נדלנסקי המתווך:
מנחם-מנדל, גיבורו של שלום עליכם היה אביו הרוחני. דמותו לא השתנתה כלל, ורק הסלולארי החליף את מקום הטלגרמה. אחוז תזזית מתרוצץ בין משרדו ובין בית הקפה הסמוך, כאשר הצרבת והאולקוס(תוצאת הקפה והסיגריות) משמשים כדלק. בידו האחת תיק ג'יימס בונד מהודר, אשר לא הכיל מעולם יותר מסנדוויץ' וכמה ניירות מזדמנים, ובשני סלולארי הדבוק דרך קבע לאוזנו.
תמיד נמצא הוא ערב סגירה של עיסקת ענק אשר עתידה להכניס לו מיליונים, אבל בינתיים שרוי הוא תמיד בחסרון כיס. הוא מכיר את כולם, ראשי ענף הנדל"ן - כולם חבריו האישיים ולא יעשו צעד בלעדיו. בכירי הרשות המקומית, מוסדות התכנון ושלטונות המיסים אוכלים מכף ידו. האמת - אם יעמידו אותו בצהרי היום בין שלושה סינים, ספק אם מישהו מכל אותם "חברים" ששמותיהם מתגלגלים בפיו, היה מזהה אותו ואפילו חייו היו תלויים בכך.
הוא מצוי בכל החוקים טוב יותר מכל עורכי הדין. כל העיסקות סגורות, ואם יתעוררו קשיים - הוא יפתור אותם במחי יד (מקושר לכולם - כבר אמרנו?).
עניין דמי התיווך הוא דבר שלא נעים לדבר עליו לגביר כמותו. העיקר הוא תפירת העיסקה והסיפוק שביצירה. כמובן שבסוף הוא מתרצה וגובה את שכרו עד תום. כאשר עיסקה מתבצעת סוף סוף (וגם אם רק כמעט) היא מצטרפת מיד לשלל סיפורי ההצלחה שהוא משמיע באוזני כל מי שמוכן להקשיב.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
