אני מברך את שני המועמדים להתמודדות על תפקיד
מבקר המדינה, שמונו כל אחד על-ידי גוש פוליטי אחר, וקורא לשניהם להסיר מועמדותם לתפקיד מבקר המדינה ולא להתמודד.
מינויים על-ידי הגושים חותר תחת אושיות הביקורת, פוגע במוסד מבקר המדינה ופוגע אנושות באמון הציבור כלפי מוסד חשוב וערכי זה. ראוי לציין כי ייתכן (דורש בדיקה) ששני המועמדים הם אנשים מצויינים בעלי יכולות וכישורים יחודיים וראויים להתמודד על התפקיד, אך עצם היותם מועמדים מטעם, האחד מטעם הקואליציה והשני מטעם האופוזיציה, פוסלת את שניהם מלהתמודד על התפקיד בסבב הנוכחי. הם מונו בתהליך שממוטט את הבסיס המהותי של הביקורת - אי-תלות ואוביקטיביות.
מה זה אומר מועמד הקואליציה? האם מצפים ממנו שהוא לא יבקר את השרים ומשרדיהם ואם יבקר האם יעשה זאת בעדינות המתחייבת בגלל מחויבותו אליהם. האם הוא יעגל ממצאים וירכך ליקויים ויתן המלצות "מחמיאות" בלבד?. מה זה אומר מועמד מטעם האופוזיציה? האם מצפים ממנו שהוא ירדוף כל שר וכל משרד ממשלתי, יתן פומבי לכל ממצא, ינפח ממצאים שוליים לכדי סנסציות רק כדי לרצות את האופוזיציה ששלחה אותו לתפקיד.
מבקר חייב להיות מקצועי, איש ביקורת, בעל ראיה מערכתית רחבה, בלתי תלוי ואוביקטיבי. גם אם לשניים יש חלק מהתכונות הללו, ברור שבתהליך הבחירה הנוכחי הוכח כי הם תלויים ולא יוכלו להיות אוביקטיבים. לא בכדי קבע המחוקק כי הבחירה תהיה בהצבעה חשאית וכל זאת למה? כדי שהמבקר הנבחר לא ידע איזה ח"כ הצביע עבורו ואיזה לא וכך יוכל לשרת את כלל הציבור באמצעות הח"כים, גם אלו שתמכו בו וגם אלו שלא. המינויים הנוכחיים מזהים באופן ברור מי תומך במועמד ומי נגדו ובכך מושם לאל העיקרון המוביל של החשאיות.
המבקר הנבחר, ידע בגדול מי בחר בו ומי לא וכתוצאה מכך למי יש לו מחויבות ולמי לא. יתר על כן, מאחר שהקדנציה של מבקר היא 7 שנים, כלומר מעבר לקדנציה של ממשלה (בהנחה שתמלא כהונתה), הרי ייתכן מצב, לפחות תיאורטי, שאם יתחלף השלטון בבחירות, אזי המבקר שנבחר על-ידי הקואליציה יהא חייב נאמנות לאחר הבחירות דווקא לאופוזיציה . ואז ממבקר מחליק עניינים ומטייח הוא יהפוך להיות מבקר נוגש ורודף. וההפך יקרה אם ייבחר המבקר מועמד האופוזיציה שלאחר הבחירות העתידיות יהיה מטעם הקואליציה. אבסורד. טירוף מערכות וכשל מהותי.
מבקר הוא מבקר הוא מבקר. אחד ואין בלתו. הוא חייב נאמנות מוחלטת לעם ישראל, להיות העיניים של הציבור ולטהר את כל הטעון טיהור. במונחים של פעם המבקר הוא "הכוהן הגדול" של ימינו. הוא העיניים הבוחנות של העם, הוא הגורם הפועל בשם העם לטיהור החטאים ולשיפור ההתנהלות. מבקר בעצם מהותו ושליחותו איננו מחלק שבחים ומחמאות. הוא חושף לאור השמש תהליכים לקויים, התנהלות לקויה וכשלים הדורשים תיקון. ביקורת היא מקצוע הדורש נסיון, מיומנות והכשרה. היא דורשת בגרות נפשית ויכולת לאבחן בין עיקר לטפל. היא דורשת התמודדות מול מבוקרים שלפעמים במקום להשיב לגופה של ביקורת משיבים לגופו של מבקר. המועמדים הנוכחיים, בהנחה שיש להם את היכולות והכישורים הנדרשים, לא יוכלו למלא שליחותם באי תלות ובאוביקטיביות ולכן על שניהם להסיר במשותף את מועמדותם.
הסרת המועמדות תיצור מצב שהחוק לא מכיר, לפיו אין מועמד לתפקיד מבקר המדינה ולכן זה ידרוש מיו"ר הכנסת, ראש הממשלה וראש האופוזיציה לפעול במשותף במהירות ולהתמודד עם הבעיה.
כאן אני מציע לקבוע בהוראת שעה הארכה לכהונת המבקר הנוכחי של חודשיים, לשנות את החוק כך שלהגשת מועמדות לא נדרשת המלצת עשרה ח"כים, יו"ר הכנסת יקבע נוהל הצגת מועמדים בפני הסיעות, כאשר כל מועמד יקבל זמן זהה לצורך הצגת עצמו, תפיסתו, גישתו וראיית עולמו ולח"כים אסור יהיה לומר במי הם תומכים. בבחירות חשאיות ייבחר מבקר מדינה שיהיה בלתי תלוי ואוביקטיבי ולא ידע מי בחר בו ומי לא. הוא יהיה מחויב לכלל ישראל, באמצעות חברי הכנסת, באי תלות ובאוביקטיביות.
לשם הגילוי הנאות, אני רואה עצמי מועמד לתפקיד מבקר המדינה. לא היגשתי מועמדות כי אינני מכיר עשרה ח"כים (שימליצו כנדרש בחוק) ואינני חושב שזה נכון לפנות ולבקש תמיכה והמלצה כאמור (מה גם שאיננה מחייבת לבחור במומלץ).
אם ישונה החוק והנהלים, כך שניתן יהיה להגיש מועמדות ללא המלצת עשרה ח"כים - אגיש בשמחה מועמדותי לתפקיד מבקר מדינה, עצמאי, אוביקטיבי ובלתי תלוי.