בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חלק שלישי מסיפורו של אורי אהרונפלד, לוחם מוצב המזח במלחמת יום הכיפורים שנפל בשבי המצרי, חזר ונחקר בקשיחות בזכרון יעקב והקים את עמותת פדויי השבי "ערים בלילה"
|
חיילי מוצב המזח בשבי המצרי [צילום: אתר erim-pow]
|
|
|
|
|
חלק שלישי מסיפורו של סמל ראשון בדימוס אורי אהרונפלד, לוחם מוצב המזח במלחמת יום הכיפורים שנפל בשבי המצרי, חזר ונחקר בקשיחות בזכרון יעקב. הוא מתאר את האופן הפוגעני שבו התייחסו אליו חוקרי צה"ל, ואת היחס הרע שקיבלו מצה"ל פדויי השבי במשך שנים רבות. כדי לשפר את מצבם של פדויי השבי הוא הקים עם חברים את עמותת פדויי השבי "ערים בלילה". הסבר לתיאוריו של אורי אהרונפלד אפשר לקבל בתיאוֹריָה ביטחונית שפיתחתי ופרסמתי בספרִי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השׂרידוּת" ובספרִי "גלגל המנוף של ההיסטוריה - התגבשות הציונות האסטרטגית של ז'בוטינסקי", ובכרך הראשון של סדרת ספרַי "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות": "בן גוריון - פוליטיקה ואסטרטגיה", ובספר המחקר של הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים על מלחמת יום הכיפורים: "ניצחון בסבירות נמוכה". כל מי שמעוניין לרכוש את הספרים, יפנה להוצאת שׂרידוּת: survival1940@gmail.com נא עִזרו לי לקיים את הערוץ הזה החושף את האמת הלא נעימה של חיינו כדי להפיק לקחים ולתקן את המעוות, וכדי להשלים את המפעל המונומנטלי של שלושים הכרכים: "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" החושף את כל האמת על אותה מלחמה. כל עזרה, גם הקטנה ביותר, תתקבל בברכה. העיקר שאנחנו, בנֵינו, נכדינו וצאצאינו יֵדעו את האמת איך קמה מדינת ישראל ואיך היא ניצחה במלחמת העצמאות. [קישור]
|
תאריך:
|
12/11/2021
|
|
|
עודכן:
|
12/11/2021
|
|
אורי מילשטיין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חשדנית
|
12/11/21 20:24
|
|
2
|
|
חשדנית
|
12/11/21 21:25
|
|
חלק שני בשיחת עומק ראשונה עם אלוף משנה בדימוס רן שריג הנמנה עם משפחת לוחמים, יליד וחבר קיבוץ בית השיטה שבעמק יזרעאל, שבו צמחו לוחמים יותר מכל מקום יישוב ביחס לגודלו, בארץ ישראל. רן מספר בשיחה זאת על אביו, נחום שריג, מראשוני הפלמ"ח, שפיקד במלחמת העצמאות על "חטיבת הנגב" משך כל המלחמה והבטיח את הכללת הנגב בתחומי מדינת ישראל נוכח הכוונה למסור אותו לשליטת ירדן ומצרים. לאחר תום המלחמה הוא לקח חופשה קצרה לרגל לידת בנו, ומשביקש לחזור לצה"ל נאמר לו שימשיך בחופשתו והוא המשיך אותה עד שנפטר, ואפילו לא נקרא למילואים. פרשה זאת מאפיינת את תפקודו של דוד בן-גוריון כראש הממשלה ושר הביטחון ואת שיקוליו המפלגתיים באשר לצה"ל, שכן נחום שריג היה ממפלגת מפ"ם האופוזיציונית ואחד מעמודי התווך של הפלמ"ח שבן-גוריון לא רק פירק אלא גם התאמץ לסלק את מפקדיו לשעבר מצה"ל.
|
|
|
חלק ראשון מהרצאה שלי בזום לארגון "רעות", של ישראלים המתגוררים בארצות הברית, על תופעת אי-הפקת לקחים ממלחמות בישראל, בארה"ב ובמדינות אחרות, ועל מלחמת העולם השלישית - האיסלאם נגד המערב. בחלק זה טענתי ש"מצעד האיוולת" של ההיסטוריה הצבאית בכל העמים נובע מהֶעדר תחקירי אמת ולכן הפקת הלקחים היא מיתולוגית וקורסת במלחמות, כפי שקרה לצה"ל במלחמת יום הכיפורים על שלא הפיק את לקחי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. בין היתר הבאתי לדוגמה את פרשת הל"ה שהיא מיתוס מרכזי בישראל של מלחמת העצמאות, אבל כבר בהיותי בן 14 גיליתי שמיתוס זה, התופס מקום נכבד עד היום בתרבות הישראלית, הוא שקרי.
|
|
|
חלק שלישי בסדרת שיחות עומק עם המומחה הישראלי לפיתוח טילי יירוט, חתן פרס ביטחון ישראל, על פיתוח מערכת הנחיה של הטיל אוויר-אוויר "פיתון 3", החושף תפקוד לקוי מאוד בחברה הממשלתית רפאל - מערכות לחימה מתקדמות במאה הקודמת. בחלק זה מספר מוטי שפר על מאמצי הכשלה מסיבות אגו של פיתוח טיל אוויר-קרקע "פופאי" ועל אבטלה סמויה של בעלי תפקידים בכירים שלמעשה אינם תורמים דבר.
|
|
|
חלק ראשון בסדרת שיחות עומק עם מפתח הנשק הישראלי המתגורר היום בפלורידה אך כל מעייניו נתונים עדיין לישראל, חתן פרס ביטחון ישראל פיני דגן על פיתוח הטיל ים-ים "גבריאל" בתעשיה האוירית ועל "מבצע מרקיז" שאמור היה לנטרל את הטילים נגד מטוסים של מצרים וסוריה במלחמת יום הכיפורים. "מבצע מרקיז" לא הושלם בגלל החלטה לא להקצות לו תקציב ואי הבנה לפני מלחמת יום הכיפורים שטיל הנ"מ "יכופף את כנף המטוס" כדברי אלוף עזר ויצמן, לשעבר מפקד חיל-האוויר, שר הביטחון ונשיא המדינה.
|
|
|
חלק שני מסיפורו של סמל ראשון בדימוס אורי אהרונפלד, שהיה לוחם בגדוד הנח"ל המוצנח 50 ויומיים לפני פרוץ המלחמה התנדב עם שניים מחבריו לשרת במעוז בתעלת סואץ. בחלק זה הוא מספר על-כניעה לאחר שבוע רצוף של לחימה; על החלטתו הראשונה להתאבד; על הנפת דגל מצרים מעל המעוז, ועל העינויים בשבי.
|
|
|
|