מי ייתן, ומעל לשמי אירן תופיע האמת בדמות טייסות, טייסות של מפציצים אמריקניים בשליחות בעלי העניין האמיתיים: סעודיה ונסיכויות המפרץ שגרעין אירני מאיים לשים קץ לשלטונן, ואולי גם סוף לחייהן; העולם הערבי הסוני, הנתון במלחמה לחיים ולמוות עם השיעה בהנהגת האייתוללות; עולם צרכני הדלק, שחלק עצום מן המלאים שלו בסכנה; המערב הנוצרי, שהגרעין האירני יאפיל על ההגמוניה שלו; אמריקה, שעיניה כלות לראות את עירק, על אוצרות הנפט האגדתיים שלה, בהם השקיעה שתי מלחמות, 5,000 מבניה וטריליונים מכספה, נופלת לידי המכנים אותה "השטן הגדול", לראות את כל מעמדה כמנהיגת "העולם החופשי" מתמוטט.
שישראל תתפוס את מקומה האמיתי, בשולי השוליים של הדרמה העולמית הגדולה - מפני שבניגוד לשכניה היא לא תהיה תלויה בנפט של המפרץ, היא רחוקה מהשגת ידה של טהרן ולה חץ להגנה וגרעין משלה להרתעה. שלא תנהג עוד כמבוהלת, שלא תידחק אל קידמת הבמה, שלא תציג את ההתמודדות הגלובלית כ"מלחמה יהודית", שלא תידרש שוב לשלם את המחיר בחלקים ממולדתה.
מי ייתן, ולא ייפול עלינו "תהליך שלום" חדש. שהרפתקנים מדיניים לא ישחקו עם האויב "מונופול" על ארצנו ולא יעשו ניסויים מדיניים עם חיי אזרחים יהודים כקופי מעבדה. שבניין הרמייה של אוסלו יתמוטט ויקבור תחתיו את ארגוני הטרור אשר שלטון ישראלי מטומטם השליט על בני עמם. שעל כל מערב ארץ ישראל תיפרש סוכת הריבונות הישראלית, עם שלטון בית לעם האחר במקומות מושבותיו.
מי ייתן, ויתקיים בנו הפסוק "הלאה הכיבוש!": שיהודי יהודה ושומרון ישוחררו מן הכיבוש הצבאי, מצוויו האכזרים והמתעמרים ומן המנהל האזרחי, המתייחס אליהם כאלו היו הם האויב. שכמו הערבים שכניהם יתבטל גם לגביהם הממשל הצבאי ולא יהיו עוד טרף לרדיפות של משפטנים שמאלנים עוינים.
מי ייתן, ודוח השופט
אדמונד לוי יאומץ על-ידי הממשלה. שסוף סוף, אחרי 45 שנים, עם ישראל יחליט בינו לבין עצמו, ואף יכריז בעולם, שהוא אינו כובש בארצו ומי שהתנחל בחברון, בבית אל ובשילה חזר לביתו.
שיעברו מן העולם 'היתרי העסקה', 'הצווים בדבר שימוש מפריע' וכל יתר המצאות פרקליטי השטן, שנועדו לדחוק את רגלי היהודים מאדמתם. שיוכשרו המאחזים, שתותר הבנייה ויוסרו הכבלים כהמלצת ועדת לוי. שנגיע במהרה בין הקו הירוק לירדן מכמעט 400,000
מתנחלים לחצי מיליון, עד שהארץ תאוחד סופית ועד שאחרון האויבים הזרים והצוררים מבני עמנו ירימו ידיים בייאוש.
מי ייתן, ושפיכות הדמים הנוראה בסוריה תיפסק והמדינה תתפרק ותחזור למצבה הטבעי, לפני שהאימפריאליסטים שרטטו גבולות והקימו סוריה מלאכותית בדמות מדינת-לאום אירופית. שאמירויות של סונים, עלאווים, כורדים ודרוזים, חפות מלאומנות אירופית, יחיו במזרח תיכון ישן וטוב, משוחררים מכבלי סייקס-פיקו והזיות
שמעון פרס.
שגם בארץ נהריים - סונים, שיעים וכורדים ישתחררו מן האילוץ ה"עירקי", מורשת בריטניה, ויפתחו בחיים חדשים, עדה עדה בסביבתה. שבלבנון השיעים, הנוצרים, הסונים והדרוזים יעשו כמותם. וגם בירדן, שהרוב הקורא לעצמו 'פלשתיני' והמיעוט הבדואי ילכו איש איש לדרכו. עד שלא יזדקקו עוד לחישוק של שנאת ישראל להחזיק אותם ביחד. מפני שלא יהיו יחד.
מי ייתן, ויתגשם חזון "שתי מדינות לשני עמים": שבכל מערב הירדן תהיה ליהודים מדינה אחת ובמזרחו ל'פלשתינים' מדינה אחת. שלא תהיינה שתי מדינות לעם (פלשתיני) אחד - אחת ממזרח ואחת ממערב לירדן, וגרוע מכך: שלא תקום פלשתין ריבונית אחת משתי גדות הירדן, תוצאה מתבקשת, הרת אסון, מנוסחת בר-אילן של נתניהו.
מי ייתן, ואובמה לא ייבחר לנשיא. גם מרומני לא בטוח שנלקק דבש. ממשלים רפובליקנים בעבר האכילו אותנו מרורים. "הידיד" ג'ורג' דבליו בוש כפה על שרון את המדינה הפלשתינית, את תחילת הקפאת ההתנחלות וגרוע מכל - את "מפת הדרכים", המסמך המסוכן והפוגעני ביותר מאז הספר הלבן. וזכורה לרע קונדוליזה רייס האיומה, שרת החוץ הרפובליקנית, שהזדהותה עם הערבים הייתה שלמה, לא פחות מאובמה.
ובכל זאת, שאובמה לא ינצח. מפני שביחס אלינו הוא דף כתוב מתחילתו ועד סופו, והכתב הוא ערבית. לעומתו, רומני הוא דף חלק, ואולי יימצא בו מקום גם לאותיות עבריות. שהוא ינצח.
מי ייתן, ובשנה הבאה תהיה ארצנו אבן שואבת לכל יהודי הגולה - גם מחסה ומפלט מפני רדיפת היהודים שאינה פוסקת וגם מקום שטוב לחיות בו.
מי ייתן, וארצנו - יבשה ודלת אוצרות טבע - תהיה קרן שפע של מים ואנרגיה, לעצמה ולזולתה.
מי ייתן, והמשפט לא יבלע אצלנו את הצדק, משפטנים לא יבלעו צדיקים.
מי ייתן, ונהיה קצת פחות תאבים ושאפתנים ויותר מאושרים.
שנה טובה! 
