פרשת ליברמן: התנגדות לחשיפת המסמכים

התפתחות בפרשת "מסמכי ליברמן". לשכת עורכי הדין הודיעה כי היא מתנגדת להסרת החיסיון מעל מסמכים שנתפסו במשרדו של עו"ד מני, בא כוחו של השר לשעבר אביגדור ליברמן. הלשכה הגישה ערעור על החסרת החסיון והצטרפה בכך כ"ידיד בית המשפט" לערעור שהגיש עורך דינו של ליברמן.

מדובר בכ-1,200 מסמכים שנתפסו בצו חיפוש על-ידי המשטרה ועל חלק מהם הוסר החיסיון בידי בית משפט השלום בתל אביב. הסרת החיסיון באה בעקבות בקשת היחידה הארצית לחקירות הונאה במסגרת חקירה המתנהלת נגד ליברמן בחשד לקבלת כספי שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד, על-רקע קשרים נטענים בין אביגדור ליברמן לבין חברות שונות בארץ ובחו"ל. עו"ד יואב מני ייצג את כמה מהחשודים בניהול עסקיהם השוטף (לא בחקירה הפלילית), ואף נחקר (שלא באזהרה) במסגרת אותה חקירה.

כאמור, עורך דין מני הגיש ערעור על ההחלטה להסיר את החיסיון מעל המסמכים ולשכת עורכי הדין הודיעה כי תצטרף לערעור. באי-כוח הלשכה עוה"ד דרור ארד-אילון ונחשון שוחט טוענים כי לא נתבררו בבית המשפט טענות המשטרה העומדות בבסיס הסרת החסיון על "שינוי נסיבות מסוים", ו"דוח סודי" שהוגש לביהמ"ש. עוד הם טוענים כי יש לקבל את עמדת יו"ר ועדת האתיקה הארצית עו"ד דרור ארד-אילון לפיה "כל מסמך שנמסר לעורך דין 'בקשר ענייני לשירות המקצועי', חסוי - יהא מקורו אשר יהיה, וכן כי "חיסיון עו"ד לקוח הינו 'חיסיון מוחלט', ובית משפט לא צריך לעיין במסמכים שיש לגביהם טענת חיסיון אלא אם הצדדים הסכימו לכך. בהעדר הסכמה, עליו להכריע לפי תיאור כללי של המסמך".

חיסיון לטענתם "אינו חל במקרה שבו לקוח מסר לעורך הדין מידע על תוכנית ממשית לביצוע עבירה מסוימת, או שהלקוח ביקש מעורך הדין להיות שותף לתוכנית עבריינית כזו". אולם, "תנאי להסרת החיסיון הוא שעורך הדין מודע למעורבותו בתוכנית העבריינית. כאשר עורך הדין פועל בתום לב, אין כל פגיעה בחיסיון. מידת ההוכחה הדרושה כדי להכריע בדבר ידיעתו או מעורבותו של עורך דין בתוכנית עבריינית מעין זו, היא 'ראיות לכאורה' (כנדרש להגשת כתב אישום) ולא די בחשד של חוקרי המשטרה". עוד טוענת הלשכה כי "הנזק החברתי מהפגיעה בחיסיון גבוה, מהנזק שבאי-חשיפת מידע המצוי בידי עורכי דין".

הלשכה מוסיפה וטוענת כי "על הרשות החוקרת ועל בית המשפט לצמצם ככל האפשר את העמדת עורך הדין ביריבות ללקוחו. גם בהתקיים החריג של שותפות לעבירה, יש לפעול לחשיפת המידע שבידי עורך הדין, רק במקרה שבו אין דרך חלופית לחשיפת המידע. בעניין זה יש לעורך הדין אינטרס מקצועי עצמי שלא יפגע החיסיון ושלא יהפוך ליריב של לקוחו, ולפיכך עמידתו על החיסיון בהעדר הסכמת הלקוח היא ראויה ונכונה".

לטענת לשכת עורכי הדין, תכתובת בין עורכי דין שמייצגים בצוותא לקוח משותף חסויה וכך גם "כל תכתובת פנימית אשר לא שוגרה לצד ג' גם אם יועדה לו במקורה מהווה טיוטות של מסמכים המצויות בגדר החיסיון המוחלט".

הלשכה דורשת בערעור לקבוע כי כאשר מובאת מעטפה סגורה ובה מסמכים, שנתפסו אצל עורך הדין כדין, "במסגרת הליך חיפוש שנעשה כדין בליווי נציג לשכת עורכי הדין", אל לו לשופט לפתוח אותה בטרם ישמע טענות עקרוניות באשר לחיסיון של המסמכים שבתוכה. "רק לאחר דחיית טענות אלה רשאי השופט לפתוח את המעטפה ולנהל דיון פרטני על החיסיון בהתאם למסמכים הגלויים בפניו, ורק בפניו".