נשיא המדינה, יצחק הרצוג, אמר כי העוצמה הביטחונית של מדינת ישראל מבוססת היום גם על הקשר האיתן שבין מדינת ישראל לבין מדינות ערב שעמן חתמה על הסכמי שלום ונורמליזציה.

"עוצמתנו הביטחונית אינה מוטלת בספק. גם בימים אלה, לא ינום ולא ישן שומר ישראל. כוחות הביטחון צה"ל, המשטרה, ארגוני המודיעין, אינם שוקטים ופועלים כל העת בשמירה על אזרחי ישראל. כאן המקום גם להודות לכוחותינו כולם, על התעוזה, הנחישות והיצירתיות בלכידת המחבלים. אותה עוצמה ביטחונית מבוססת בין היתר גם על הקשר האמיץ וההדוק אותו אנו מקיימים עם שכנותינו: בראשן מצרים וירדן, וכעת מדינות נוספות ממרוקו ועד המפרץ - בעקבות הסכמי אברהם. השינוי המדיני והאזורי הזה, והבריתות החשובות הללו, הן בלי ספק חלק מהמענה לבדידות המדינית שממנה סבלנו ערב המלחמה", אמר (יום א', 19.9.21) בטקס האזכרה לחללי מלחמת יום הכיפורים.

לדברי הרצוג, רבים מן הלקחים שהציבה בפנינו מלחמת יום כיפור רלוונטיים גם היום, והם חייבים להיות לנו תמרור אזהרה. "עלינו לעשות הכל - כדי שהפתעה כמו זו של מלחמת יום הכיפורים לא תחזור על עצמה. אסור לנו לשגות בקונספציה, עלינו להיות מוכנים תמיד למלחמה, ולא להחמיץ שום הזדמנות לשלום. לא לזלזל באויבנו ולא לשגות באשליות. אנחנו מחויבים לשאול שאלות תמיד. להיות דרוכים ומוכנים לכול תרחיש. ידינו האחת על ההדק ובו זמנית, ידינו השנייה ובה עלה של זית מושטת לשלום", אמר.

ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר בטקס כי גם היום, 48 שנים אחרי, אין למדינת ישראל יסודות חשובים יותר מאלו: האחדות והערבות אחד לשני, תוך שהוא מקשר זאת ללכידת שני המחבלים האחרונים מתוך קבוצת המחבלים שנמלטו מכלא גלבוע.

"למדנו זאת במלחמת יום הכיפורים, ואנחנו נוכחים בכך בכל יום מחדש. זה גם מה שקרה הבוקר, כשכוחות הביטחון השלימו את לכידת ששת המחבלים שנמלטו מכלא גלבוע, זו דוגמה טובה, קטנה אמנם, לתופעה שעליה דיברתי עכשיו: הבריחה עצמה היא תקלה חמורה – מודיעינית, מבצעית ומערכתית. אבל מרגע שיש תקלה, קודם כל מתגייסים, ביחד. בשלב הראשון – מול האויב, על-מנת להשיב את ההרתעה, ואחר כך לתקן פנימה את מה שצריך, ויש מה לתקן", אמר.