חוקרי המשטרה ניסו להתערב בייצוגו של שאול אלוביץ, לשעבר בעלי בזק, בתיק 4000 – במטרה להפוך אותו לעד מדינה. למרות שקיימת הקלטה ברורה המלמדת זאת, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הכחיש את הדבר. כך עולה (יום א', 19.7.20) מדבריה של עו"ד מיכל רוזן-עוזר, סניגוריתה של איריס אלוביץ, בדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בתיקי בנימין נתניהו.

בהמשך הדיון הבהיר עו"ד יוסי שגב, כי הוא קיבל ייפוי כוח לייצג את נתניהו רק לישיבה הנוכחית, שכן טרם הוסדר מימון הייצוג. עוד אמר כי ההגנה מתכננת לטעון להגנה מן הצדק, בשל פגמים נטענים בהתנהלות המשטרה והפרקליטות המצדיקים את ביטולו של כתב האישום. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הורתה לצדדים להיערך לשמיעת ראיות החל מחודש ינואר הקרוב, שלוש פעמים בשבוע. יודגש, כי נאשמים רשאים לבקש להיעדר מדיוני הוכחות ובתי המשפט נענים כמעט תמיד לבקשות כאלו.

רוזן-עוזר טענה, כי המשטרה והפרקליטות הסתירו במכוון מן ההגנה קטעים מכריעים בשיחה בין אור אלוביץ (בנו של שאול) לבין חוקרת ביחידה להב 433, ביום בו הפגישו אותו החוקרים עם אביו – תוך שהם מקליטים בסתר את השיחה. בתחילת השיחה אמר אור לשאול, כי יש בעיה בייצוגו בידי עו"ד ז'ק חן, כי הוא ייעץ לנתניהו בתקופות קודמות. שאול השיב: "אני צריך לשקר כדי להיות עד מדינה". בתגובה לפנייה אליו בנושא אמר מנדלבליט, כי התערבות בנושא הייצוג היא פסולה, אך בדק עם הפרקליטות והמשטרה – ואין שחר לטענות אלו.

"אינדיקציה, לא אנקדוטה"

רוזן-עוזר המשיכה: "במסגרת חומר החקירה קיבלנו מזכר שכותבת חוקרת, על שיחה שלה עם אור אלוביץ ביום המפגש כאשר היא מוציאה אותו לסיבוב, עם קטעים מושחרים. כשקוראים את התמליל, נראה שהחוקרת באמת לא מתייחסת לנושא הייצוג של שאול. אבל נראה לנו משהו משונה, כי בעמוד 12 היא אומרת: 'אתה רוצה להיפגש עם אבא שלך לדבר על הנושא הזה?' ועמוד 12 מלא שלוש נקודות. מצאנו את הקלטת, ואז התברר שכל העמוד הזה הוא הכי מתערב בנושא הייצוג ואיך מחליפים את עורך דינו של שאול כדי שהוא יהיה עד מדינה".

רוזן-עוזר ציטטה את הדברים כפי שהם בהקלטה, כאשר לטענתה – הפרטים החשובים ביותר לא תומללו. אור: "הוא [שאול] לא סומך עליכם". החוקרת: "למה?". אור: "עורך הדין של ביבי יכול לעשות משהו". החוקרת: "אז הוא יתפטר מייצוג. [...] מה צריך כדי שהוא יאמין?". אור: "צריך שמישהו ידבר איתו וזה לא ז'ק". החוקרת: "מישהו שידבר איתו וזה לא ז'ק?". אור: "ניסינו לדבר איתו. עורכי הדין שלי דיברו עם ז'ק". החוקרת: "וז'ק לא בדעה שלכם?". אור: "לא יודע. אני עם ז'ק יש לי בעיה". "החוקרת: אתה רוצה הזדמנות לדבר עם שאול כדי לדבר על הנושא הזה?".

רוזן-עוזר טענה: "האירוע הזה איננו אנקדוטה אלא אינדיקציה, כי חומר החקירה מלא בשלוש נקודות. היו שם המפקדים הבכירים ביותר שיודעים מה עם עשו, ובכל זאת – היועץ המשפטי חזר עם תשובה שזה חסר שחר. זו לא יכולה להיות השמטה מקרית. השם של ז'ק הוסתר והחוקרת הכי מתערבת בעולם בשאלת הייצוג. תחת מעטה של שלוש נקודות, נעשה פה גם שיבוש הליכים וגם להסתיר את כל המעשים הפסולים של המשטרה לכל אורך הדרך, וכל הלחץ הזה נוגע לטענה של אלוביץ להגנה מן הצדק".

רוזן-עוזר הסבירה, כי בשל בעיות אלו – לא ניתן לקבוע כעת את מועדי ההוכחות. "אנחנו לא נשחק פרה עיוורת. מוציאים לנו את העיניים ומסובבים אותנו במקום שלוש פעמים. אנחנו לא נסכים לזה. חזקת התקינות הופרה פה, שלא לומר הופרכה. אנחנו מתנהלים עכשיו מתוך תחושה שאנחנו לא יכולים להאמין לכלום. יש הרבה מאוד מקומות מושחרים, אנחנו מתנהלים עם חומרים חסויים שאין עליהם פרפראזה בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון. חלק מהדברים הם מגעים עם עדי מדינה, חלק מהם הם מגעים עם אילן שילוח שהמעמד שלו ייבחן פה".

"לא עיקר, אלא הכל"

המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות התביעה, עו"ד ליאת בן-ארי, הגיבה: "חבל שהדברים לא הובאו בפנינו והיינו באים עם תשובה מסודרת. אנחנו צריכים לבדוק. איש לא הסתיר חומר חקירה. עובדה: הקלטות מונחות בפניהם".

פרידמן-פלדמן: "צריך לבדוק את התמלילים לפני שמעבירים אותם. זה לא התפקיד שלהם [של ההגנה]. למה יש שלוש נקודות?".

בן-ארי: "המתמלל איננו מי שחוקר, וזה לא פשוט לתמלל. עיקר הדברים נמצא בתמלילים, ויותר מעיקר".

פרידמן-פלדמן: "לא צריך להיות עיקר, צריך להיות הכל. תמלילים שאני מכירה, כאשר לא ברור – כתוב 'לא ברור' ולא שלוש נקודות. השאלה היא אם זה רק התמליל הזה, ואולי יש משהו מאוד מאוד חשוב בתמלילים האלה".

בן-ארי: "נבדוק את הנושא הקונקרטי, וגם את מה שגבירתי שואלת ונשיב בצורה מסודרת. חשוב מאוד לומר שאיש אינו מסתיר חומר חקירה. הדברים נמצאים בפני הסניגורים. עובדה שהם פנו לחומר והוא נמצא בפניהם. הראיה הטובה ביותר היא ההקלטה".

פרידמן-פלדמן: "האם הם צריכים לשבת עכשיו ולהקשיב לכל הקלטות? מי יעשה את זה? מי יבדוק שהתמלילים מדויקים?".

בן-ארי: "הפרקליטים בצוות עברו על ההקלטות. אני לא רואה מצב שעכשיו מתחילים מהתחלה לשמוע הכל ולתמלל הכל. אולי את ההגנה זה משרת, כי המטרה שלהם מאוד ברורה – לדחות את הדיון".

פרידמן-פלדמן: "אני לא מדברת כעת על המועדים. אותי מעניין האם כל חומר החקירה נמצא בידי ההגנה, וזו שאלה שעולה לנוכח התמליל הזה. כמה נקודות כאלה יש בכמה מקומות ומה יש מאחוריהן? מה לא תומלל? להגיד 'נוח להגנה לטעון' – זה לא במקום. ההגנה צריכה לקבל את כל חומר החקירה. השאלה היא מי יבדוק עכשיו את התמלילים".

בן-ארי: "במקום שיש שלוש נקודות – אפשר לחזור ולבדוק. אנחנו עוברים מחדש על כל ההקלטות וכל התמלילים, ואם נראה שבמקום מסוים יש חוסר – נודיע להגנה".

פרידמן-פלדמן: "איך קורה שנושא עלה לבדיקה, וניתנה לגביו כנראה תשובה שאיננה שלמה?".

בן-ארי: "זוהי שאלה קונקרטית ואני צריכה לבדוק".

רוזן-עוזר הוסיפה: "האינטרס היחיד שלנו הוא לגלות את האמת, לא לדחות את הדיון. כאשר חסר חומר חקירה – הדבר האחרון שהתביעה יכולה להגיד: אתם לא בסדר. אנחנו יכולים לבדוק הכל, אבל זה המון זמן. זה לא מקרי. יש פה הסתרה".

חן הוסיף, כי "ההתארגנות עם חומר החקירה לא תסתיים לפני סוף השנה, ורק לאחר מכן נוכל לעשות אינטגרציה שלו לקראת חקירת העדים, וזה יקח עוד חודשים". הוא הדגיש, כי להגנה אין עניין לדחות את הדיון בתיק, אלא לעשות את מלאכתה כראוי.


"אני רוצה עורכי דין קבועים"

כאשר הסביר שגב שעו"ד עמית חדד התמקד בתיק 1000 ושנתניהו זקוק לעורכי דין לתיקים 2000 ו-4000, אמרה פרידמן-פלדמן: "אני רוצה שיהיו עורכי דין קבועים, ושלא נמצא את עצמנו בעוד כמה חודשים עם עורך דין אחר שיאמר שיש לו ייפוי כוח רק להיום, כי המימון לא הוסדר. אי-אפשר שבכל פעם מישהו אחר יופיע ויגיד: אני מייצג רק להיום. אי-אפשר לנהל כך את התיק. התיק יתנהל כאילו יש ייצוג. איך אתם רואים המצב? לא נוכל לחכות ולחכות".

שגב השיב בנושא מימון ההגנה: "יש לי דרך שאני מתכוון לפעול בה בחודשים הקרובים כדי לפתור את הבעיה", אך לא פירט. הוא טען, כי גם הקורונה מכבידה, שכן "יהיה לבית המשפט קשה מאוד להסתכל על העד מאחורי מסיכה ולראות סימנים של אמת"; פרידמן-פלדמן דחתה גישה זו.

שגב הוסיף: "יש טענות מקדמיות, כגון פגמים בכתב האישום וחוקיות, שאבקש להעלות מיד בהתחלה, ויהיו כאלו שאבקש לטעון לאחר עדויות התביעה. יש לנו מחשבה לגבי טענה של הגנה מן הצדק, כי ההתנהגות שראינו היא חריגה מאוד. היא התנהגות שמצדיקה הגנה מן הצדק עד כדי ביטול כתב האישום על אתר. חוץ מהטענות המקדמיות, יש הרבה מאוד חומרי חקירה שלא נמסרו לנו, בין היתר על סמך הטענה שהם אינם חומרי חקירה. צריך גם לעבור על תעודות החיסיון. לכן אני מבקש תזכורת נוספת".

סניגוריתו של נוני מוזס, עו"ד נוית נגב, העריכה, כי כמו עמיתיה – היא תזדקק לפנות לבית המשפט כדי לקבל עוד חומרי חקירה ולהסיר חסיונות שהטילה התביעה. לדבריה, גם היא זקוקה לזמן נוסף.

בן-ארי השיבה, כי התביעה העבירה רשימות ממוחשבות מסודרות מאוד של חומרי החקירה. לדבריה, בעוד סניגוריהם של אלוביץ ומוזס פונים לתביעה כדי לקבל סיוע – סניגוריו של נתניהו לא פנו אפילו פעם אחת וגם לא ענו להזמנות התביעה להיעזר בה. היא אמרה כי לנתניהו יש ייצוג שאותו הוא מבקש לחזק, אך הגיעה העת להסדיר את הנושא. "כל נושא המימון אינו מעניינם של התביעה ובית המשפט", הוסיפה. "יש באולם הזה נאשמים שמממנים את הייצוג שלהם ואינם באים בטרוניות. צריך לקבוע מועדים, ואז דברים קורים".

עוד אמרה בן-ארי, כי התביעה מתכוונת לנהל את ההוכחות לפי הסדר בכתב האישום – קודם 4000, לאחר מכן 2000 ולבסוף תיק 1000. אולם הדגישה, התביעה תהיה מוכנה להיות גמישה ולשקול בקשה של נתניהו לשנות את הסדר. פרידמן-פלדמן העירה, כי גם לנאשמים האחרים יש זכות לדעת מה יהיה הסדר. בן-ארי השיבה, כי לא הגיעה שום בקשה מצד נתניהו, ולכן העמדה המקצועית עומדת בעינה. היא גם הודיעה, כי התביעה נמסרה בכתב לכל העדים שאסור להם לדבר עם התקשורת. לבסוף ביקשה בן-ארי לקבוע מועדי הוכחות לשנת המשפט המתחילה בעוד חודש וחצי, ולגזור מהם את ההליכים המקדמיים.

חן אמר כי הוא מבקש שלא להתחיל בתיק 4000 בשל היקפו והצורך להתארגן לקראתו, בטענה שההגנה תהיה מוכנה לחקירת העד הראשון רק בסוף 2021. פרידמן-פלדמן שאלה מדוע לא להתחיל מתיק 1000, שהוא הקל יותר. בן-ארי השיבה, כי אחד השיקולים הוא קיומם של עדי מדינה בתיק 4000. "אנחנו נהיה קשובים", הוסיפה.

בסיום הדיון קבעה פרידמן-פלדמן, כי המדינה תשיב בתוך שבוע לטענותיה של רוזן-עוזר. בקשות לעניין חומרי חקירה והסרת חיסיון יוגשו עד 13.9.20. תשובה לאישום וטענות מקדמיות יוגשו בכתב עד 18.10.20. תשובת המדינה לטענות המקדמיות יוגשו עד 1.11.20. תימסר הודעה נפרדת על דיון עם הנאשמים בפני ההרכב בעניין תשובה לאישום והטענות המקדמיות. היא הורתה לצדדים להיערך לשמיעת ראיות החל מינואר 2021 בימים שני, שלישי ורביעי.