|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מאחורי ההישג הגדול של דיכוי ההסלמה בצפון ובדרום והחזרה לשגרה עומדים מי שנמנים עם הטריומויראט הביטחוני של ישראל - ראש הממשלה, בנימין נתניהו; שר הביטחון, אביגדור ליברמן; והרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט
|
|
אביגדור ליברמן, בנימין נתניהו, דגי איזנקוט [צילום: אריאל חרמוני]
|
|
|
|
|
אחרי ימים של אי-שקט מתוח, ישראל יכולה שוב לנשום לרווחה. המתח הביטחוני שפקד אותה, הן מצפון והן מדרום, הפך בשעה טובה לנחלת העבר. הכל בעטיו של מטח אש כבד שצה"ל הנחית על ראשי חיזבאללה וחמאס, הפועלים בחסות האויב מאירן. מאחורי ההישג הגדול של דיכוי ההסלמה והחזרה לשגרה עומדים מי שנמנים עם הטריומויראט הביטחוני של ישראל - הלא הם ראש הממשלה, בנימין נתניהו; שר הביטחון, אביגדור ליברמן; והרמטכ"ל גדי איזנקוט, שעשו כמובן את כל שניתן להרגעת הרוחות הסוערות והמשולהבות. אז שאפו גדול לשלישיה הביטחונית שהשכילה היטב לתמרן הן בצפון והן בדרום, כשבשתי החזיתות הנפיצות עמדה ישראל על סף מלחמה. זו נמנעה רק כאשר האויב מצפון סוף-סוף הבין שצריך לסלק את האירנים מסוריה, בעוד האויב מדרום גם השכיל לעכל שסיכוייו להינצל מרסק מוחלט תלויים בהשגת הפסקת-אש מיידית.
השקט המועדף
ההישג שהושג להפסקת-אש בשתי החזיתות הבוערות מחזיק בינתיים מעמד תודות לכך שצה"ל עושה את כל שניתן כדי שלא לדרדר את המצב.וכדי שלא למתוח מדי את החבל. חוסר רצונה של ישראל להמשיך ולתקוף הוא, לפיכך, מובן מאליו, באשר ישראל מעדיפה את השקט על פני הכיבוש. ובאשר לטריומויראט, ראוי לא לשכוח לרגע את הרכבו. הקיצוני שבו הוא שר הביטחון, אביגדור ליברמן, בעוד המתון שבו הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו. את מאזן האימה ביניהם מנטרל הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, וזה גם סוד הצלחתו הגדולה של הטריומויראט. |
| תאריך:
|
02/06/2018
|
|
|
עודכן:
|
02/06/2018
|
|
ראובן לייב
|
|
לא שמעתי מ"משרתי הציבור" מה באמת הם חושבים עלינו, אבל אם לשפוט לפי התבטאויותיהם בימים האחרונים, נראה שהם לא ממש מעריכים את יכולת ההבנה שלנו. במהלך יום הלחימה בדרום וגם אחריו שמענו בלי סוף דיבורים שנראו לנו מיותרים לגמרי, מהבטחות שצה"ל ימחץ את האויב ועד הצעות לכבוש מחדש את רצועת עזה. ואחרי שזה נגמר (בינתיים) מצד אחד מדברים על מכות קשות שהנחתנו עליהם ומצד שני על אובדן ההרתעה של צה"ל. לא נעים, אבל קל להבין כי מהעובדה שמדברים כל כך הרבה בעניינים שבהם המעשה הוא העיקר, המסקנה הפשוטה היא שעובדים בלי שום תוכניות לטווח ארוך. כל הזמן מגיבים וגם זה נראה כמו שליפות אקראיות.
|
|
|
|
|
בשורה טובה: אזלו צרותינו. יש רכבת לירושלים ושדה תעופה חדש בתל אביב, אין בזבוז בצה"ל ומחסור בדירות, משרדי הממשלה פועלים כשעונים שווייצריים והרשויות המקומיות נקיות כפיים. עובדה: מבקר המדינה, יוסי שפירא, התפנה למשימה החשובה באמת - בדיקת האופן בו חולקו הכרטיסים למשחק הכדורגל בין ישראל וארגנטינה.
|
|
|
|
|
סבב הלחימה שהגיע אחר כך טופל באופן שלומיאלי ומביש כאשר הפיקוד הבכיר בצה"ל (שככל הנראה השתלט תודעתית על הדרג המדיני) חוזר ומפגין חולשה ורפיסות. אומנם בכל הקשור ליחסי ציבור ומלל מפגין הצבא יכולות מצוינות אלא שלמרבה האסון המלל הוא ריק מתוכן. וכך, כאשר איומים ודברי רהב מסתיימים בקול ענות חלושה של מבנים הרוסים, מחרטה עשנה, מחסן עולה באש ותו לא, כי אז ניצבים אנו במלוא העליבות נוכח האויבים האכזריים המקיפים אותנו מכל עבר.
|
|
|
|
|
האירוע (23.5.2018) היה פתוח למוזמנים בלבד. כקוראי מגזין "ליברל", קיבלנו הזמנה זוגית לאירוע. התכנסנו באולם בר-שירה באוניברסיטת תל אביב. הקהל הוזמן לכאן על-ידי המועדון העסקי-אקדמי, אגודת ידידי האוניברסיטה ומגזין ליברל, במטרה לכבד בנוכחותנו את המפכ"ל הנוכחי, רב-ניצב רוני אלשיך. הערב היה מרתק ברמות, חשנו גאווה. הדברים שבהמשך מדברים בעד עצמם. אם היה משהו שהעיב על החוויה היא התנהלות העיתונות, שנציגיה הגיעו לאירוע אך ורק כדי לתפוס כותרת פוליטית. מצער שהכותרת שירתה רייטינג תוך סילוף דבריו של אלשיך.
|
|
|
|
|
ח"כ איתן כבל פרסם לאחרונה מאמר בהארץ תחת הכותרת "חבריי לתנועת העבודה, הגיע הזמן להתפכח", ומיד הותקף על-ידי "חבריו" מן השמאל, כאילו חטא וחבר אל - שומו שמיים - הימין ונתניהו. עיון חוזר במאמר מצביע על כך שהאיש לא התפכח, לא חזר בו מהזיות דת "השלום" האוסלואידית ומהרעיון לשנע יהודים כאילו היו חיות לתוך מכלאות, "גושים" בשפתו. האיש גם לא הפנים שמעבר ל"קו הירוק" חיים 800,000 יהודים, ולא רק 400,000, וכי השמאל ומשנתו החמיצו את הרכבת ונותרו חולמים בתחנת אוסלו.
|
|
|
|
|
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
