שאול מופז. יליד 1948, אירן. עלה לארץ ב-1957. נשוי, אב לשתי בנות ושני בנים.
בוגר בית הספר התיכון החקלאי בנהלל. בעל תואר ראשון במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר-אילן. ובעל תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן.
ב-1966 התגייס לצנחנים. בחיל זה שירת בכל מסלולי הפיקוד ממפקד מחלקה ועד למפקד החטיבה, בין השאר היה מפקד סיירת הצנחנים, תפקיד אותו מילא בעת מלחמת יום כיפור. במלחמת ששת הימים לחם כצנחן בצומת רפיח, תחת פיקודו של
רפאל איתן.
ב-1976 השתתף במבצע אנטבה. לאחר מכן יצא ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן.
כמפקד גדוד בחטיבת הצנחנים פיקד על שורה של מבצעים בלבנון. לאחר מכן מונה לסגן מפקד חטיבה בחטיבת צנחנים, לאחר מכן מונה למפקד חטיבה חיל רגלים בפיקוד הצפון. במסגרת תפקיד זה, נטל חלק במלחמת שלום הגליל. לאחר מכן יצא לארצות הברית, למכללה לפיקוד ומטה של המארינס בקוונקיטו (וירג'יניה). עם שובו ארצה, מונה למפקד בית הספר לקצינים. ב-1986 מונה למפקד חטיבת הצנחנים.
במאי 1988 פיקד על פעולות צה"ל בכפר מיידון שבלבנון.
ביולי 1988 הועלה לדרגת תת אלוף ומונה למפקד אוגדת מילואים משוריינת.
בשנים 1990-1992 שירת כמפקד עוצבת הגליל.
באוגוסט 1993 מונה למפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון. בינואר 1994 הועלה לדרגת אלוף. בנובמבר אותה שנה מונה לאלוף פיקוד הדרום.
במרס 1996 מונה לראש אגף התיכנון במטה הכללי. בתפקיד זה השתתף בשיחות עם המשלחת הסורית שהתקיימו באחוזת ווי ליד וושינגטון, ועמד בראש הוועדה הביטחונית במשא-ומתן עם הפלשתינים על הסכם חברון.
בספטמבר 1997 מונה לסגן הראש המטה הכללי ולראש אגף המטה הכללי.
ביום 9.7.1998 מונה לראש המטה הכללי ה-16 של צה"ל והועלה לדרגת רב-אלוף.
מופז הועדף לתפקיד זה על-פני אלוף
מתן וילנאי. המינוי זכה בתחילה לביקורת נוקבת מצד אמצעי התקשורת ומצד חברי כנסת ושרי
ממשלה, שהתגייסו בחלקם לנגח את מה שכינו שיקוליו הזרים של מרדכי. מרדכי טען כי שיקוליו מקצועיים בלבד.
מופז מוערך כאחד הרמטכ"לים הטובים שהיו בצה"ל. הוא הוביל את הצבא נגד הפלשתינים במבצעים חומת מגן ואבן נחושה.
ביום 9.7.02 סיים תפקידו כרמטכ"ל ופרש מצה"ל.
ביום 4.11.02 מונה לכהונת שר הביטחון - כמינוי מקצועי (ללא תקופת צינון), לאחר שנקרא על-ידי ראש הממשלה
אריאל שרון, בשל חומרת המצב הביטחוני, להתגייס למערכת הציבורית.
ביום 27.2.03 מונה מחדש לתפקיד שר הביטחון.
פרש מהליכוד והצטרף למפלגת קדימה בראשות ראש הממשלה דאז, אריאל שרון.
בבחירות לכנסת ה-17 נבחר מטעם סיעת קדימה לכנסת ישראל.
בחלוקת התיקים שנעשתה על-ידי ראש הממשלה,
אהוד אולמרט, מונה במאי 2006 לשר התחבורה. במקביל מונה לסגן ראש הממשלה.
במרס 2009 סיים תפקידו כשר בממשלה עם השבעת הממשלה החדשה בראשות
בנימין נתניהו (ליכוד).
ביום 24.2.09 נבחר לכנסת ה-18 מטעם רשימת קדימה. מאוחר יותר מונה ליושב-ראש ועדת החוץ והבטחון ויושב-ראש ועדה משותפת לתקציב הביטחון.
ביום 27.03.12 נבחר בהתמודדות על ראשות קדימה. קיבל 61.7% מהקולות וניצח את
ציפי לבני.
