להסיר מועקה מהלב

כיום מחלות הלב הטרשתיות הינן סיבת המוות המובילה בעולם ובישראל. מנתונים של האיגוד הקרדיולוגי עולה, כי למעלה מ-25,000 איש בישראל לוקים מידי שנה במחלה. משמעות המילה איסכמיה היא הפרעה בזרימת הדם בעורק הכלילי (קורונרי) - עורק המספק דם וחמצן ללב. התקף לב שהוא אחת מצורות הביטוי הקשות של מחלת הלב האיסכמית, נגרם כתוצאה מהיווצרות קריש דם החוסם את חלל העורק. קריש הדם נוצר על-פני רובד טרשתי-שומני הנמצא בדופן העורק וכך למעשה נחסמת זרימת הדם אל שריר הלב.

על-פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי, כ-7,000 איש בשנה נפטרים בישראל כתוצאה מטרשת עורקים ואחוז ניכר מהם כתוצאה מהתקפי לב. כ-40% עלולים למות בתוך שעה או פחות, מרגע הופעת התסמינים. חשוב להדגיש, שכל גורם סיכון מכפיל את הסיכון ללקות בתחלואת לב וכלי דם, כאשר קיימים מספר גורמי סיכון, כל אחד מהם בנפרד מכפיל את ההסתברות לתחלואת לב.

גורמי הסיכון העיקרים להיווצרות טרשת עורקים וכתוצאה מכך להתקפי לב:

• לחץ דם גבוה: חשוב לאזן את לחץ הדם לטווח של 120/80. לחץ דם הגבוה רק במקצת, כבר מכפיל את הסיכון פי 2 ללקות במחלות לב. לא סתם מכונה לחץ הדם "הרוצח השקט", זאת מאחר ואחוז ניכר מהלוקים בו כלל אינם מודעים לכך. הדרך לאזנו כוללת: הגבלה בצריכת מלח, פעילות גופנית, הפחתה במשקל וטיפול תרופתי באמצעות תרופות כגון חוסמי בטא אשר יעילות במניעת התקף לב חוזר וחסמי ACE אשר משפרות את תפקוד הלב לאחר אירוע, בעיקר כאשר קיימת הפרעה בתפקוד שריר הלב;

• שומנים בדם: היום יודעים באופן חד-משמעי כי שומנים בדם מהווים גורם סיכון מרכזי להתפתחות טרשת עורקים. מדובר בעיקר בשומן הרע LDL אשר חובה כי רמתו לאחר אירוע לב לא תעבור 100 מ"ג/דצ"ל, לחולים אשר עברו אירוע ויש להם סוכרת - מומלץ לשמור על רמה פחותה מ-70 מ"ג/דצ"ל. גם טריגליצרידים שהם שומנים שמקורם העיקרי מהסוכרים, מהווים גורם סיכון לתחלואת לב. הדרך להורדת השומן הרע היא באמצעות תזונה נכונה משולבת בפעילות גופנית ולאחריהן תרופות מסוג הסטטינים אשר הוכח כי השימוש בהם מפחית בעשרות אחוזים סיכון לאירוע נוסף והן מאריכות חיים. השומן הטוב HDL מגן על העורקים מפני היווצרות טרשת עורקים וככל שהוא גבוה יותר כן ייטב;

• עישון: ככל שהעישון כבד וממושך יותר הוא מעלה את הסיכון לאירועים ווסקולאריים מאחר והוא מזרז היווצרות רובד טרשתי שומני בדופן העורק זאת בנוסף השפעתו השלילית על דופן העורק וזרוז היווצרות הקריש בזמן ההתקף;

• סוכרת: רמת הסוכר התקינה בצום הינה פחות מ-110, רמה גבולית נעה בין 125-110, סוכרת - מעל 125. גם חולים אשר רמת הסוכר שלהם גבולית עדיין חשופים לסיכון כפול לתחלואת לב. כיום קיימת עלייה בחולי הסוכרת וכ-70%-50% מהם מתים מתחלואת לב;

• גנטיקה: גורם סיכון מרכזי בעיקר כשמדובר בקרובים מדרגה ראשונה;

• השמנה: באירופה ובישראל כרבע מהילדים סובלים מהשמנת יתר המוגדרת כבעלת סיכון גבוה לתחלואת לב. מחקרים מוכיחים, כי אפילו בעוברים של אמהות בעלות משקל עודף וגורמי סיכון לתחלואת לב התגלה רובד טרשתי התחלתי. השומן הבעייתי מתרכז באזור המותניים וקרוב לאיברים פנימיים חיוניים כגון הלב ומשחרר אליו רעלים אשר בסופו של דבר פוגעים בו. הדרך למדוד שומן בטני היא באמצעות מדידת היקפי המותניים.

מיתוסים:

1. נשים חולות פחות מגברים במחלת לב:

בניגוד לדעה הרווחת המדברות על מחלות לב כ"מחלות של גברים", מתברר כי זהו גם גורם התמותה המרכזי גם בקרב נשים. על-פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מתוך 25,000 איש אשר לוקים מדי שנה בחסימה או הפרעה בזרימת הדם ללב, כ-15,000 מהם מגיעים לבית חולים עם התקף לב ומתוכם 5,000 נשים בלבד. הסיבה הנעוצה בפער הינה חוסר מודעות וחוזר זיהוי התסמינים אצל נשים רבות שכלל לא מודעות למחלה. עוד חשוב לציין, כי נשים מפתחות לרוב את מחלת הלב כ-10 שנים מאוחר יותר מגברים בשל ההגנה ההורמונלית בגיל הפוריות. תסמיני המחלה בנשים שונים מאלה המופיעים בגברים ומקשים על האבחון של המחלה בזמן, כך למשל לעיתים הן לא מדווחות על כאבים בחזה, אלא על עייפות, קוצר נשימה ודקירות בחזה.

על-פי מחקר Framingham, נשים מדווחות על תסמינים לא אופייניים במהלך התקף לב ולכן נשים אשר גילן נמוך מ-55 נוטות להשתחרר פי 6.7 יותר מגברים במצבן מבית חולים בשל אבחנה לא נכונה הנעוצה גם בעבודה שהתסמינים אותם מתארות הנשים לא מכוונות את הרופאים לאבחנה הנכונה.

2. מחלות הלב גזירה משמיים:

התקפי לב הם לא גזירת שמיים וניתן למנוע אותם באמצעות שינוי באורח החיים - פעילות גופנית; דיאטה מאוזנת; הפסקת עישון וטיפול תרופתי בגורמי הסיכון.

לאחר התקף לב, מרבית הקרדיולוגים בוחרים לתת טיפול משולב של התרופות נוגדות קרישת הדם, אספירין ופלויקס. הטיפול המשולב למשך שנה הוכח במחקרים כמפחית ב-20% את הסיכון לאירוע לבבי/ מוחי חוזר ומוות. בנוסף, פלויקס מפחיתה ב-31% את הסיכון להתקף לב חוזר/מוות לאחר השתלת סטנט בחולים עם תעוקת חזה בלתי יציבה.

במחקר שהתפרסם ב-2006 ב-JAMA נמצא, כי במהלך 9 חודשים לאחר השתלת תומכן מצופה תרופה, דווח על 1.3% מקרים של פקקת בתומכן, כאשר בין 60% ל-70% מתוכם יסבלו מאוטם שריר הלב ובין 20% ל-25% אף ימותו.

בעקבות ממצאי מחקר זה, ממליץ מנהל הבריאות האמריקני על טיפול בפלויקס למשך 12 חודשים למניעת היווצרות קרישי דם בקרב מושתלי תומכן מצופה תרופה.

בישראל התרופה כלולה ל-3 חודשים למי שלקה בהתקף לב ו/או לאחר צנתור טיפולי וניתנת בהנחה משמעותית לבעלי ביטוחים משלימים מעבר לתקופה זו. בנוסף לתרופות נוספות החשובות לחולים אלו כאמור: סטטינים, חוסמי ביתא וחוסמי האינזים ACE.

3. רק תרופות תקטנה את הסיכון להתקפת לב:

פרט לתרופות, הדרך להקטין את הסיכון להתקפי לב היא באמצעות פעילות גופנית, מחקרים מוכיחים באופן ברור כי חולים אשר עוברים שיקום לב ומתעמלים באופן סדיר לוקים הרבה פחות בהתקפי לב חוזרים ותוחלת חייהם גבוהה יותר. בנוסף, שיעור הסוכרת בקרב אלה שמקיימים פעילות גופנית סדירה, נמוך ב-60% פחות, לעומת אלה שלא מקיימים פעילות גופנית. פעילות גופנית סדירה יכולה לכלול הליכה של כ-3 ק"מ 5 פעמים בשבוע.

4. מחלות לב הן תוצר של אורח החיים המודרני:

מסתבר שגם הרמב"ם דיבר על חשיבות הפעילות הגופנית: "ועוד כלל אמרו בבריאות הגוף כל זמן שאדם מתעמל ויגע אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק, וכל מי שיושב לבטח ואינו מתעמל, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר על עצמו על-פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש". כמובן שקיימת גם חשיבות לתפריט מאוזן אשר יכלול אחוז נמוך של שומנים רווים מזיקים וצריכה מתונה של פחמימות סוכרים ושומנים.