שהם: אין יסוד לטענות נגד שופט המשפחה ארז שני

אין כל יסוד לטענות נגד שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, ארז שני, שהועלו בכתבתו של ברוך קרא בערוץ 13 בחודש שעבר. כך קובע (5.9.21) נציב התלונות על שופטים, אורי שהם. בכתבה הוקלט בסתר עו"ד יעקב סידי, אשר טען שייצג בעבר את שני ולמרות זאת שני אינו מגלה לצדדים את הקשר ביניהם.

שהם מקבל במלואה את גרסתו של שני, לפיה סידי מעולם לא ייצג אותו בעניין כלשהו. סידי טען שייצג את שני כאשר התגרש מעו"ד אורלי מנע בשנת 2002 (תשע שנים לפני מינויו לשופט), אך שני אומר שהוא יוצג אך ורק בידי עו"ד סיגל בילינסון-שפרן - התומכת בגרסתו. לדבריו, ייתכן שאולי הוא שוחח עם סידי בצורה קוליגיאלית - ותו לא. בילינסון-שפרן אומרת כי בדיקה במסמכים העלתה, כי בשנת 2007 דרש בא-כוחה של מנע, עו"ד ציון סמוכה, כי סידי ייפגש עם בני הזוג לשעבר - אך הדבר לא יצא לפועל.

לדברי שני, "הכתבה נחתה עלי כרעם ביום בהיר ואיני יודע למקם את עצמי בשאלה, האם יצא העולם מדעתו או מפרופורציה, שמא מצאתי את עצמי בעיצומו של ציד מכשפות שמניעיו נעלים מבינתי ויכולים לנבוע אולי מנקם, אולי ממניע זר אחר". הוא הוסיף: "אני שראיתי את הכתבה, הזדעזעתי וראיתי במו עיני תופעה מכוערת שבה עורכי דין מבצעים קידום מכירות באומרם דברי שקר כמו 'שופט שלנו', 'התגרש אצלי' וכו'". שני דחה את הטענה לפיה מינה את עו"ד רועי סידי, בנו של יעקב סידי, למנהל עיזבון. הוא ציין, כי מינה שני מנהלים בהסכמת הצדדים והוסיף: "ומה הייתי אמור לעשות? לומר לצדדים שאינני ממנה את עורך הדין של הצדדים כי איני זוכר אם לפני עשרות בשנים דיבר עו"ד י. סידי (אביו) עם גרושתי?".

"קרא מאן בתוקף לתת לה להקשיב"

סידי עצמו אמר בתגובה, כי צר לו "על העוול הנוראי" שנגרם ל-שני בשל ההוצאה מהקשרם של דבריו שלו ושל עו"ד ענת דניאל-קופמן ממשרדו. לדבריו, כל שאמר היה שלפני כ-20 שנה נועץ בו שני במסגרת הליך מו"מ או תביעה להגדלת מזונות. לדברי סידי, הוא ראה בכך ייצוג - אך הוא גם יכול להבין מדוע שני סבר שמדובר רק בשיחה בין עמיתים. סידי לא יכול היה להמציא מסמכים שיוכיחו, כי אכן ייצג את שני. לדבריו, הקשר ביניהם הוא ישן וזניח, ואינו יוצר חובת גילוי מצידו של שני. הוא גם מאמת את גרסתו של שני לגבי מינויו של בנו בשנת 2013.

סידי הוסיף, כי דניאל-קופמן אמרה באנגלית Erez Shani is a judge that we, we have a lot of cases in his court. דהיינו: היא אמרה שמדובר בשופט שיש למשרד תיקים רבים בפניו - ולא "הוא שופט שלנו" כפי שנאמר בכתבה של קרא. לטענתו, קרא "מאן בתוקף לתת לה להאזין לעצמה אומרת את הדברים אלא טען בתוקף כי היא אומרת 'ארז שני הוא שופט שלנו'. קופמן ידעה שהדבר אינו אפשרי, התעקשה, ואף הציעה להיבדק בפוליגרף כי אין ומעולם לא הייתה לה הכוונה שאותו כתב מנסה לייחס לדבריה, אך הדברים האמורים לא שודרו... המשפט שנאמר נערך, נחתך באמצעו ופוצל לשני פריימים שונים באופן המעוות את הכוונה".

שני הגיב על דבריו של סידי באומרו, כי אינו זוכר ששוחח עימו אי-פעם על תיק הגירושין שלו. לדבריו, "זכור לי שדברתי עם כמה עורכי דין, אך בכל מקרה, שיחה, גם אם שיחת ייעוץ היא, אינה ייצוג... ברור לי, וכך עולה גם מן התגובה, שהשיחה לא הניבה דבר - לא מו"מ, לא מסמכים, לא טיוטות".

שהם: ממילא חלפו 20-15 שנה

שהם קובע: "אין תימוכין לטענה, שעו"ד סידי ייצג את השופט. אף לא ניתן להסיק על קיומו של ייצוג כאמור באופן משתמע מן הנסיבות. ייתכן שבנסיבות העניין פנה השופט בבקשת עצה לעו"ד סידי, אולם בקשת עצה מעורך דין כקולגה - אם וככל שהייתה - מבלי שמתלווים לכך סממנים נוספים המצביעים על יחסי עורך-דין לקוח, איננה ייצוג. על כך יש להוסיף, כי מדובר - גם אליבא דעו"ד סידי - בייעוץ חד-פעמי, ולא במערכת יחסים אינטנסיבית, כזו המתקיימת בין עורך דין ללקוח. גם הצעה של צד שלישי לערב את עו"ד סידי במו"מ בין השופט לבין גרושתו, אשר לא הבשילה לכלל מעורבות של ממש - איננה ייצוג. מכאן, שיש לדחות את הטענה, כי השופט יוצג בעבר על-ידי עו"ד סידי". ממילא, לא חלה על שני חובת גילוי כלשהי.

עוד אומר שהם, כי שני לא היה צריך לפסול את עצמו מלדון בתיקים בהם ייצג סידי: "בהעדר חובת גילוי, קל וחומר שלא מתקיים המבחן של 'חשש ממשי למשוא פנים', המחייב את השופט לפסול את עצמו מלשבת בדין. עוד אעיר, למעלה מן הצורך, כי גם אילו היו מתקיימים בנסיבות העניין יחסי עורך-דין לקוח, מסופקני אם היה השופט נושא בחובת גילוי, נוכח העובדה שמאז ההליכים שהתנהלו בין השופט לבין גרושתו חלפו בין 15 ל-20 שנים בהקשר זה קבע הנציב בעבר, כי תקופת הזמן של חמש שנים טרם או אחרי המניעה מלישב בדין בשל ניגוד עניינים, 'ראויה להיקבע גם לצורך חובת היידוע לבעלי הדין'". לבסוף קובע שהם, כי לא כל פגם במינויו של רועי סידי למנהל עיזבון.