גובים בדרא"פ את דיבידנד א-דורה

ביום 03.02.08 פתח עזמי בשארה, בפורום בינלאומי, את "שבוע הגזענות הישראלית" בדרום אפריקה. אחרי ניסיונם המוצלח עם עלילת הדם של "רצח הילד מוחמד א-דורה", למדו שונאי ישראל את התגובה הפאבלובית של הממסד הישראלי - לא להפריע לעלילות דם נגד מדינת היהודים, גם כשאלו פורצות כל קשר למציאות וגורמות לשפיכות דמים (כפי שקבע דוח השופט אור, בקטע ממנו מתעלמים עד היום).

אם שנים אחרי שכל מי שבדק את הסרט המבויים של "רצח הילד" וגילה את השקר שבו, לא יכול דובר צה"ל לומר שחיילי צה"ל לא הרגו את הילד, ובית משפט ישראלי פוסק ומפיץ ברבים - שהתחקיר שחשף את עלילת הדם "אינו מדעי, לא מקצועי ולא אובייקטיבי", הרשות נתונה להמציא כל עלילה שתשניא את ישראל והיהודים בעולם כולו ותקרא לחיסול מדינתם.

ועובדה שזה מצליח, פעם אחר פעם, ולאחרונה - אף הכריע גורלה של מלחמה, כשסרטון מבויים על "טבח בכפר קנא" עצר את צה"ל מלהנחית מכה מוחצת על החיזבאללה בלבנון. על כך חייב החיזבאללה תודה גדולה למערך ההסברה המעוות של ישראל. ומי שטוען שמתקנים את השגיאות שהתגלו במלחמת לבנון-2, מוטב שיבדוק את המשך המחדל של חוסר מערכת לסיכול ממוקד ומיידי של עלילות הדם, שהפכו לנשק אסטרטגי מנצח בידי האויב. והדוגמה האחרונה - מחדל הגמגום מול ההצגה ההמונית של ליל הנרות בעזה, שהפוגרום התקשורתי אחריו - הפך על פיה את ההחלטה להגביל את אספקת הדלק לטרור. וזה הספיק כדי שפקיד מדרגה שלישית בממשל ארה"ב ינזוף בישראל, בפומבי ובנוסח משפיל, על "עבירה הומאניטארית" של צמצום אספקת החשמל לעזה באחוז אחד.

חוסר המוּדעוּת, וכתוצאה מכך - חוסר היערכות וחוסר כלים ממלכתיים למלחמה בעלילות השקר הגסות, המסיתות את דעת הקהל בעולם נגד ישראל, לא יוצרים רק בעיות קשות ליחסי החוץ של מדינת היהודים. אי-העמדה לדין של יוצרי ומפיצי עלילות הדם מקרינה ומשפיעה גם כלפי פנים, בדמורליזציה שכבר חדרה לצבא.

מכתב המופץ באינטרנט תחת הכותרת "ישראלי, ציוני, לוחם, סרבן", וחתום על-ידי רב-סרן בצה"ל, מטיף למען "אומץ לסרב" במלחמה באויב, וזאת - בהסתמכות מוסרית על עלילת הדם של מוחמד א-דורה. כשדובר צה"ל לא מבין את תפקידו גם אחרי הביזיונות של מלחמת לבנון-2 ולא מסוגל להזים עלילת דם פרימיטיבית - שלא יגידו לנו שהופקו לקחים ומישהו "לקח אחריות" על כך.

בחזית זו - של מלחמה בהסתה - קורה כיום ההפך ממה שמתחייב מהאמירות החוזרות של הקברניטים על "הפקת לקחים". כשמנהל לשכת העיתונות הממשלתית שוכנע, מכל התחקירים שראה, כי עלילת הדם של "רצח מוחמד א-דורה" בנויה על צילומים מבוימים, וביטא את דעתו על הנזק שעלילה זו גרמה לישראל, הוא זכה למכתב זועם ממשרד עורכי דין מיקירי הממסד תחת כותרת "מבלי לפגוע בזכויות".

ועל מי מסתמך משרד עורכי הדין? - על פסיקתה של שופטת בישראל, כפי שתוארה לעיל ופורסמה בחו"ל במהירות האור. והנה לפנינו דוגמה טובה לטירוף המערכות השולט במדינה, כשאפשר להרוס אותה ללא עזרה מהחוץ. נשאר רק לקוות שלמשטרת ישראל יהיה האומץ לטפל ביסודיות בתלונה מנומקת, שהוגשה לה בעקבות זאת, ולחשוף את מניעיה של כבוד השופטת לכתוב פסק דין שערורייתי, המשרת את אויבי ישראל. אולי זו תהיה התחלה של "הפקת לקחים" אמיתית, שתעמוד בקרוב לבחינה חדשה - מול הפוגרום התקשורתי שמכינים לנו בדרום אפריקה.