מדי יום נחתמים עשרות הסכמי גירושין. על-מנת שהסכם הגירושין יהיה בעל תוקף מחייב, על בני הזוג לאשר אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה או בפני בית הדין הרבני, אשר נותנים להסכם תוקף של פסק דין.
אנשים רבים חותמים על הסכמי גירושין כשהם נמצאים במצב נפשי לא פשוט ולעיתים אף קשה. יחד עם זאת, לאחר שהם מאשרים בפני בית המשפט או בפני בית הדין, כי הם עומדים מאחורי ההסכם עליו חתמו, כמעט שאין דרך חזרה.
אנשים חווים תחושות קשות ביותר בטרם גירושין וחתימה על הסכם. חלקם מלאים ברגשות אשם כלפי הילדים. חלקם חשים חרדה גדולה מן העתיד לבוא. יש מי שחשים פחד מן הבדידות המצפה להם, לאחר שהתרגלו לזוגיות ארוכת-שנים ויש מי שחווים כעס גדול על בן/בת הזוג, רצון לנקום ועוד מיני רגשות, הפוגעים בשיקול הדעת ההגיוני לפני חתימה על הסכם, אשר תהיינה לו השלכות משמעותיות על כל חייהם.
בעבר, הגיעה אלי אישה אשר חתמה על הסכם גירושין קצר מאוד, עם בעלה לשעבר, על פיסת נייר, על פיו הוא יעביר לה 850 שקל כדמי מזונות לשני ילדים, אותם היא גידלה כמעט לבד. היא הגיעה אלי כשלא הייתה מסוגלת יותר לפרנס את הילדים ונבצר ממנה לשלם שכר טירחה. מה הביא אותה לחתום על הסכם גירושין כה מקפח? בעיקר רצון לסיים את ההליכים במהירות ולחץ אדיר שהפעיל עליה הבעל. במקרה שלה יש מוצא, שכן בענייני מזונות ומשמורת ניתן במצבים מסוימים לפתוח את הסכם הגירושין, להגיש תביעות ולשנות את דמי המזונות הנמוכים מדי.
לא כך הוא המצב בתחום הרכושי. שם אין כמעט לעולם דרך חזרה מהסכם גירושין מקפח, לעיתים כזה שבלתי נסבל לחיות איתו. כאן נדרשת זהירות מרבית כאשר מאשרים את ההסכם. לא אחת, הגיעו אלי מקרים, בהם אנשים בכו בייאוש בגין חתימה על הסכם בעייתי מאוד מבחינתם, לאחר שוויתרו על מרבית רכושם בצעד פזיז. כמעט בכל המקרים, אין מה לעשות. דווקא משום שההסכם מאושר בפני בית המשפט, זה נותן לו משנה-תוקף ועושה את החזרה ממנו לכמעט בלתי אפשרית.
רק לאחרונה נתן כבוד השופט
איתי כץ, מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, פסק דין בתמ"ש 46401-03-10, על פיו גבר אשר חתם על הסכם גירושין מקפח ביותר עשה כן בדעה צלולה, ועל כן אין לבטל את ההסכם כפי שתבע הגבר.
לגבר, אדם כבן 75 שנים, נולד בן מנישואין שניים וכמו-כן יש לו ילדים מנישואיו הראשונים. הוא החליט לחתום על הסכם גירושין דווקא לפני שנכנס לבית החולים, לדבריו לניתוח. מובן כי הוא היה אז במצב נפשי לא שגרתי, אבל זה לא היה מספיק כדי לבטל את הסכם הגירושין עליו חתם. במסגרת ההסכם, הוא נתן לבנו הצעיר מנישואיו השניים את כל זכויותיו בדירתו. הוא טען בתביעתו כי לא היה צלול בדעתו כשחתם על ההסכם, אך לבית המשפט הוכח כי הוא בהחלט ידע על מה הוא חותם.
הבעיה אינה נעוצה בכך שאנשים חותמים על אותם הסכמים כשהם לא שפויים בדעתם. הבעיה היא, שאנשים חותמים על ההסכמים הללו, מהם אין דרך חזרה, כשהם במצב רגשי לא פשוט ולעיתים אף קשה, אך לא כזה אשר מגדיר אותם כלוקים בנפשם.
אין תרופת פלא כדי לרפא את המצב, אבל תמיד רצוי שעו"ד מומחה בתחום דיני המשפחה ומספיק אכפתי כדי לא לאפשר למתגרש/ת לחתום על הסכם מקפח, הוא אשר ינסח את ההסכם והוא גם ישמור על זכויותיו/יה. לפעמים אנשים מחליטים את אשר הם מחליטים וכופים על עורך הדין להסכים לתנאים המקפחים הללו, הפוגעים בהם. תנו לעורכי הדין לעשות את עבודתם ולהגן על זכויותיכם. אל תיסחפו אחר המצב הרגשי בו אתם נמצאים, כי כאמור אין דרך חזרה. עו"ד מקצועי, שאינו נתון בסערת הרגשות, יכול לפעול בשיקול דעת, אם רק תתנו לו.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
