שני שירים ופזמון אחד

צעדים

צְעָדִים. בִּשְׁערֵי העִיר האסוּרה
רוֹחֵשׁ אוֹיֵב.
עַל הסְפִינוֹת מוּשְׁתקוֹת
צְהָלוֹת הסוּסִים.
סִירֶנוֹת שָׁרוֹת לְלֹא לֵאוּת
שִׁירָה מְנַוולֶת,
דּיָּגִים עַל קְלִיפּוֹת אֱגוֹז אוֹטְמִים אֶת אָזְנָם.
דָּגִים חוֹתְרִים בִּיִלְלַת טֶרֶף,
תַּחַת הכִּיסוּי הדַק
שֶׁל האוֹקְיָנוּס
שָׁם.

מַסָּע. הֶמְיַת הבֶּטֶן
שֶׁל אֳנִיוֹת הסוֹחֵר.
יַבָּשׁוֹת מוּנחוֹת בְּדִּבּוּר לֵאֶה,
עַל לוּחוֹת העוֹלָם.
סְחוֹרוֹת בְּדרְכּן
לְמִחְזוּר
בְּכַּמוּת בִּלְתִי נִתְפֶסֶת
שֶׁל אֲנָשִׁים.
מַחְצִיתם עוֹצְמִים עַיִן
עַל פְּלוּמַת הלַיְלָה, חֶרֶשׁ.
מַחְצִיתם שׁוֹרְקִים אֶל הרוּחַ
מוּל עצְמם.

קוֹל הכְּאֵב
מְחרְחר בְּבִטְנָם שֶׁל סוֹבְלִים.
קוֹלוֹת הבְּלִיעָה שֶׁל גַּלְגַּלֵי השִׁיניִים.
בְּבַתֵי החֲרשֶׁת,
הֵם לוֹגְמִים קָפֶה מַר
בְּאַשְׁמֹרֶת אֲחָרוֹנָה.

עָשָׁן
חוֹבֶר אֶל השַׁחַר, בְּקוֹל הדְּמָמָה.
וּמִי מְיילל בְּשָׁעָה זו, ׁמִתַּחַת,
האֶלוּ תַּנִּים
אוֹ חִוָּרוֹן


תולדות העולם

קפלי תולדות העולם המשורטטים עליך
ביד אמן
נמתחים עכשיו
לקצה גבול
הידיעה

כטעויות
שדינן הוכרע.

כף ידי מחליקה
את תולדות חייך

איוושת
להב החרב המהפכת
מריעה לנו

עולם ישן עד היסוד נחריבה
שרות אנחותינו


מְכוֹנִית מִשְׁפָּחְתִית

(לְלֹא כּוֹכָבִים), הַנּוּרָה כְּבוּיָה
לְטוֹב וּלְרַע, הָאֶגְזוֹז, מְאַלְתֵּר בָּרִיטוֹן
רוֹגֵז, הַפָּגוֹשׁ רוֹקֵעַ, שִׁכְחָה (יַלְדַת זִיכָּרוֹן).

פזמון:
הַיָּרֵחַ בּוֹהֵק עַל קַפְלֵט אַסְפַלְט שָׁחוֹר
בְּתָּא הַמִּטְעָן, זְרוּקָה שְׂמִיכָה הֲפוּכָה
רַק עָשָׁן הַמְכוֹנִית הוּא רוֹטֵן לִרְוָחָה.

(לֵילוֹת כְּנַעַן), חֲלוֹן הַמְּכוֹנִית מֵצֵר
אַצְמִיד אֶת יָדִי לְבֵית יָדְךָ
יָרוֹק הָעֵשֶׂב, אִלְמָלֵא חֲשֵׁכָה.

פזמון:
אוֹרוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה, כָּפוּי בְּתָּא הַכְּפָפוֹת
תֵּיבַת הָהִילוּכִים, רוֹכֶנֶת, מְתוּחָה
אִם אֶחְשׁוֹב עָלֶיךָ חָזָק, אֵדַע מְנוּחָה.

פזמון:
הוֹרַי זָקְנוּ וְאֲבְדוּ
נִשְׁאָרָה הַמְּכוֹנִית, קְרוֹבָה רְחוֹקָה
בְּצַוָּאַת הַמָּנוֹע, אוֹפֶפֶת, סוֹבֶבֶת, דַרְכָּהּ.