|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
החקלאים, אשר כל דאגתם היא לנצל את הראשוניות ואת המחיר הגבוה קוטפים לא אחת את הפירות, מבלי להמתין לרמת הסוכר הנדרשת ומספקים לנו פירות אלה כשחלקם חמוץ ועפיץ
|
|
לא בשל [צילום: אורי לנץ/פלאש 90]
|
|
|
|
|
האביב בפתח ואחד ממאפייניו הבולטים הם פירות הקיץ, בהם השסק האפרסק והענבים.
הפירות הראשונים הם הביכורים (מהמילה בכור=ראשוני), מוצגים תמיד בקדמת הבמה ארוזים באריזה קטנה ויקרה להחריד ונושאים תווית מחיר בדרך כלל ליחידה ולא בק"ג.
הישראלים, אשר תמיד רוצים לטעום מהפרי שלא היה בהישג ידם בחודשים האחרונים מושיטים את ידם ומבקשים לכבד את יקיריהם בפירות האהובים, אולם מה רבה אכזבתם, שכן לא מעט פירות ראשונים ויקרים אלה, פשוט לא אכילים, חמוצים וטעמם בוסר.
החקלאים, אשר כל דאגתם היא לנצל את הראשוניות ואת המחיר הגבוה קוטפים לא אחת את הפירות, מבלי להמתין לרמת הסוכר הנדרשת ומספקים לנו פירות אלה כשחלקם חמוץ ועפיץ.
תופעה זו מתרחשת גם בפירות החורףף כמו אבוקדו ואף בננות, וקורה לא אחת שפירות אלא שנקטפו טרם זמנם, עם אחוז שומן נמוך מדי, פשוט לא מגיעים לבשלות בבית ולא נותר לנו אלא לזרקם לאשפה.
טוב יעשו הצרכנים אם ימתינו שבוע שבועיים מהרגע שהם רואים פירות אלה ואז יזכו גם למחיר הגון יותר ובוודאי לטעם משובח וראוי.
הידעת ?
קליפת הפרי מפרישה גז אתילן אשר מזרז הבשלה.
על-מנת להעלות את ריכוזו, מומלץ לאחסן פירות קשים כמו אבוקדו וחלק מזני האפרסמון במקום סגור (לא אטום), כמו תנור אפיה (לא פועל) ואו לעטוף אותם בנייר עיתון (לא בשקית פלסטיק).
|
| תאריך:
|
05/04/2016
|
|
|
עודכן:
|
05/04/2016
|
|
יובל לובנשטיין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
dedi
|
5/04/16 15:56
|
|
סיפורי זה הוא אישי מאוד. ובכל זאת החלטתי לתאר את המציאות שלי, כי לא האמנתי שהגילוי עשוי לקרות. היום עמדתי לראשונה מול קברה של סבתא הטמונה בהר הזיתים, הסבתא אותה לא הכרתי, אבל אני נושאת את שמה, והיא למרות שנפטרה שנים רבות לפני הולדתי, הייתה נדבך חשוב בחיי, כי אבי מעולם לא התגבר על מותה.
|
|
|
|
|
בגיל חמישים פחות שנתיים, נסעתי לראשונה לפולין. ההחלטה לנסוע הפתיעה אותי, לאחר שנים של מה שניתן לכנות "הכחשת השואה". אבי היה מסוג הניצולים שנמלט מאירופה בדקה התשעים ומעולם לא הניחה לו התחושה שחוט השערה הפרידה בינו לבין הנורא מכל. מכאן גם האשמה הכבדה שליוותה אותו כל חייו (מדוע דווקא לי ניתן לחיות)? והעדר מוכנות כמעט מוחלטת לדבר על השואה או לעסוק בה בצורה כלשהי. הנה אותה "הכחשת השואה", אשר בצדק או שלא בצדק, הועברה היטב גם לדור הבא.
|
|
|
|
|
בחג הפסח, משפחות מתאספות סביב שולחן הסדר, מספרות יחד את הגדת הפסח, דנות, משוחחות, סועדות ונהנות מערב משפחתי. אך לעיתים, כשקריאת ההגדה מתארכת, ילדים והורים זזים באי-נוחות במקומותיהם וחולמים על כורסא נוחה. בערב ארוך כזה, לא מפליא שאנו ששים להיות "בין יושבין לבין מסובין".
|
|
|
|
|
אנדד אלדן ידוע בשיריו הנפלאים חובקי עולם, שירי טבע ואהבה, שירים ליריים שובי לב. ספרו החדש שונה מכל מה שכתב עד כה. הספר "שש שעת שחר" הוא ניסיון מר, הוא בבחינת מסע של אֵבל, דרך לעבֵּד בצורה שירית חוויה של שְׁכוֹל. יש משמעות אחרת לִכתיבה בעקבות שֵׁבר גדול, בעקבות אובדן, והספר 'שש שעת שחר' הוא מסע בעקבות הרוח, מסע שמבקש למלא עולם שאיבד משמעות. השירה באה לבטא חלל גדול, מחסור נורא, ללקט ניצוצות שישיבו לעולם הסדוק שברים מדמותה של הבת, שברי אור וחוויות אבודות.
|
|
|
|
|
זה עתה סיימתי לקרוא את הספר 'הרפתקאות סמוק בליו', מפרי עטו של ג'ק לונדון, ועודני נפעם מהפרק ושמו 'הפלא שבאישה'. אני מבקש להתייחס לפרק הזה, גם כהזדמנות להציג מספר שאלות לעצמי, ולכל אחד ואחת מאיתנו.
|
|
|
|
|
מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
