מבקרי הפנים ברוב החברות הממשלתיות יהיו ככלל עובדי החברה, ולא מבקרים עצמאיים שיועסקו במיקור חוץ. זו משמעות פסק דינו של בג"ץ, אשר דחה (יום ב', 18.11.19) שתי עתירות נגד הנחיה זו של רשות החברות הממשלתיות.
הרשות פרסמה בינואר השנה חוזר, ולפיו בחברות ממשלתיות המעסיקות 50 עובדים ומעלה, מבקר הפנים יהיה שכיר של החברה. דירקטוריון החברה רשאי לסטות מהנחיה זו, אך הוא חייב לפני כן לדון בהנחיית הרשות ולקבל החלטה מנומקת. כאשר מבקר הפנים הוא גורם חיצוני, ההתקשרות איתו תהיה לתקופה של לפחות חמש שנים ולא יותר משבע שנים.
נגד חוזר זה עתרו רו"ח
קובי נבון, לשכת רואי חשבון וארגון המבקרים הפנימיים. בעתירות נטען, כי הרשות אינה רשאית לתת לחברות הוראות בנוגע לניהול עסקיהן; מדובר בהמלצה שתתפרש בפועל כהנחיה מחייבת; החוזר הוצא בהליך חפוז ופגום; הוא פוגע בשיקול דעתו של הדירקטוריון ובעקרונות הממשל התאגידי; אין יתרון למבקר פנים שהוא שכיר, ואולי אף קיים חיסרון בדמות קשריו עם המבוקרים; והחוזר פוגע בחופש העיסוק של המבקרים העצמאיים.
השופטת דפנה ברק-ארז דוחה את כל הטענות. לדבריה, רשות החברות מוסמכת להוציא הנחיות וכללים לחברות הממשלתיות. היא מזכירה, כי מדובר בחוזר המהווה המלצה בלבד, וכי כבר ב-1992 הוציאה הרשות הנחיה דומה - אשר לא הוטמעה, דבר המלמד שהחברות שומרות על שיקול דעתן העצמאי בנושא. הרשות קיימה הליך שימוע ראוי לפני שפרסמה את החוזר, ואף הכניסה בו שינויים לאור ההערות שקיבלה.
עוד אומרת ברק-ארז כי מינויו של מבקר הפנים כלל אינו נוגע לטובתה של המדינה כבעלת המניות בחברות הממשלתיות, ולכן ההנחיות אינן פוגעות בשיקול דעתו של הדירקטוריון - שכאמור רשאי לסטות מהן בהתקיים סיבות מוצדקות. הרשות זכאית לקבוע שהעסקת מבקר פנים שכיר עדיפה על פני העסקת מבקר פנים עצמאי, ובית המשפט לא יתערב בשיקול דעתה המקצועי. אכן, קיים חשש שמבקר שכיר יהיה תלוי במבוקרים - אך יש גם היגיון בעמדתה של הרשות, לפיה הוא ישרת רק את אותה חברה, ולא מספר אדונים כמו מבקר פנים עצמאי.
גם הטענה בדבר פגיעה בחופש העיסוק נדחית. ברק-ארז מזכירה, כי חופש זה אין משמעותו הזכות להיות מועסק דווקא בתפקיד מסוים, וכי מבקרי פנים עצמאיים יוכלו להיות מועסקים בידי מבקר הפנים השכיר. גם תחימת כהונתו של מבקר עצמאי היא עניין לשיקול דעת מקצועי, ועולה בקנה אחד עם מגמתה של רשות החברות - להגביל את כהונתם של נושאי משרה בחברות הממשלתיות.
העותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. השופטים
יעל וילנר ו
אלכס שטיין הסכימו עם ברק-ארז. את נבון ייצגו עוה"ד עו"ד
יואב זטורסקי ודן פרידמן; את הלשכה והארגון ייצגו עוה"ד
זוהר לנדה ועדי שוהם; ואת המדינה - עו"ד
יונתן נד"ב.