בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
השינויים שאנחנו חווים בימים אלה בגלל משבר הקורונה הם האצה של תהליכים שכבר החלו ● לצד שינויים צפויים נוספים, על העובדים, המעסיקים והמדינה להיערך ליום שאחרי סיום המשבר
השינויים הטקטוניים שעולם התעסוקה חווה עוד לפני הקורונה הולכים ומתעצמים. שם המשחק להתגברות על כך הוא פתיחות מצד העובדים ויכולת הכוונה לאומית-ממשלתית בדמות הכשרות מתאימות.
המאה ה-21 נפתחה עם תחזיות לשינויים שיחולו בשוק העבודה ובמקצועות הנדרשים, ותהליכים שהחלו. כבר אז היה ברור, ועל אחת כמה וכמה כיום, שהמנוע העיקרי של השינויים האלה הוא הטכנולוגיה, שתופסת מקום מרכזי כמעט בכל תחום ובכל ארגון. הנחת היסוד היא שמי שלא ישכיל להתאים את הידע וההשכלה שלו לתחומים הנדרשים, יישאר מחוץ למעגל העבודה. יש מקצועות שבוודאות יהיו מיותרים עקב תהליכי אוטומציה מואצים, אבל מהצד השני ייוולדו מקצועות חדשים.
אלא שאז הגיעה הקורונה, עם הזעזועים הבריאותיים והכלכליים שלה. הנגיף הארור והמשבר שבעקבותיו החריפו את אותם שינויים, והשפיעו השפעות בולטות על הכלכלה העולמית. מגזרים שלמים בכלכלה קרסו, תחומים כמו תיירות, אופנה ומזון נמצאים בשיא המשבר, ואיש לא יכול לצפות מתי ואיך הם יתאוששו, אם בכלל.
אחת השאלות המרכזיות המדאיגות שקשורות למשבר היא כיצד ייראה עולם התעסוקה אחריו? השאלה הזו עלתה במסגרת הדיונים בכנס השנתי של הפורום הכלכלי הבינלאומי, שננעל בסוף השבוע ובפעם הראשונה נערך באופן וירטואלי, כפי שמחייבת התקופה הנוכחית. נייר עמדה שגובש לקראת הדיונים טוען שדווקא המשבר יכול להיות הזדמנות ליצירת כלכלות חדשות, הזדמנויות חדשות ובעיקר צמצום הפערים במקומות שיש בהם חוסר שוויון בולט. "הסדרה טבעית ביחסי הכוחות בין האדם, המכונה והאלגוריתמים"
התחזיות הן שעד 2025, כ-43% מהעסקים והארגונים יצמצמו את כוח האדם שלהם בגלל אימוץ יכולות טכנולוגיות. לעומת זאת, 34% מהארגונים מתכננים להרחיב את כוח האדם שלהם כדי לתפעל את אותן טכנולוגיות. כותבי הדוח חוזים שקצב הירידה במספר המשרות יקטן בהדרגה בתוך ארבע עד חמש שנים, והמגמה אף תתהפך. זאת, מאחר שכאמור, אל מול המשרות שייעלמו מהעולם יהיו כאלה שיגיחו אליו. במספרים, ההערכה של הפורום היא ש-85 מיליון משרות צפויות להיעלם בתקופה עד 2025 לעומת 97 מיליון משרות חדשות שיצוצו. כותבי המסמך מתארים זאת כהסדרה טבעית ביחסי הכוחות בין האדם, המכונה והאלגוריתמים.
הדרך להתחבר למגמות האלה טמונה בכישורים של העובדים ובהכשרות. בפורום הכלכלי העולמי אומרים שעובדים יצטרכו להשקיע זמן יותר בלימוד עצמי, ולפעמים לממן אותו בעצמם. הדוח הזה מעניין משום שהוא לא רק מדבר על המקצועות שהטכנולוגיה תעלים, אלא גם מראה לעובדים שיפוטרו אור בקצה המנהרה כיצד הם יכולים להימנע מאבטלה ממושכת.
אבל עורכי המסמך אינם מותירים מקום לספק: אי-השוויון בין עובדים, לרבות אי-השוויון המגדרי בין גברים לנשים, לא ייעלם גם אחרי הקורונה, וגם אם התחזית לגידול במשרות תתממש במלואה. סגירת הפער תלויה אם בני האדם - המעסיקים והמנהיגים הכלכליים והפוליטיים - יירתמו למשימה. ומה אצלנו?
ישראל מתמודדת עם אתגרים דומים. יש אצלנו פערים משמעותיים בין מגזרים וענפים שונים בכל מה שקשור לרמת השכר ולאחוז ההשתתפות בכוח העבודה. השכר בענף ההיי-טק גבוה לעומת מגזרים אחרים. זה נובע משלל סיבות, כשבין המרכזיות שבהן נמצאות מחסור בכוח אדם, שמייצר תחרות קשה על כל עובד, וסף כניסה גבוה למקצועות המובילים בענף. גם בישראל, מגמת האוטומטיזציה בעסקים הולכת ומתרחבת, מה שמגדיל את הביקוש לעובדים בעלי השכלה טכנולוגית.
העובדה הזו מחזירה אותנו כמה שלבים בשרשרת ההזנה של כוח האדם - לבתי הספר ולמוסדות להכשרה. גם כאן הקורונה יכולה לייצר הזדמנות לשינוי. מספר המובטלים עקב המשבר חסר תקדים ולגבי רבים מהם, ספק אם הם יחזרו לעבוד במקום העבודה הקודם שלהם. מהצד השני, יש תחומים כמו ענף ההיי-טק, שמשוועים לכוח אדם. לכן, אחד המהלכים שהממשלה יזמה, באמצעות רשות החדשנות, הוא יצירת מסלולי הכשרה ייעודיים למקצועות הטכנולוגיים. הרשות מעודדת מעסיקים ומכוני הכשרה לגייס אנשים שיש להם את היכולת ללמוד את אחד ממקצועות ההיי-טק, למצוא להם מקורות תעסוקה ולהכשיר אותם בפרק זמן לא ארוך. זהו ניסוי חסר תקדים, שמעמיד לא מעט סימני שאלה לצד סיכויים טובים לשינוי במצבת התעסוקה.
השבוע נערך טקס ההשקה של המיזם, שהוא למעשה מכרז גדול בין מספר רב של מועמדים. חברות ההשמה ומרכזי ההכשרה בוחנים בימים אלה את פרטי הקולות קוראים. הם מודעים לכך שהבוגרים שלהם, גם אם יצליחו להיקלט במקום העבודה, עדיין לא יהיו בעלי אותה רמה ואותם נתונים שמנהלי החברות מחפשים. אבל מאידך-גיסא, אם המיזם הזה יצליח, הוא יכול לתרום להרחבת מעגל העובדים בהיי-טק מעבר ל-9% ויצמצם את הפער הדיגיטלי, שהולך ומחריף.
השורה התחתונה: השינויים הטקטוניים שעולם התעסוקה חווה עוד לפני הקורונה הולכים ומתעצמים, וכך גם הגברת האוטומציה, שתייתר מקצועות. שם המשחק להתגברות על כך הוא פתיחות מצד העובדים ויכולת הכוונה לאומית-ממשלתית בדמות הכשרות מתאימות.
משרד הבריאות מעדכן כי חולה קורונה מאומת חזר בטיסה של חברת לופטהאנזה Lufthansa מפרנקפורט לישראל בתאריך 23.10.20. מספר הטיסה LH 690 מגרמניה לתל-אביב. ההמראה הייתה בשעה 18:00, נחיתה בשעה 23:05.
מגעים נוספים שעלו במסגרת החקירה האפידמיולוגית קיבלו על כך הודעה באופן אישי. נוסעי הטיסה מתבקשים להיכנס לבידוד עד לתאריך 06.11.20
ועדת השרים להכרזה על אזור מוגבל אישרה את המלצת משרד הבריאות וממונה הקורונה להכריז על מג'דל שמס כאזור מוגבל החל ממחר (ב') בשעה 18:00, ועד לשבת 31 באוקטובר ב- 18:00. זאת בהתאם לנתוני התחלואה ביישוב, כך שבמשך חמישה ימים היישוב יעבור את הציון 8 במדד הרמזור, ובמטרה להתמודד עם נתוני התחלואה הגדלים.
הקבינט אישר פה אחד את ההקלות ב-1 בנובמבר ▪ שאר הנושאים, בהם פתיחת המסחר יעלו בישיבת הקבינט הבאה ▪ גנץ: אני מתוסכל. יושבים פה שעות לא הבאנו תוכנית אסטרטגית ולא קיבלנו החלטות ▪ כ"ץ תקף את ראש שירותי בריאות הציבור: לא מתווכח איתך, את פקידה; אדלשטיין: שר האוצר יודע להתנפל על פקידים ([צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90])
אושרה תחילת שלב הניסויים הקליניים בבני-אדם בחיסון לקורונה. הניסוי יחל ביום ראשון הקרוב - 1 בנובמבר ▪ למעלה מ-25 אלף מנות חיסון יוצרו במכון הביולוגי לשלב הניסויים הקליניים
קבינט הקורונה אישר את הצעת משרד הבריאות וממונה הקורונה להאריך את ההגבלות הקיימות על המשק עד ליום ראשון, 1.11.20. זאת, בהתאם לקביעה כי משך הזמן של המעבר בין שלב לשלב הוא מינימום 14 יום.
קבינט הקורונה קבע שכיתות א' וב' ישובו ללמוד במתווה שבו תחולק כל כיתה לשתי קבוצות שכל אחת מהן תלמד בבית הספר רק במחצית מימי השבוע ▪ ראש הממשלה אמר בפתיחת ישיבת הקבינט: אין יכולת לממן פתיחת לימודים במתווה קפסולות
חצי מהכיתה במחצית הראשונה של השבוע [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]
חצי מהכיתה - במחצית השנייה [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]
בסופ״ש החולף (23-24.10.2020) נרשמו ע״י המשטרה 2,080 דו״חות בגין ההפרות השונות. מרביתם בגין אי עטית מסיכה במרחב הציבורי - 1,815 דו"חות, ובהם גם 49 דו"חות בגין הפרות חובת הבידוד, 77 דו״חות בגין הפרות שונות של בתי עסק, 69 דו״חות בגין שהייה במקום ציבורי/עסקי שפעילותו נאסרה, וכן 68 דו״חות בגין סירוב לדרישת שוטר לפיזור התקהלות אסורה. בנוסף בסופ״ש החולף השוטרים ערכו ביקורים וביקורות אחר יישום ההנחיות ב-2,956 בתי עסק. עשרות בתי עסק נקנסו בגין ההפרות השונות וניתנו 233 אזהרות.
בישראל יש כיום 157,286 מיליונרים לעומת 157,440 מיליונרים שהיו בישראל בתחילת השנה ▪ ישראל מדורגת במקום ה-30 ברשימת המיליונרים בעולם ובמקום ה-18 בכמות המיליארדרים ▪ ארה"ב במקום הראשון שבה 358 מיליארדרים, סין - במקום השני ([צילום: AP])
החרדים טוענים שרק מיעוט אינו מקיים את התקנות הנוגעות לקורונה ▪ כיצד מדובר במיעוט אם חלק ניכר מחולי הקרונה הם חרדים? ראה הערים האדומות, וחרדים מהווים 38% מהמתים ללא כל קשר לחלקם באוכלוסייה ▪ יתר על כן, המנהיגות הרבנית והפוליטיקאים מנהלים מדיניות הפוגעת בהגנה על כלל הציבור בפני נגיף הקורונה (דורשים כבוד [צילום: פלאש 90])
על-פי טיוטת ההסכם שהופץ להערות הציבור, בני זוג הזכאים שניהם למענק חד-פעמי, יהיו זכאים כל אחד מהם לתוספת למענק בסכום של 500 שקלים ▪ מענק הסתגלות לחזרה למעגל התעסוקה יינתן למי שמצאו עבודה בשכר נמוך מזה שהיה להם לפני שהפכו למובטלים
שירות התעסוקה בירושלים [צילום: איתמר לוין]
שר האוצר כ"ץ. טיוטה להערות הציבור [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
אולי זו הירידה בתחלואה, אולי ההקלות בסגר ואולי השינוי בטמפרטורה ▪ פתאום יש באוויר תחושה של הקלה, קורטוב של נינוחות ▪ הנשימה קצת יותר קלה, הלחץ בחזה נרגע ▪ זמן לסיכוםיים לפני שהשגרה המעיקה תחזור (סגירת מעגל [צילום: AP])
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים ▪ והפעם - נגזלים, אי-שוויון, שקרים ומשמעת לקויה ▪ "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) ▪ שבת שלום והרבה בריאות ואושר (משמעת רופפת [צילום: משטרת ישראל])
נוהל חדש יאפשר לאנשי עסקים מחו"ל שאינם אזרחי ישראל, המעוניינים להגיע לישראל על-מנת לקיים ביקור עסקי למשך פחות משבוע, להימנע מבדיקה ומבידוד עם כניסתם לארץ (אולם הנכנסים בנתב"ג. מחכה למבקרים [צילום: [צילום: איתמר לוין])
משרד האוצר הפיץ טיוטת הסכם להערות הציבור שעל פיו יינתנו מענקים למובטלים בעבור השתלבות בשוק התעסוקה לאחר תקופת אבטלה ממושכת בשל התפרצות נגיף הקורונה. זאת, בתנאי שהשכר הקובע של המובטל טרום המשבר היה נמוך מהשכר היומי הממוצע במשק. על-פי ההערכות במשרד האוצר, ההוצאה הממשלתית על המענק מוערכת בין 600 ל-700 מיליון שקלים.
למלך אחד היו שני יועצים, האחד פרופסור לפילוסופיה: נעים הליכות, משכיל, חכם, הגיוני ורהוט. השני: גס רוח, מבולבל, דבריו לא מנומקים ונראים תלושים מהמציאות. בכול פעם שהתלבט בבעיה היה שואל המלך לעצת שניהם, בכול פעם דבריו של הפילוסוף נשמעו הגיוניים והוא שמע לעצתו ובכול פעם היועץ השני נתן עצה הפוכה וצדק. יום אחד נדרש המלך להחלטה גורלית. שוב שני היועצים היו חלוקים. האחד הסביר באריכות את הנימוקים מאחורי ההחלטה ונשמע הגיוני, השני אמר את ההפך הגמור בלי לנמק. למי צריך המלך להקשיב?
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים והפעם - נגזלים, אי-שוויון, שקרים ומשמעת לקויה "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) שבת שלום והרבה בריאות ואושר
נוהל חדש יאפשר לאנשי עסקים שאינם אזרחי ישראל, ואשר מגיעים לארץ ממדינות 'ירוקות' בעלות תחלואת קורונה נמוכה, להימנע מבדיקה ומבידוד בעת כניסתם לישראל. מדובר בנוהל שגובש על-ידי משרד הכלכלה והתעשיה בשיתוף עם רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבריאות ומשרד החוץ כחלק מהמאמץ לסייע לחברות ישראליות לשמר רצף תפקודי עסקי.
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה