם הוא 15.2 מיליון, ולא 4.5 מיליון כפי שמוסרים הנתונים הרשמיים – מסיק אקונומיסט מניתוח נרחב של המספרים. העיתון מוסיף, כי יש סיכוי של 95% שהמספר נע בין 9.3 מיליון ל-18.1 מיליון. לגבי ישראל מעריך אקונומיסט, כי מספר המתים האמיתי נמוך ב-20% מן הרשמי, כך שהוא פחות מ-5,700 לעומת 7,100.

אקונומיסט מסביר, כי הקושי לקבוע את מספר המתים נובע משני גורמים. האחד הוא מחסור בנתונים אמינים. השני נובע משאלה של הגדרה: האם לכלול את מי שהיו ממילא הולכים לעולמם, אך נפטרו מן הקורונה? האם לכלול חולים במחלות אחרות, שלא הצליחו לקבל טיפול משום שבתי החולים היו עמוסים בחולי קורונה? העיתון החליט להביא בחשבון את כולם, בדומה לספירת המתים מן השפעת העונתית ומזיהום אוויר.

הדרך המקובלת לאתר חריגות משיעור התמותה הרגיל היא מה שמכונה "מתים עודפים": הפער בין מספר המתים באזור מסוים בפרק זמן מסוים בלא להתחשב בסיבת המוות, לבין המספר בנסיבות יוצאות דופן כגון אסון טבע או התפרצות מגיפה. הסיבה לפער הנרחב בין גבולות ההערכה, מסביר אקונומיסט, נובע מכך שקשה מאוד לחשב את המתים העודפים בחישוב עולמי. אנשיו השתמשו הן במידע ברמה הלאומית והן במידע ברמה המקומית מ-156 מדינות בעלות לפחות מיליון תושבים, והצליחו לקבוע את שיעור התמותה הכולל ב-84 מהן.

מספר המתים מושפע מהרכב האוכלוסייה

כדי למלא את הפערים, נבנה מודל ממוחשב המעריך את המתים העודפים בכל מדינה ובכל יום מאז פרוץ המגיפה. הוא מבוסס על המספר הרשמי של המתים העודפים ועל למעלה מ-100 אינדיקטורים סטטיסטיים אחרים. אקונומיסט השתמש בנתונים הרשמיים במקומות בהם הם זמינים ובמודל שלו ביתר המקומות. ככל שיש פחות מידע לגבי מדינה מסוימת, כך פוחת הביטחון בהערכת המתים העודפים – ולכן גדל טווח ההערכה של מספר המתים האמיתי.

כל אלו מוליכים למסקנה, כי הקורונה הובילה למותם של הרבה יותר אנשים מכפי שמלמדים הנתונים הרשמיים. מדידת המתים העודפים כחלק מן האוכלוסייה מצביע על כך שרבות מן המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מצויות בדרום אמריקה. רוסיה טענה שהגנה בצורה טובה למדי על אזרחיה מפני הקורונה; הניתוח של אקונומיסט מלמד שאין בכך אמת. מספר המתים בהודו הוא מיליונים, ולא מאות אלפים כפי שנמסר רשמית. בצד השני של הסקאלה מצויות מדינות בודדות, בהן מספר המתים מאז פרוץ המגיפה נמוך מאשר בשנים רגילות.

למרות שמספר המתים העודפים הוא האמצעי הטוב ביותר למדידת המחיר האנושי של הקורונה, הוא אינו קשור בצורה הדוקה למספר החולים. הנגיף הרבה יותר קטלני בבני 65 ומעלה מאחר בצעירים, ולכן שיעור התמותה מושפע בצורה משמעותית מהרכב הגילאים באוכלוסיית המדינה. במקומות בהם יש קשישים רבים, יש צורך בפחות חולים כדי להגיע למספר מתים משמעותי. לכן, בחינת מספר המתים העודפים הוא קנה מידה טוב להתפשטות הקורונה רק אם מביאים בחשבון את הרכב האוכלוסייה.

בכמה מדינות המספר אף ירד

זוהי ככל הנראה הסיבה לכך שבישראל, לפי הערכת אקונומיסט, מספר המתים נמוך כאמור ב-20% מן הנתון הרשמי. מספר המתים העודפים ל-100,000 תושבים בישראל הוא 74-56 בלבד – אחד מן הנמוכים בעולם. מספר המתים בסין גבוה פי 120 מאשר הנתון הרשמי, בהודו הוא גבוה פי תשעה, במצרים הוא גבוה פי 14, ברוסיה הוא פי שלושה ובאירן – כפול. לעומת זאת, הנתון האמיתי של גרמניה נמוך ב-40% מזה הרשמי, ושל יפן – ב-30%.

בארה"ב עומד מספר המתים העודפים על 250-230 לכל 100,000 תושבים; בברזיל הוא 320-280; בפרו הוא אחד הגבוהים בעולם עם 600-580; בארגנטינה השיעור גרוע רק קצת פחות, עם 490-300. מספר המתים העודפים ברוסיה הוא 480-440; בגרמניה הוא נמוך במיוחד, 75-64; המספר בבריטניה הוא 180-170; ואילו בצרפת הוא 130-130, ובאיטליה 260-240. בשבדיה, שניסתה להימנע ממגבלות, מספר המתים העודפים הוא 100-91.

כאמור, בכמה מדינות אף ירד מספר המתים בזמן הקורונה – כנראה בשל שילוב של הסתגרות (פחות תאונות דרכים ותאונות עבודה) וירידה במחלות עונתיות אחרות, כגון שפעת, בשל אמצעי הזהירות. באוסטרליה מספר המתים העודפים ל-100,000 נמוך ב-22-7.4 לעומת השנים הרגילות; בניו-זילנד, שהתמודדה היטב עם הגלים הראשונים, הוא נמוך ב-52-43; ובנורבגיה ב-20-13.

מדובר בהערכות גסות, מדגיש אקונומיסט, שאינן יכולות להביא בחשבון הבדלים משמעותיים בין קבוצות אתניות ובין המדינות. מאחר שבמדינות עניות קשה לקבל טיפול רפואי טוב, המודל כנראה נותן הערכת יתר של מספר מקרי הקורונה בהן. בכמה מדינות הוא אף מוביל למספר חולים הגדול ממספר התושבים – מה שאפשרי תיאורטי, כי יש מקרים של החלמה והידבקות חוזרת, אך מאוד בלתי סביר מבחינה מעשית. המודל גם אינו מביא בחשבון את שיעור ההתחסנות, אשר הורידה בצורה משמעותית את התחלואה במדינות רבות, ואין בו אבחנה בין הקורונה המקורית לבין זן הדלתא.

אך למרות בעיות אלו, המודל מספק לכל הפחות נקודת מוצא להערכת מספר החולים והמתים. אקונומיסט מציין, כי הוא יעדכן מדי יום באתרו את מספר המתים העודפים, בתקווה שהדבר יסייע לקוראים להעשיר את הידע שברשותם על נתיב המגיפה ברחבי העולם ולאורך הזמן, ומבטיח להמשיך ולשפר אותו.