בית המשפט העליון החליט (יום א', 17.02.08) להרחיב ל-7 שופטים את ההרכב הדן בעתירה לביטול חוק האזרחות שהגישה יו"ר סיעת מרץ יחד ח"כ זהבה גלאון. בראש ההרכב תעמוד נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש. הדיון יתקיים ב-25.03.08.
מדובר בעתירה שהגישה יו"ר סיעת מרצ יחד, ח"כ זהבה גלאון, בדרישה לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל המונע "איחוד משפחות" באמצעות נישואים של תושבי שטחים עם אזרחי המדינה. באת כוחה של גלאון, עוה"ד דפנה הולץ-לכנר, טוענת כי מדובר בחוק בלתי חוקתי, השולל זכויות יסוד חוקתיות הקבועות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחרותו על בסיס לאום. החוק לטענתה נוגד את עקרון השוויון והוא אינו עומד בתנאי של פסקת ההגבלה.
בעתירה דורשת גלאון להוציא צו ביניים שימנע את המשך יישומו של החוק עד לקבלת החלטה סופית בעתירה.
בתשובה דורשת המדינה לדחות את העתירה "החוק העומד עתה לבחינה חוקתית מהווה שלב נוסף בהתאמת דיני ההגירה של מדינת ישראל למלחמת הטרור המתנהלת נגדה. החוק הוא חוק מאוזן ומידתי, הכולל הוראות רבות הממתנות את הכלל הרחב הקבוע בו", נטען בתשובה.
סגן בכיר לפרקליט המדינה, אבי ליכט, ומנהלת תחום עניינים מנהליים בפרקליטות המדינה, יוכי גנסין, טוענים כי מסקנה זו "עולה בקנה אחד עם פסק דינו של בית המשפט שדן בגרסה קודמת של החוק". לטענתם, אין מדובר "בהסדר חוקי גורף. החוק כולל לקיחת סיכונים לא מבוטלים במטרה לאפשר לתושבי ישראל להתגורר בישראל עם נתיני אויב, גם אם הנישואין נעשו בתקופת המלחמה".
השניים טוענים כי "דרישת העותרת לבטל את החוק ולחזור לשיטה שקדמה לו, קרי 'אבחון פרטני גורף', גם ביחס לבני זוג נתיני אויב בגילאי סיכון, משמעה לדעת המחוקק, על בסיס חוות דעת מקצועית עדכנית של שירות הביטחון הכללי, 'הימור מסוכן ופגיעה ודאית בחיי אדם. מדובר בהימור שחברה במלחמה אינה יכולה לשאת'".
המדינה מדגישה כי העובדות המובאות בתשובה "נתמכות בתצהירו של ראש האגף לסיכול טרור וריגול ערבי-אירני בשירות הביטחון הכללי". יש לדחות את העתירה ו"לכבד את מרחב המידתיות הנתון למחוקק הראשי", טוענת המדינה.
ח"כ גלאון, העותרת, הביעה סיפוק מההחלטה להעביר את הדיון בעתירה להרכב מורחב. החלטה זו מלמדת לדבריה על כך שבית המשפט העליון רואה סוגייה זו כ"סוגייה כבדת משקל המעוררת שאלות חוקתיות שעניינן הפגיעה בעקרון השוויון וההפליה בין אזרחיה היהודים והערבים של מדינת ישראל". הרחבת ההרכב מלמדת לדבריה על "החשיבות הרבה שמוצא בית המשפט העליון בנושא שלפניו ועל כך כי נדרשת הכרעה רחבת היקף על-ידי בית המשפט".
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
