|
|
|
"לא צריך להשתגע"
|
|
איתמר לוין
|
|
השופט יובל ליבדרו מפעיל לחץ כבד על הצדדים להגיע להסדרי טיעון בתיקים נגד סוחרי סמים שהופללו בידי סוכן סמוי. אולי יהיו מי שיעקמו את האף לנוכח מעורבות כזו, אך יש לה תוצאות
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, אישר בצורה יוצאת דופן עונש מאסר חמור מזה שביקשה התביעה. הוא דחה (יום ג', 27.7.21) את ערעורו של בדואי שנדון לחמש שנות מאסר בשל תקיפת אחת מנשותיו, בעוד המדינה ביקשה רק ארבע שנות מאסר. את העונש גזר שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יובל ליבדרו.
הנדל אומר כי המורשע היכה בצורה אכזרית את אשתו וגרם לה חבלות קשות שהצריכו עשרה ימי אשפוז ושני ניתוחים. ליברדו התייחס בגזר הדין לשלושה מרכיבים מחמירים: הנזק הקשה שנגרם לאישה, אכזריות המעשים ומעמדה המוחלש בתור יוצאת רצועת עזה. הוא גם הזכיר, כי לאיש היו בשנים האחרונות מספר נשים ונתן את הדעת לצורכי השעה - הצורך להתמודד עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית.
לדברי הנדל, "תיאור עובדות המקרה מלמד כי עונש מאסר של חמש שנים אינו חמור יתר על המידה. הדגש הראשון מצוי בחומרת המעשה ובאכזריותו, והדגש השני מושם בנזק שנגרם לנפגעת העבירה. אשר לחומרת המעשה, המערער שם לו למטרה - בנחישות שמתעלמת מהיותה של הנפגעת אדם שנברא בצלם - להפוך את הנפגעת לחפץ". ואילו לגבי חומרת הנזק, "אין לומר כי עונש של חמש שנים אינו עונש הולם, ונוסיף כי הוא מצוי לאו-דווקא ברף העליון של מונח זה".
בנוגע לחריגתו של ליברדו מהעונש שביקשה התביעה, אומר הנדל: "אכן, ככלל אל לו לבית המשפט להחמיר בעונשו של נאשם יותר מן העונש שמבקשת התביעה. עם זאת, קיימת הכרה גם בקיומם של חריגים - מקרים שבהם העונש שלו טוענת התביעה אינו מבטא במידה מספקת את חומרת המקרה על נסיבותיו... כמובן, על בית המשפט להיות מודע לפער בין העונש שנגזר לעונש שביקשה התביעה, ולנמק מדוע לא קיבל את עמדת התביעה. הנה כי כן, לבתי המשפט סמכות לסטות מהעונש שלו עתרה התביעה, אך עליו לעמוד בחובת ההנמקה. כאן בית המשפט הסביר את הדברים היטב, ואף ציין כי לשיטתו היה מקום לעונש חמור יותר, אך ניתן משקל לקולא לעונש שביקשה המדינה".
השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין הסכימו עם הנדל. את המורשע ייצגה עו"ד שירה ניר, ואת המדינה - עו"ד שרית משגב.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
