את הפולמוס האחרון על הנסיעות לפולין, בעיקר על הסכום הרב שנדרשים התלמידים לשלם בעדן, עורר התלמיד אוהד פרידמן, שהעז להתקומם על אי-השוויון בין יכולתם של חלק מהתלמידים לבין אי-יכולתם של אחרים לממן העלות הגבוהה של הנסיעה.
אוהד פרידמן האמיץ יצא למאבק על עיקרון השוויון, למרות שמשפחתו דווקא יכולה ומסוגלת לעמוד בגובה התשלום, אך מטעמים מצפוניים החליט למנוע מעצמו את הנסיעה.
שמעתי את אוהד ואת אביו שלומי בשידור רדיו ברשת ב' של
קול ישראל, ולא יכולתי שלא להציע שישנה דרך נוספת במקום הנסיעות היקרות הללו.
כיוון שמדובר במערכת החינוך, כרכתי את לימוד חורבן השואה עם לימוד הרס גוש-קטיף.
1. הנסיעות של תלמידי התיכון לפולין לביקור במחנות ההשמדה:
אין זה סוד שבנסיעות בני הנוער לפולין היו כמה וכמה אירועים מבישים בלילות. מורים שהשתתפו במסע סיפרו על נערות פולניות שהוזמנו על-ידי הנערים כטוב ליבם במשקה וכאשר ההורמונים גברו על התבונה.
ראינו את הצעירים צועדים במחנות ההשמדה עוטים עליהם את דגל ישראל מתרגשים ומזילים דמעה, והבכי היה אמיתי ואותנטי. תלמידים רבים התראיינו לאחר שובם וסיפרו שהמסע הזה גרם להם להבין את עוצמת הבית הלאומי שלנו: מדינת ישראל בארץ ישראל. אך כפי שאוהד פרידמן ציין, העלות הגבוהה של הנסיעה מאלצת את אלה שאינם יכולים לעמוד בה, להישאר בבית.
ומה החלופה? ובכן, במקום כל זה, אפשר לערוך בבתי הספר ימי עיון עם מרצים מהשורה הראשונה, בהם ידברו ויספרו על השואה כחלק מהאנטישמיות שהיוותה רקע למעשה הנורא ביותר של המאה העשרים: השמדת ששה מיליון מהעם היהודי. סופרים ואנשי רוח שידברו ויספרו על התופת שהעם היהודי עבר בשואה, על מעשיהם ההירואיים של חסידי אומות העולם וכו', ועל המקלט היחידי ליהודים: ארץ ישראל, שאיפשר להם להשתקם אחרי כל הזוועות הללו, להתאושש ולהקים משפחות.
למחרת: נסיעה לירושלים ל'יד ושם'.
את החוויה המצמררת שעברתי באופן אישי בביקור שם לא אשכח לעולם. אילו נסעתי לאושוויץ (כל בני משפחת אמי הושמדו שם), אני משוכנעת שלא הייתי חווה את החוויה אותה אני נוצרת בלבי עד היום מהביקור ב'יד ושם'.
2. יום עיון (או יומיים) בבתי הספר על הרס גוש-קטיף, בהם ישתתפו מרצים ואנשי רוח שיספרו לתלמידים את האמת על איך ממשלת ישראל הדמוקרטית בראשות
אריאל שרון החליטה על גזירת שמד בקנה מידה תנ"כי להרוס ישובים פורחים ולשלח אל הלא נודע את התושבים על נשותיהם וטפם, ובסיוע מחפיר של חיילי צה"ל שאומנו לשם כך, בעידוד תקשורת עויינת, רעה ובלתי נסבלת. וכל זאת לשם מה? - בעד חלום "השלום"! מי היה מאמין?!
למחרת: נסיעה למוזאון גוש-קטיף בירושלים.
לאחר מכן, אחרי שיעכלו את החוויה ומורים טובים יוכלו לגבש שיחות עם התלמידים/ות כל תלמיד/ה יוכלו (אם ירצו) לכתוב את רשמיהם מהסיורים הלימודיים החשובים הללו. השיעור ההיסטורי הזה יעלה פרוטות בכסף קטן ממש, אך החוויה והמסקנה שכל התלמידים והתלמידות יוכלו להסיק ולהטמיע מהלימוד הזה - לא תסולא בפז!
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
