לשכת עורכי הדין עתרה היום (א', 1.4.07) לבג"צ נגד הוועדה למינוי דיינים ושר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, לביטול ההחלטה מיום 19.3.07 על בחירת 15 הדיינים החדשים לבתי הדין הרבניים.
הלשכה ביקשה מבג"צ, באמצעות עוה"ד יהושע חורש, רונן ברומר ומיכל זלצמן כי יוציא צווי ביניים, המשהים את תוקפה של החלטת הוועדה על מינוי הדיינים, וכן האוסרים על הוועדה לפרסם המלצותיה ועל שר המשפטים להביא בפני ממלאת-מקום נשיא המדינה את הצעת הוועדה על-פי ההחלטה - עד להכרעת בג"צ בעתירה.
מהעתירה עולה, כי לשכת עורכי הדין סבורה, שההחלטה למנות את הדיינים החדשים התקבלה בהליך פגום ושרירותי ותוך חריגה מסמכות. לטענת הלשכה, בישראל, שנת 2007, מתמנים דיינים למערכת השיפוטית על בסיס רשימות מוסכמות, שהוכנו מבעוד מועד, על-פי תכתיבים חיצוניים של "ברי סמכא" תורניים, שחברי הרוב בוועדה סרים למרותם. ההכרעות התקבלו מבלי שחברי הוועדה (ובראשם שר המשפטים החדש, שזה עתה נבחר) מכירים את המועמדים השונים (כ-53 במספר), כולם או חלקם.
לרשות חברי הוועדה לא הועמד מלוא החומר הנוגע לכל מועמד (לרבות המלצות וועדות המשנה לגבי כל אחד המועמדים, כמתחייב מהוראות הכללים הרלוונטיים). עוד טוענת הלשכה, שכלל לא התקיים דיון ענייני בוועדה לגבי המועמדים השונים וכישוריהם, זאת בניגוד מוחלט להוראות הדין החלות על הוועדה, וכן מבלי שניתנה העדיפות המתחייבת על-פי דין למועמדים המעורים בחיי החברה הישראלית.
אין לנו בעיה עם דיינים חרדיים,
אך נדרש ייצוג הולם למגוון הזרמים
הלשכה הבהירה, כי היא אינה מתנגדת לבחירתם של מועמדים חרדים, ונציגיה אף תמכו בבחירתם של מועמדים חרדים שמצאו אותם ראויים ומתאימים לכהן בתפקיד, על בסיס כישוריהם. יחד עם זאת, לדעת הלשכה, יש מקום ליתן ייצוג הולם למגזרים שונים ולדעות שונות בקרב הדיינים הנבחרים, על-מנת להבטיח ייצוג הולם למגוון הדעות והשקפות העולם השונות, במיוחד נוכח אופיו המיוחד של בית הדין הרבני, הרגישות הרבה של הסוגיות המתבררות בין כתליו, והיות סמכותו מתפרשת על כלל הציבור היהודי, לרבות הציבור החילוני.
בעתירה נטען כי בין כתליו של בית הדין הרבני מתבררות סוגיות אשר כל אחת מהן תופסת מקום מרכזי בחיי היום יום של הציבור, נוגעת לאופי חייו של האדם, לאיכות חייו האינטימיים ולאורח חיי משפחתו. כמו כן, מדובר בבחירתם של לא פחות מ-15 דיינים חדשים, מתוך כ-100 דיינים סך הכל, היינו, בכ-15% מכלל הדיינים המכהנים. ולכן ברור שההחלטה תעצב במידה רבה את דמותם של בתי הדין הרבניים לשנים הבאות, ומכאן גוברת החשיבות שתהא זה החלטה שתתקבל בגדרו של הליך תקין וראוי.