בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה ושרים שונים על חרם נגד היומון הפלס בשל הסתה נגד חיילים חרדיים היא מדרון חלקלק, ואסור לנקוט בה ללא חקיקה ראשית
|
הרב פטרוב. סתימת פיות [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
באופן אישי, אני סבור כי אין מקום למתן תקציבים מקופת המדינה לכלי תקשורת החותרים תחת אושיות המדינה וסמליה הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. אף על-פי כן, במדינת ישראל אסור שיונהג שלטון פקידים | |
|
|
|
|
האישור שנתן משרד המשפטים ללשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) ולדוברים הממשלתיים בלשכת העיתונות הממשלתית (לע"ם) להחרים את היומון החרדי הליטאי "הפלס" המזוהה עם הפלג הירושלמי בטענה כי הוא מסית נגד חרדים המשרתים בשורות צבא ההגנה לישראל בעייתי. על דבר האישור דיווח כתב התאגיד, מיכאל שמש, שסיפר כי קדמה לאישור ישיבה משותפת (יום א', 1.10.17) בנושא ההסתה נגד חיילים חרדיים בהשתתפות שר הביטחון אביגדור ליברמן, שרת המשפטים איילת שקד, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן נציגי משרד המשפטים והפרקליטות. מדובר בהחלטה מסוכנת לדמוקרטיה, לא בשל מהותה, אלא בשל היותה פתח למדרון חלקלק. ככל שיש חשדות נגד העיתון מן הראוי שייחקרו, וככל שיימצאו ראיות - יש להגיש כתבי אישום נגד בכירי היומון. החלטה שכזו אינה יכולה להיעשות באמצעות החלטה של אנשי הצמרת המשפטית, בכירים ככל שיהיו, ואפילו לא בידי ועדת שרים. היחידים שצריכים לקבל החלטה בעניין נבחרי הציבור בכנסת ישראל, באמצעות חקיקה ראשית. בנושא רגיש כל כך כמו חופש הביטוי חייבת להיות זהירות יתרה והתנהגות באופן ממלכתי. אין כאן עניין להנחיות, להוראות או לתקנות, ורק חוק - שיישקל במלוא הרצינות וילובן בוועדות הכנסת עד להגעה לנוסח מוסכם הוא שיביא לאיזון הראוי בעניין. באופן אישי, אני סבור כי אין מקום למתן תקציבים מקופת המדינה לכלי תקשורת החותרים תחת אושיות המדינה וסמליה הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. אף על-פי כן, במדינת ישראל אסור שיונהג שלטון פקידים. פלא שדווקא כאשר מדובר בציבור חרדי נאלם היועץ המשפטי דום ובהצדעה עיוורת אישר את ההחלטה האומללה, שכפסע בינה לבין סתימת פיות על-רקע אידיאולוגי. יתכבדו משרדי המשפטים, הביטחון וביטחון הפנים ויגישו הצעת חוק ממשלתית מסודרת, ואם צריך גם יפטרו אותה מחובת הנחה. ניסיון ללכת בדרכים עוקפות ולא בדרך המלך הוא פגיעה חריפה בחופש העיתונות, שראוי לה שלא באה לעולם.
|
תאריך:
|
01/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
01/10/2017
|
|
עידן יוסף
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ב_שמואל
|
2/10/17 09:43
|
|
מינהלת החרדים בצה"ל תחל לפעל לאחר החגים, במטרה לרכז ולהגדיל את מספר המתגייסים מהמגזר החרדי, כך פורסם (יום א', 1.10.17) ב"כאן ועכשיו". המינהלת תהווה גוף מטכ"לי נפרד ותאגד את כלל אגפי, זרועות פיקודי צה"ל, ותרכז את מאמץ הגיוס וההכשרות של המגזר החרדי.
|
|
|
העובדה שהיום (13.9.17) תמו שלושת החודשים בהם רשאי היה השופט בדימוס אליקים רובינשטיין לחתום על פסקי דין, הביאה לכך שבשבוע האחרון פרסם בית המשפט העליון שורה של פסקי דין בהרכבים מורחבים בהם ישב רובינשטיין. שניים מהם, בענייני דת ומדינה, פורסמו אמש כמעט יחדיו: גיוס החרדים והכשרות. הנושא הראשון נפיץ מאוד מבחינה ציבורית ופוליטית, אך הנושא השני חשוב הרבה יותר מבחינה מעשית. צרפו לכך את פסק הדין הצפוי בנושא מתווה הכותל - אולי בתוך חודשים, אולי בתוך שבועות - והנה לנו מתכון לפיצוץ רב-עוצמה ביחסי בית המשפט העליון והציבור הדתי כולו.
|
|
|
חברי הכנסת החרדים תוקפים בחריפות את שופטי בית המשפט העליון בעקבות ביטול (יום ג', 12.9.17) הארכת הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות.
|
|
|
המתווה החדש לגיוס החרדים לצה"ל אינו חוקתי משום שהוא פוגע בשוויון, ולכן יתבטל בעוד שנה, כדי לאפשר לממשלה להתארגן - קובע (12.9.17) בג"ץ בהרכב מורחב בן תשעה שופטים. חוות הדעת העיקרית נכתבה בידי הנשיאה מרים נאור בהסכמת המשנה בדימוס אליקים רובינשטיין והשופטים אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וניל הנדל. השופט נעם סולברג סבר בדעת מיעוט שיש לדחות את העתירות משום שלא הגיעה העת לדון בהן.
|
|
|
מי אמור לממן את אבטחתו של הרב הראשי של קריית גת, המאוים ואף הותקף לא אחת על-ידי גורמים קיצוניים בשל תמיכתו בגיוס בחורי ישיבות לצה"ל? שאלה זו נדונה היום בוועדת הפנים, לאחר שהתברר שעלות אבטחתו, לאחר שדורג על-ידי המשטרה כמאוים בסיכון בדרגה 6, שהיא דרגת סיכון גבוהה, מוטלת כולה על המועצה הדתית בקריית גת. עלות האבטחה, שהחלה מחודש ספטמבר, אז החל מסע האיומים והתקיפות ועד היום הגיעה ל-1,150,000 שקל, כשתקציבה השנתי של המועצה הדתית בקריית גת עומד על 8 מיליון, מתוכם 80% למשכורות. מימון האבטחה מכלה למעשה את כל התקציב לפעילויות המועצה הדתית.
|
|
|
|