|
|
וול סטריט [צילום: מארק לניהאן, AP]
|
|
|
|
|
בעקבות משבר הסאב פריים ב-2008 חוקק הקונגרס את חוק דוד-פרנק (Dodd-Frank Act) שקבע, בין היתר, שהרשות לניירות הערך (SEC) תקים יחידה שתעסוק בקבלת מידע על מעשי הונאות והפרות חוק מהציבור. ואכן, עם כניסת החוק לתוקף ב 21.7.2010 החלה לפעול 'מחלקת חושפי השחיתויות' (Office of the Whistleblower).
ה-SEC מגנה על סודיותם של החושפי שחיתויות ומונע גילוי מידע העלול לחשוף את זהותו של חושף השחיתויות, ומתגמלת מוסרי מידע על הפרות של חוקי ניירות הערך הפדרליים.
תוכנית זו, המאפשרת קבלת מידע בצורה אנונימית, מציעה הגנה תעסוקתית וכן פרסים כספיים שיכולים לנוע בין 10% ל-30% מהכסף שנאסף, זאת כאשר הסנקציות הכספיות עולות על מיליון דולר. ואכן, במרוצת השנים חילקה הרשות פרסים בעשרות מיליונים שהגדול מבניהם היא סכום חסר תקדים בסך 114 מיליון דולר שחולק ב-22.10.2020.
לאור הניסיון שהביא לכך שחושפי שחיתויות סיפקו ראיות מרכזיות שאיפשרו העמדה לדין כנגד מנהלים שהפרו את חובת הנאמנות שלהם למשקיעים, וכדי להקנות לרשות כלים אפקטיביים בגילוי וחשיפת עבירות על חוק ניירות ערך, פרסמה רשות ניירות ערך בארה"ב ביום 9.4.21 על פרס כספי גבוה ללא קשר להיקף החשיפה. הרשות קבעה כי היא תעניק סכום של כ-2.5 מיליון דולר לחושף שחיתויות בגין מסירת מידע ומתן סיוע שוטף לחוקרים, שתרם משמעותית להצלחת פעולת אכיפה של ה-SEC.
ה-SEC העניקה, למן תחילת התוכנית ב-2012, כ-762 מיליון דולר ל-148 חושפי שחיתויות. הפרסים שולמו מקרן הגנת משקיעים שהוקמה על-ידי הקונגרס והיא כולה ממומנת מכספי העיצומים שמשלמים ל-SEC מפרי חוק ניירות ערך, שהניבה עקב פעולות אכיפה מהמידע שנמסר ליותר מ--2 מיליארד דולר בעיצומים פיננסיים.
ללא ספק, מתן פרס כספי ללא קשר לסכום העצום בהיקף כספי גבוה מדגיש את החשיבות שמייחסת הרשות לחושפי שחיתויות וממחיש את התלות של הרשות במוסרי מידע כדי להבטיח את יכולת לאכוף את חוקי ניירות ערך ולספק בכך הגנה טובה לציבור המשקיעים.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
