בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ווליד טאהא, איילת שקד, יאיר מעיין [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
שקד: כשליש יחידות הדיור - למגזר הערבי
סקירת שרת הפנים בפני ועדת הפנים: "סיימנו את השנה עם 108 אלף יחידות דיור, מתוך זה 34 אלף יחידות דיור לחברה הערבית. השאיפה שלנו זה לתכנן 125 אלף יחידות דיור בכל שנה ● יו"ר הוועדה: "לתכנון יש השלכות דרמטיות על החברה על כל חלקיה. מצב התכנון בחברה הערבית מעיד על בעיה. העדר ייצוג החברה הערבית במנהלת התכנון ובוועדת המחוזיות בוודאי תורם לבעיה ולא לפתרונה. מתכננים לנו. מישהו החליט שהוא יודע מה טוב לנו"
מענקי האיזון, בסך 3.3 מיליארד שקל בשנה, ממומשים רק ב-83%. כך דיווחה (יום ב', 28.2.22) שרת הפנים איילת שקד לוועדת הפנים, בבואה לסקר בפני הוועדה את פעילות משרדה. השרה דיווחה לוועדה על שלושת תחומי הפעילות העיקריים של משרדה: השלטון המקומי, התכנון והבנייה ורשות האוכלוסין וההגירה.
על הנעשה לפיתוח וקידום השלטון המקומי דיווח לוועדה מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש: "מסתבר שלעומת המודל של כספי האיזון שהיה המשרד צריך לשלם לרשויות מקומיות, רק 83% אכן משולמים. על-מנת להקטין את הפער, ולאפשר לכל הרשויות המקומיות שרשאיות לקבל מענקי איזון, לקבל את מלוא המענק, מינתה השרה שקד צוות לבחינת החסמים המונעים את מימוש המענקים, בראשות הד"ר מיכאל שראל, ובשיתוף אגף התקציבים. הצוות יבחן את התבחינים לקבלת המענק, וישקול שינוי הבדיקה של הכנסה מינימלית, שכן כיום, רשות מקומית שיורדת מסוציו-אקונומי 7 ל-6, המענק שלה יורד בסכום משמעותי מדי, והחשש הכי גדול של גזברי רשויות מקומיות הוא מעלייה בסולם הסוציו-אקונומי". לפעמים - אמר המנכ"ל הירש - לידת 3 תינוקות עלולה לגרוע מתקציב הרשות 10 מיליון.
שקד: "בכוונתנו להגדיל את היצע יחידות הדיור. כשנכנסתי למשרד נאמר לי שיהיו 70 אלף יחידות דיור השנה וסיימנו את השנה עם 108 אלף יחידות דיור, מתוך זה 34 אלף יחידות דיור לחברה הערבית. השאיפה שלנו היא לתכנן 125 אלף יחידות דיור בכל שנה מעתה והלאה. רק אתמול אישרנו יחידות בכפר קרע, בקריית גת ובאשדוד. דגש גדול אנו שמים על התחדשות עירונית. אני אוהבת מאוד טבע ודואגת לשמירת ערכי טבע. הכרזנו בחודשים האחרונים על כמה שמורות, בשטח של 81,630 דונם. צריך לאזן בין בנייה רוויה לשמירה על ערכי טבע. בכובעי כמי שאחראי על תשתיות אנו נתקלים בתופעת ה'נימבי', כשראשי עיריות לא רוצים תשתיות לידם. לתחנת כוח מתנגדים בראש העין ובכפר קאסם. חדרה לא רוצה שדה תעופה. לכל זה צריך למצוא פתרונות".
דלית זילבר מנכ"ל מינהל התכנון: "ב-2021 אושרו 108,000 יחידות דיור, מתוכן 34,000 בחברה הערבית ו-31,000 בהתחדשות עירונית. אנו מדינה שמכפילה את עצמה, אין לנו לאן להתרחב, רק להתכנס ולהתחדש. העלאת הצפיפות דורשת גם הערכות של התחבורה הציבורית -קידום מסופי אוטובוסים, קווי מטרו, הכפלת מסילת החוף, תשתיות אנרגיה ומים, עירוב שימושים נכון. המטרה היא חאפשר ליותר אוכלוסיות להיות קרובים לתעסוקה, חינוך ותרבות. כל המחוזות קיבלו מסמכים להתחדשות עירונית".
יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא: "לתכנון יש השלכות דרמטיות על החברה על כל חלקיה. מצב התכנון בחברה הערבית מעיד על בעיה. העדר ייצוג החברה הערבית במנהלת התכנון ובוועדות המחוזיות בוודאי תורם לבעיה ולא לפתרונה. מתכננים לנו. מישהו החליט שהוא יודע מה טוב לנו. אנחנו לא חלק בוועדות המחוזיות ששם מתקבלות החלטות. אם צריך ב-2022 לדבר על בעיית תכנון ביישובים ערביים, זה אומר דרשני, זה אומר שיש כאן מדיניות. זה לא הזמן לומר מי אשם, אלא מתי את יכולה לומר שהתכנון הכוללני ביישובים ערביים יסתיים?"
דלית זילבר: "יש 30 תוכניות שמתקדמות". היו"ר ווליד טאהא: "מה זה מתקדמות? מה זה אומר מבחינת זמנים?" זילבר: "יש תהליך סטטוטורי - ועדה מקומית, ועדה מחוזית, התנגדויות, עד תוקף. יש 30 בתהליך. בשנת 2021 אושרו בסך-הכל בכל המדינה 9 תוכניות כוללניות, מתוכן 5 בחברה הערבית. מאז 2017 אושרו 21 תוכניות כוללניות במגזר. זו מנה נכבדת של תכנון. בשביל לאשר צריך מנהיגות שתדע לקבל החלטות ופשרות".
ח"כ יעקב אשר: "בכל הסקירה המקצועית לא שמעתי התייחסות לחרדים". זילבר: "בשנתיים האחרונות בנינו 14 אלף יחידות דיור לחרדים". ח"כ אשר: "לתכנן שכונה חרדית צריך בצורה מסוימת. יש אופי מיוחד. אתם לא מוצאים לנכון להתמודד עם החוסר הזה. לגבי ייצוג בוועדות תכנוניות - מבחינה מקצועית, המבט על ציבור חרדי הוא שונה. יש שוני בצרכים". זילבר: "יש נציגות חרדית במנהל התכנון". אשר: "אני לא מדבר על תפקידם סופר מקצועיים, אלא בוועדות שבהן מתקבלות החלטות. הרי בעיית הדיור של הציבור החרדי היא חלק מהסטטיסטיקה, ועד שלא תפתרו את זה, לא תשיגו את היעדים שלכם. אז בניתם בשנתיים האחרנות. אבל כמה יש עכשיו במחסנית? בדקתי. המחסנית ריקה".
תומר מוסקוביץ, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, דיבר על מצוקת העובדים הזרים הסביר למה לא מאריכים את אישור השהייה של עובדים זרים ותיקים: "בבסיס, עובד זר בא לעבוד כאן 36 חודשים, ואם הוא נשאר עם אותו מטופל, אז עד 120 שלו. עובדות שהוארכה להן השהות מסיבה הומניטרית משתקעות פה, הן על משפחותיהן. זה 'אוי מיוצרי ואוי לי מיצרי' כי האינטרס של המשפחות צועק, ואת אינטרס המדינה אנו צועקים כי אין מי שיצעק אותו".
יו"ר ועדת הכלכלה מבקש מהאוצר לבחון הפניית 1.3 מיליארד השקלים לטובת מענקי עבודה למוחלשים ▪ הישיבה הופסקה לזמן קצר לאחר שהתברר שלוועדה לא הוגשה רשימת המוצרים שהמכס עליהם צפוי לרדת ▪ האוצר: הרשימה המפורטת תפורסם בקרוב להערות הציבור
יסמין פרידמן, יעקב מרגי, נירה שפק [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 17), התשפ"ב-2022. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדו הצעות של חברי הכנסת ינון אזולאי וסמי אבו שחאדה.
אזרח ותיק שניתנה לו הנחה בארנונה על דירה המשמשת אותו למגוריו תמשיך להינתן לו באופן אוטומטי מבלי שיידרש להגיש בקשה או הצהרה נוספת לרשויות המקומיות אולם לגבי אזרח ותיק שטרם מלאו לו 75 שנים החידוש האוטומטי יוגבל למשך שלוש שנים שלאחריהן יידרש להגיש הצהרה לצורך חידוש ההנחה.
אזרח ותיק יהיה חייב להודיע אם חדל להתקיים לגביו אחד מתנאי הזכאות להנחה בארנונה. כמו-כן, רשות מקומית שנודע לה כי חדל להתקיים אחד מהתנאים להנחה בארנונה, תוכל לבטל את ההנחה בארנונה לאחר שנתנה לאזרח הוותיק זכות טיעון בעניין זה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 144 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), התשפ"ב-2021, אליה הוצמדה הצעה של ח"כ מירב בן ארי. שתי הצעות החוק אושרו פה אחד, כאשר בהצעת החוק הממשלתית תמכו 11 חברי כנסת, ובהצעת החוק הפרטית תמכו 9 חברי כנסת.
מוצע בה להחמיר את הענישה בעבירות אלימות נגד קטינים או חסרי ישע בשני אופנים: האחד, לקבוע נסיבה מחמירה לעבירת התקיפה כך שהעונש על תקיפת קטין או חסר ישע על-ידי האחראי עליו שאינו בן משפחתו יעמוד על ארבע שנות מאסר. השני, לקבוע כהוראת שעה עונש מזערי של מאסר שיוטל על אחראי על קטין או חסר ישע במסגרת חינוכית או טיפולית שאינו הורהו או בן משפחה אחר שלו והורשע בתקיפת הקטין או שהורשע בהתעללות גופנית בקטין.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8) (תביעה בשל אחריות לתקיפה מינית או התעללות בקטין), התשפ"ב-2022, של חברות הכנסת מיכל רוזין ועאידה תומא סלימאן. הצעת החוק אושרה פה אחד, בתמיכת 10 חברי כנסת.
מוצע בה לקבוע כי תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית שמגיש נפגע עבירת מין או התעללות בקטין תוארך, ככלל, עד הגיע הנפגע לגיל 35. עם זאת, מוצע לקבוע כי לא יתאפשר להעביר את נטל הראיה מהתובע לנתבע בטענת "הדבר מעיד על עצמו" אם מדובר בתביעת רשלנות כנגד צד שלישי שהוגשה לאחר שמלאו לנפגע 28 שנים והנתבע אינו הפוגע, בן משפחתו של הנפגע או אדם שהיה אחראי עליו.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. הצעת החוק אושרה בתמיכת 6 חברי כנסת, בעוד 3 חברי כנסת נמנעו.
מוצע בה לקבוע כי בשנת המס 2022 יוגדלו נקודות הזיכוי הניתנות להורים בעד ילדיהם שאינם פעוטות (מעל גיל 6) אך טרם מלאו להם 13 שנים בשנת 2022, בנקודת זיכוי אחת נוספת. בנוסף, מוצע להגדיל ב-20% את גובה מענק העבודה הניתן לעובדים ולעצמאים הזכאים למענק, וזאת בעד כל חודש בשנת המס 2022 שבעדו היו זכאים. כמו-כן מוצע לקבוע כי מי שהיה זכאי למענק עבודה בשנת 2021, ישולם לו סכום בגובה 10% מסכום המענק שלו היה זכאי בשנת 2021, זאת כמקדמה על חשבון המענק שהוא יהיה זכאי לו בשנת 2022.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 63) (הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב-2022 של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי כנסת. הצעת החוק אושרה פה אחד, בתמיכת 13 חברי כנסת.
מוצע לקבוע כי איש או אישה שהם הורה עצמאי לילד עד גיל 12 יוכלו להודיע כי אינם מסכימים לעבוד בפרק הזמן בין השעה 24.00 לשעה 07.30, ומעסיק לא יוכל לסרב לקבלם לעבודה רק בשל כך, וכמו-כן בהיותם עובדים הם יוכלו לסרב לדרישה חדשה לעבוד בשעות אלה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב-2022. 51 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק למול 49 שהתנגדו.
מוצע להעלות את שכר המינימום לחודש באופן הדרגתי, כך שלאחר 5 שנים הוא יעמוד על 6,000 שקל או על 47.5% מהשכר הממוצע, לפי הגבוה מביניהם. עוד מוצע לקבע את "הסכום הבסיסי" - המשמש לחישוב רכיב של תוספת שכר המובא בחשבון בשכר המינימום, במדרגות במשך תקופה של חמש שנים, שלאחריה יחזור להיות מוגדר כסכום שכר המינימום אשר עובד היה זכאי לו אלמלא הוראת השעה.
נוסף על כך, מוצע להגדיל ביום נוסף את ימי החופשה השנתית שלה זכאים עובדים בחמש השנים הראשונות מ-16 ל-17. מוצע עוד לאפשר למעסיק להחיל, בהודעה לעובד, הסדר של השלמת שעות חסרות, שלפיו הוא ישלם לעובד שכר רגיל בעד השעה הנוספת הראשונה או השנייה שבהן עבד העובד, כהשלמה של שעה חסרה באותו חודש עבודה בתנאים מסוימים המפורטים בחוק. שעות השלמה כאלו ייחשבו כשעות עבודה לעניין כל הזכויות של העובד, וימשיכו להיחשב כשעות נוספות לעניין חישוב מגבלת השעות הנוספות המותרות ולעניין חישוב התשלום המגיע לעניין השעות הנוספות שמעבר להן.
השלמת שעות נוספות כאמור עבור עובד שחל לגביו הסדר תשלום שעות נוספות גלובלי תהיה אפשרית רק בשעות נוספות שהן מעבר למכסת השעות הנוספות עבורן משולם התגמול הגלובלי. מוצע שהממונה על זרוע העבודה יבחן במשך 3 שנים את השלכות יישום ההסדר להשלמת שעות חסרות על עובדים ומעסיקים ויגיש המלצותיו לוועדת העבודה והרווחה.
57 חברי כנסת הצביעו בעד החוק שאמור להכשיר בדיעבד את הפרשות הרמטכ"ל הלא חוקיות שניתנו במשך שנים, ו-56 חברי כנסת התנגדו ▪ הסכמות בקואליציה על שינויים שיוכנסו בחוק לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית (שר הביטחון גנץ. כופף את הקואליציה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
ראש האופוזיציה נתניהו: "כולם מבינים היום מה שוות ערבויות בינלאומיות או הסכמים בינלאומיים" ▪ ראש הממשלה בנט: "מרגע הקמת הממשלה הובלנו שינוי מהותי ביחס ובתעדוף הלאומי והממשלתי לסוגיית המשילות בנגב, במשמרת שלנו לא תימשך ההזנחה"
נתניהו. לומר 'לא' לאמריקה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ועדת הכנסת ממליצה למליאת הכנסת לבחור בח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) כסגן זמני ליו"ר הכנסת. ח"כ משה גפני אמר כי מינויו של אשר יהיה למשך שנה מיום הבחירה. ח"כ בועז טופורובסקי אמר: "אני מקווה שזה תחילתו של תהליך, של סיום החרמות של האופוזיציה בכנסת". גפני השיב לטופורובסקי: "גם אתם צריכים להתגמש לא רק אנחנו".
היועמ"ש של הוועדה ציינה כי מדובר בנשיאות זמנית של הכנסת עד אשר תיבחר נשיאות קבועה. הבחירה אושרה פה אחד.
בדיון שנערך לפני הצהריים, הוועדה אישרה את חברותם של ח"כ ינון אזולאי (שס) ומשה גפני ומאיר פרוש (יהדות התורה) לוועדה המשותפת לתקציב הכנסת ולוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.
יו"ר הליכוד בנימין נתניהו בפתח ישיבת הסיעה: "אלה ימים רגישים ומורכבים בזירה העולמית. בימים כאלה ראוי לנקוט במשנה זהירות. לצערי אנחנו שומעים בימים האחרונים יותר מדיי התבטאויות מיותרות ויותר מדי תחזיות כוזבות. אני קורא לממשלה לנהוג באחריות. לדבר פחות על מה שלא צריך לדבר בו ולעסוק הרבה יותר באיום הקיומי באמת לביטחוננו, וזה כמובן החזרה של אירן בזמן הקרוב להסכם הגרעין המסוכן. דווקא בעניין הזה לפיד ובנט לא אומרים כלום ולא עושים כלום. אתייחס לנושאים הללו בדיון 40 חתימות אחה״צ בכנסת".
יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב פתח (יום ב', 28.2.22) את הדיון המיוחד שכינס בעקבות המצב באוקראינה: אנחנו ערים לעובדה שהוועדה היותר מתאימה לדיון כזה היא ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, שלצערי טרם הוקמה בשל מחלוקות בין הקואליציה לאופוזיציה. מתוקף תפקידה של ועדת החוקה כוועדה שחוקקה את חוק השבות, מצאתי לנכון לכנס את הדיון הזה. עד אז, אין בכוונתי להפקיר את הדיון בנושאים אלה של המצב הנוכחי באוקראינה ובנושא חוק השבות. אנחנו מקיימים היום את הדיון בצל החשש לאחינו ואחיותינו באוקראינה. עלינו להעניק סיוע לקהילות היהודיות באוקראינה, ולהיערך לקליטה של מי שיבחר לבנות את ביתו בישראל".
ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, קבעה (יום ב', 28.2.22) את הארכת הוראת השעה לעניין מס על רכבי יוקרה, הקובעת כי מס הקנייה על רכבי יוקרה, יחול על רכבים שעלותם מעל 300,000 ש"ח.
ועדת הכספים קיימה (יום ב', 28.2.22) הדיון בנושא עלייה מאוקראינה. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר: "אנחנו צריכים להתרכז ביהודים, בעולים החדשים הפוטנציאלים, שצריכים לראות בנו בית לאומי כל השנים, ובעיקר בעתות משבר. מדינת ישראל הוכיחה פעם אחר פעם שאנחנו יודעים להתגייס בשעת המשבר, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לקלוט אותם בצורה הטובה ביותר. ב-2014 בעת הפיגועים בצרפת ישראל פתחה בתוכנית לאומית ואפשרה לכל יהודי צרפת לבוא לישראל, אנחנו כרגע בעת משבר שמשפיע על 250 אלף זכאי חוק השבות, זו החובה אבל גם ההזדמנות שלנו."
"צר לי מאוד על הניסיון לנצל את הארועים באוקראינה לצרכים פוליטיים" - כך עונה (יום א', 27.2.22) מרכז האופוזיציה ח"כ יריב לוין, לבקשה שהעביר אליו בערב שבת יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי, בנימוק שהמלחמה באירופה מחייבת את הקמתה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.
ועדת הכלכלה, אישרה (יום א', 27.2.22) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק הדואר. התיקון נועד בעיקרו ליישם את המלצות ועדת רוזן, שהמליצה בין היתר לפתוח את תחום הדואר לתחרות, לבצע רפורמה בענף החבילות מחו"ל ולהרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת והשר.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
