18 שנים לאחר שהופקעו מידיהם 100 דונם לצורך פרויקט נתב"ג 2000, יקבלו שורה של יורשים מהמדינה 3.35 מיליון דולר, בתוספת ריבית צמודה של 1.5% לשנה. כך קבע (יום ב', 31.12.12) נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס.
מדובר ביורשיהם של יעקב ומוסא חסונה, שהקרקע הופקעה מהם בשנת 1994. רק בשנת 2003 הגיעו היורשים להסכם עם המדינה בדבר מינויו של עודד האושנר כשמאי מכריע, לשם קביעת היחס בין שווי קרקעותיהם לבין אחרות שהופקעו באותו איזור. בשנת 2004 קבע האושנר, כי השווי יהיה 245% מזה של קרקעות חברת מהדרין, דהיינו: 33.516 דולר למ"ר. הצדדים היו חלוקים בשאלת הריבית וההצמדה, ובית המשפט העליון קובע כאמור שהיא תעמוד על שיעור צמוד של 1.5% לשנה עד 2010, ומאז ועד התשלום - לפי חוק פסיקת ריבית.
יורש נוסף, עבד אל-חמיד חסונה, ניהל הליך נפרד ובו נקבע שיקבל פיצוי בסך 104,000 דולר (33,520 דולר לדונם ל-3.11 דונמים). בנושא זה קבע גרוניס: "בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן להסתמך על חוות הדעת השמאיות שהוגשו מטעם הצדדים לצורך קביעת שווי הקרקעות. מסקנה זו נומקה היטב ואין מקום לשנותה. לפיכך, אין מנוס מהחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי על-מנת שימנה מומחה מטעמו, שיחווה את דעתו בעניין שוויים של המקרקעין שהופקעו מעבד אל-חמיד".
לבסוף, התערב גרוניס בצורה יוצאת דופן בהוצאות שפסק בית המשפט המחוזי בתל אביב לטובת היורשים וקיבל את ערעורם בנושא זה. גרוניס הכפיל פי שלושה את הסכום וקבע שהם יקבלו מן המדינה 150,000 שקל. הוא נמנע מלפסוק הוצאות לטובת המדינה בגין ערעוריהם של היורשים, למרות שהם נדחו ברובם.
לבסוף אומר גרוניס: "אין לנו אלא להצר על כך שחרף העובדה שעברו למעלה מ-18 שנים ממועד הפקעת הקרקע מן הבעלים, טרם קיבלו כל היורשים פיצוי עבור זכויותיהם או קרקעות חלופיות. מהודעת המדינה בעניין מיום 28.7.2011 עולה, כי חלק מן ההסדרים לפיצוי הושהו עד למתן פסק דיננו זה. כעת, מקווים אנו כי המדינה תפעל להסדרת תשלומי הפיצוי והקצאת הקרקעות החלופיות בהקדם האפשרי".
המשנה לנשיא
מרים נאור והשופטת
אסתר חיות הצטרפו לדעתו של גרוניס. את היורשים ייצגו עוה"ד רון טורקלטאוב, תמר דיין-משה ואוריאל גניהר, ואת המדינה - עו"ד אלעד פרסקי.
והפעם - משה מזרחי, דני עטר וראלב מג'אדלה 
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
