שכונת נורדיה

מֵעַל הֲמוּלַת חוֹלוֹת שֶצָּבְאָה
עַל חַלּוֹן הַצְּרִיף בִּשְכוּנַת נוֹרְדִיָּה
בְּקֶרֶן רְחוֹבוֹת הַמֶּלֶך גּוֹרְג' וְדִיזִינְגוֹף
מְשַיֶּטֶת לָה הַיּוֹם הֲמּוּלַת אֲנָשִים
נִדְחֶסֶת לְקָנְיוֹן שֶמָּחַק אֶת הַשְּכוּנָה.

מִתַּחַת לַקָנְיוֹן אֲנִי מְחַפֵּש
צְרִיף בִּשְכוּנַת נוֹרְדִיָּה
אֲנִי מְחַפְּש אֶת הָאַהֲבָה
שֶפָּרַסְנוּ עַל רִצְפָּה מְחוֹרֶרֶת
תַּחַת גַּג פְּעוּר רַעַף.

אֲנִי מְחַפְּש נְעוּרים לְפוּתִים נוֹטְפֵי זֵעָה
שֶצָּנְחוּ בַּחוֹם הַלוֹהֵט שֶל הַצְּרִיף אַחַר מַעֲשֵה הָאַהֲבָה,
אֲנִי מְחַפֵּש אֶת הַזְּמַן שֶשָּעַט בְּבֶהָלָה קָדִימָה
מָחַק כּוֹכָבִים מִלֵּילוֹתַי בַּחוֹלוֹת בִּשְכוּנַת נוֹרְדִיָּה
וְהִצְמִיחַ צמֶת סוֹאֵן כָּלוּא בַּקָּנְיוֹן.

חוֹלוֹת שְכוּנַת נוֹרְדִיָּה
דֶּרֶך אִישוֹנֵי עֵינֵיכֶם הַמִּתְרַחֲבִים
אֲנִי מִסְתַּכֵּל עַל מִפְלְצוֹת הַבֶּטוֹן שֶקָּמוּ עֲלֵיכֶם.

אֲנִי מֵרִיחַ אֶת הַקָּנְיוֹן דֶּרֶך רֵיחָהּ שֶל הַשְּכוּנָה
שֶהָפְכָה לְשִפְחָה חֲרוּפָה לְגַחֲמַת מָמוֹן
שֶחָמְדוּ אֶת נִיחוֹחוֹת גִּזְרָתָהּ הַנֶּחְשֶקֶת.

הַיּוֹם זִקְנָתֵנוּ הָלְכָה לִרְאוֹת סֶרֶט בְּקוֹלְנוֹעַ לֵב
אֶל הַמָּסָך פָּלַש הַצְּרִיף שֶהִדְלִיק אֶת אַהֲבָתֵנוּ
מִשָּם הִיא יָצְאָה לְמַסָּעָהּ בַּדְּרָכִים
לִפְנֵי חֲמִישִים וְחָמֵש שָנִים,
הַיּוֹם אַהֲבָתֵנוּ תָּפְסָה שְעָתַיִם שֶל מְנוּחָה
הִתְרַחֲבָה לָה בַּכֻּרְסָה בַּשוּרָה הָאַחֲרוֹנָה
בְּאוּלָם מִסְפָּר שֵש בְּקוֹלְנוֹעַ לֵב
בְּדִיוּק מֵעַל הַצְּרִיף שֶּלָּנוּ בִּשְכוּנַת נוֹרְדִיָּה
בְּדִיּוּק מֵעַל הַגַּג שֶבִּשְנַת חַיָּיו הָאַחֲרוֹנָה
פַּעַר כְּלַפֵּי מַעֲלָה כִּמְעַט אֶת כָּל רְעָפָיו.