בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה

סיפור מגילת רות התרחש בתקופה מיוחדת ובמשטר מיוחד, "ויהי בימי שפוט השופטים" (רות א', א'). מאז הופר האיזון בין 3 רשויות השלטון בישראל, ולנוכח התערבותה הגוברת של הרשות השופטת בתחומי הפעילות השייכים לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת, ניתן לומר שאילו היה הסיפור מתרחש בימינו, מן הסתם היה המשטר מוגדר באופן שונה, ויהי בימי שלוט השופטים.

אבל אז, "בימי שפוט השופטים", ובעיקר בימים שבין שופט אחד למשנהו, נוצר מצב ייחודי, "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה" (שופטים י"ז, ו'; שופטים כ"א, כ"ה). במלים אחרות, אנרכיה, שבה כל אחד מתעלם מהשלטון ופועל כראות עיניו.

ובימינו, בימים שבהם התקשורת המאתרגת קושרת כתרים לראשו של ראש הממשלה נפתלי בנט, נראה ששוב אנו עדים למציאות של "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". התחיל בכך שר הביטחון בני גנץ, אשר כבר בימי מבצע "שומר החומות" התחיל לטפח על דעת עצמו את מושא בחירתו, אבו מאזן. בהמשך הוא אף עלה לרגל אל מכחיש השואה והציע לו תקציבים נדיבים. ייתכן שגנץ התבייש במעשיו, ביצע התגנבות יחיד למוקטעה, ועל כן נמנע מלהצטלם עם מארחו, יורשו של רב-המרצחים יאסר ערפאת. ראש הממשלה בחר "להכיל" את המעשה ולהעלים עין ממעשיו של השר הבכיר, שהיו בניגוד לתשתית הרעועה שעליה הוקמה ממשלת השעטנז.

והנה, לא חלפו ימים רבים, ושוב חוזרת התופעה של "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". הפעם בוצע המעשה על-ידי האיש הלא-נכון במקום הלא-נכון, שר הבריאות ניצן הורוביץ. בעיצומה של מגפת קורונה נטש האיש את משמרתו, עלה לרגל אל הפריץ מרמאללה, וזחל אל לשכתו. בניגוד לגנץ הוא אפילו לא התבייש במעשיו, ואף הצטלם על המקפצה יחד עם פמלייתו, לדראון עולם. מה לא עושים בשמאל הקיצוני, חסר הכבוד וחסר העכבות, למען תמונה במוקטעה?! ושוב, ראש הממשלה בחר "להכיל" את המעשה ולהעלים עין ממעשיו של השר הרופס, שבמקום להיאבק בנגיף בחר להתרועע עם האויב.

והתקשורת כדרכה, לא למדה מאומה מאז ימי אוסלו. היא שוב מהדהדת את השקר של "פתרון" שתי המדינות ואינה מפנימה שמדובר באסון שתי המדינות. לפני שבוע היא מתחה ביקורת על בנט שלא הזכיר ב-או"ם את יקירה מרמאללה, וכבר יש בה מי שלוחצים על שרת הפנים איילת שקד להיענות לאותו פריץ נתעב ולעלות אליו לרגל. יש לקוות שהשכל הישר יגבר אצלה.

חשוב להזכיר לראש הממשלה שכאשר החתול איננו, העכברים רוקדים על השולחן, וכאשר הקברניט איננו, העכברים רוקדים על הסיפון. ככה נראית ממשלת בנט בימים אלה של "אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". יותר מרבע מיליון בוחרים נתנו את קולם לבנט, לא בשביל ש"יכיל" את החיזורים המגונים אחרי מחמוד עבאס, הפריץ מרמאללה.