הטיפול הרפואי בישראלים השוהים במתקן הבידוד המיוחד שהוקם על-ידי בית החולים שיבא בתל השומר מתבצע באמצעים טכנולוגיים מתקדמים של רפואה מרחוק, הקרויה גם טלה-רפואה. המעניין בסיפור הזה הוא שמרבית המערכות הן של סטארט-אפים ישראלים, שעובדים בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי.

שימי ארנסט, מנמ"ר שיבא, סיפר בראיון לאנשים ומחשבים על הפן המחשובי של תהליך הכנת המתחם המבודד לנוסעי ספינת הקורונה ועל הטכנולוגיות שמשמשות אותם לקבלת טיפול רפואי ולתקשורת עם בני משפחה. ארנסט וד"ר גליה ברקאי, הממונה על תחום הטלה-רפואה במרכז הרפואי, הובילו את פרויקט הכשרת מתקן הבידוד בכל מה שקשור להיבט הטכנולוגי ולמערכות מידע, לרבות לרפואה מרחוק.

"מדובר במבצע מורכב, שהיינו צריכים לסיים אותו בתוך 72 שעות", אמר ארנסט. "עבדנו במשך שלוש יממות סביב השעון, כדי שהמתקן יהיה מוכן מבחינה טכנולוגית לקליטת נוסעי הספינה ביום ו' האחרון לפנות בוקר. בפרויקט הזה יישמנו מספר טכנולוגיות מתקדמות ביותר, כאשר המטרה המרכזית הייתה לצמצם את המגע של הצוותים הרפואיים עם הישראלים השוהים בו בבידוד".

בדיקות בטאבלט, תקשורת מרחוק ורובוט עם סטטוסקופ

המערך הטכנולוגי שהוטמע במתקן הבידוד מתחלק לשלושה תחומים עיקריים: תקשורת עם השוהים, ניטור רפואי ומערכות חכמות לבדיקות רפואיות מלאות מרחוק.

לדבריו, גולת הכותרת של המבצע היא העובדה שמרבית הטכנולוגיות שהוטמעו הן פרי פיתוח של חברות סטארט-אפ ישראליות. אחת הטכנולוגיות, של ארליסנס, היא חיישנים שהוטמעו מתחת למזרנים שעליהם ישנים השוהים במתקן. "כאשר המטופל שוכב על המזרן, המערכת מנטרת את הדופק שלו, עוקבת אחר הנשימות והתנועות שלו ומזרימה את הנתונים באמצעות Wi-Fi למרכז בקרה שנמצא באוהל נפרד במתחם עצמו, מבודד לחלוטין מהאזור שבו שוהים הישראלים", הסביר ארנסט. למערכת של ארליסנס יש יתרון נוסף - היכולת לנבא, בעזרת כלי בינה מלאכותית מתקדמים, מצבים של הידרדרות, עוד בטרם עלה חום גופו של השוהה.

בנוסף, כל שוהה במתקן קיבל טאבלט, שמעבר לזה שהוא יכול לשמש אותו לגלישה, מותקן בו פתרון של דאטוס, שמאפשר תקשורת עם המטופל ושורה של בדיקות. באמצעות המערכת ניתן לבצע שיחות וידאו עם המטופל ולשמור נתונים רפואיים על-אודותיו. כמו-כן, הוא יכול לבצע, באופן עצמאי, בדיקות רפואיות, כגון בדיקת לחץ דם. הנתונים מועברים אוטומטית לאוהל הפיקוד והבקרה, שם יושבים רופאים ואחיות שעוקבים אחריהם.

טכנולוגיה נוספת ומשלימה היא של טייטו. גם המערכת שלה מוטמעת על הטאבלט שבידי השוהים במתקן, ובעזרתה הם יכולים לבצע בעצמם ולעצמם בדיקות רפואיות נוספות - בדיקת חום, ריאות, לב, גרון, אוזניים וכדומה. כל הבדיקות מועברות לאוהל הבקרה באופן דיגיטלי, באמצעות Wi-Fi.

יישום נוסף הוא של יוניפר קר. היישום מאפשר לתקשר בין הצוותים הרפואיים, המאיישים את אוהל הבקרה 24 שעות ביממה, ובינם לבין כל אחד מהשוהים. כך, המטופלים יכולים לקבל גם תמיכה נפשית. "אנשי הצוות יכולים לדבר באופן אישי עם כל דייר, או עם מספר דיירים שנמצאים בחדרים נפרדים, ולאפשר שיחות משותפות, שכוללות הנחיות ותמיכה צמודה. צריך להבין שמדובר באנשים בריאים שנקלעו לסיטואציה לא פשוטה, ואנחנו עושים את כל מה שביכולתנו כדי להקל עליהם את השהות ולתת להם את הטיפול הכי טוב שיכול להיות, ללא צורך במגע פיזי אתם, מסיבות מובנות", ציין ארנסט.

גם הרובוטיקה משחקת כאן תפקיד: רובוטים חכמים של אין טאץ' מאפשרים לצוות הרפואי ולשוהים במתקן לבצע תקשורת מרחוק, תוך שימוש במצלמות מיוחדות, בעלות דיוק רב מאוד. כך, המטפל יכול לראות ולאבחן את המטופל בעזרת הרזולוציה הגבוהה של המצלמות, והמטופל יכול לראות את המטפל ולדבר אתו תוך כדי הבדיקה מרחוק. לרובוט יכולות בדיקה שונות, כגון שימוש בסטטוסקופ והעברת השמע לרופא המטפל.

בנוסף לכל אלה, הותקנו במתקן בשיבא מצלמות (מלבד בחדרים), כדי לאפשר פיקוח ללא חדירה לפרטיות.

לסיכום אמר ארנסט כי "אין ספק שפרויקט זה הוא אחד המאתגרים ביותר שביצענו בשנים האחרונות. לוחות הזמנים הקצרים החדירו בנו את תחושת השליחות ואת המחויבות לעמוד במשימה, והייתה פה עבודת צוות מרתקת. אין ספק שרפואה מרחוק זה תחום שכבר תופס מקום מרכזי בטיפול הרפואי ומהווה את התשתית לבית החולים העתידי".