ויכוח התעורר בקהל במהלך שאלה שהופנתה לגדול המחזירים בתשובה, הרב אמנון יצחק. כמה ימים קודם לכן נחת טיל גראד בקוטר 122 מ"מ מצפון רצועת עזה, ונחת בשטח פתוח בבית העלמין בנתיבות סמוך לקבר הבאבא סאלי. באותו אירוע איש לא נפגע ולא נגרם נזק, אך השאלה עמדה בעינה.
אסור לסמוך
"ידוע לי שצדיק שגר בעיר הוא מגן לעיר", שאל אחד הנוכחים בקהל. "האם גם צדיקים שקבורים בעיר - ובנתיבות יש כמה וכמה כאלה- הם גם מגנים על העיר, או שאסור לסמוך על זה? הרבה אברכים באו אלי ואמרו לי: 'אל תסמוך על זה'...".
הרב אמנון יצחק לא נפל למלכודת. "השאלה אינה פשוטה", הקדים. "בדרך כלל, זכות של צדיק צריכה להגן, אבל זה גם תלוי בבני העיר. אם הם משתדלים מצד עצמם להיות בסדר, בודאי שזכותו של הצדיק תעמוד להם. אבל אם הם מקלקלים במעשיהם, למרות שהצדיק נמצא בעיר, לזה מתכוונים האברכים שאמרו לך שאסור לסמוך, רק על זה...".
פרנסה לאברכים
השואל לא הירפה: "אולי זה בגלל שלאברכים כאן קשה ללמוד. יש לנו משפחות וקשה לנו לפרנס אותן"; הרב: "אם אברך לומד ואין לו פרנסה...אני רוצה לשאול שאלה קשה: מה היה קורה אם חלילה היה האברך נפטר, הייתה פרנסה לבני ביתו, או לא? האם הילדים היו מתים חלילה, אחרי יומים והאישה אחרי שבוע"?; השואל: "היו דואגים להם"?; הרב: "אז אולי יותר טוב שהוא לא יפריע להם, שהרי בגללו לא דואגים להם"?
הקהל באולם פרץ בצחוק. "אמרתי את זה בצורה קיצונית כדי שתבין שאתה בעצם לא מביא שום פרנסה", הסביר הרב יצחק. "אתה רק צינור. אתה יכול להיות הצינור על-ידי זה שאתה לומד תורה, ואתה יכול להיות צינור על-ידי זה שתעבוד. בשני המקרים תביא בדיוק אותו דבר. רק שאם אתה לומד תורה אתה גם מגן על העיר. בחוש רואים, כאילו, מי שעובד הוא שמביא כסף, כי סגרו איתו על משכורת של 5,000 שקל למשל, והאברך מרוויח רק 1,500 שקל. איך זה? כי הקב"ה יודע לגלגל אליך את ה-5,000 שקל, אם מגיע לך, בדרך לא ישירה. כאן הנחה, משם, מקרר. ולפעמים זה הפוך, אתה עובד והכסף הולך. המקרר מתקלקל אחרי שנה, יש הוצאה גדולה על תרופות, חלילה. בסוף תעשה חשבון ותראה שהרווחת רק... 1,500 שקל ולא למדת. בלי זכויות. נכון שבתור עובד אתה הולך עם ארנק תפוח ובתור אברך לא כל כך בטוח, אבל זה רק מראית עין. בשביל להגן על העיר אתה צריך ללמוד".
לברוח מהקסאמים?
המשך ההרצאה נקשר בשאלה האם להישאר או לעזוב מקום מוכה קסאם. תושבת שדרות שאלה: "יש לי שכן, אברך מאוד יקר, שבכל מוצאי שבת אוסף את הילדים שלי ואת כל ילדי השכונה ומעבירים להם שעורי תורה, במסגרת 'מלוה מלכה' ומחזק אותם. קשה לי לתאר את ההתפעלות של הילדים ממנו. לצערי, אותו אברך מתכוון לעזוב אותנו, כתוצאה מהקסאמים. הוא אמר שכשישנה גזירה היא לא מבחינה בין צדיק לרשע, ולכן הוא עוזב. רציתי לדעת מה דעתו של הרב? אני אומרת לו: 'אתה שלוח מצווה, מה אתה דואג'? אבל הוא בעל תשובה יקר. הוא יושב כאן איתנו, ואני אשמח אם הרב יביע את דעתו בנושא".
הרב: "אי אפשר להגיד לבן אדם להישאר או לא, כי זה תלוי במידת הביטחון של כל אדם ואדם. אם הוא חושש לחייו ואינו מרגיש צדיק ובטוח בעצמו, אי אפשר להגיד לו להישאר. אם אדם נמצא במקום סכנה, זו לא תמיד גבורה להישאר באותו מקום, אם הוא חושש. לפעמים גם הרגשת הלב של האדם אומרת משהו. עם זאת, בן אדם שהוא צדיק גמור לא צריך לחשוש כלל. מה שהוא אמר שכשיש גזירה ונשלח המשחית, הוא אינו מבחין בין צדיק לרשע - זה נכון לגבי צדיק שאינו גמור. בצדיק גמור הוא מבחין בין צדיק לרשע. אבל מי יכול להעיד על עצמו שהוא צדיק גמור? יש כאלה שהם בעלי ביטחון ורואים את הכל בעין חיובית, פטריוטים, אבל אם נשאל פוסק יכול להיות שיגידו לו במצב מסוים לקום וללכת, ובמצב אחר יגידו לו שעדיין לא. תלוי מה רמת הסיכון. זו שאלה שנוגעת לכל אחד בנפרד ואין לה תשובה כללית, רק פרטית. רק במקום שהסכנה ברורה לחלוטין לא יגידו לאף אחד להיות טרומפלדור. גם הוא לא היה 'גיבור'...".
צבע אדום בתפילת 18
שואל: "אם נשמעת קריאת 'צבע אדום' באמצע תפילת עמידה מה אני עושה"?
הרב: "זו שאלה...צבאית (הקהל פורץ בצחוק) אם אתה נמצא בבית כנסת, לאן תברח?"
השואל: "למקלט. למקום מוגן".
הרב: "בזמן הטילים של סדאם יצאנו להרצאות ואז הכריזו 'נחש צפע'. בשלוש הרצאות ראיתי חלק מהציבור שמים מסכות על הפנים. שאלתי אותם: 'מה קרה'? אמרו: 'יש אזעקה בחוץ ולא שומעים'. אמרתי להם: 'במקום המסכות, נגיד תהלים'. בפעם הראשונה, בחולון, אמרנו שלושת רבעי שעה תהלים, כי גם את ההרגעה לא שמענו...ואז התברר שפעם ראשונה הטילים נפלו על...כפר ערבי. איפה יותר בטוח? אני לא יודע מה להגיד. זה תלוי בך. אני לא מהג"א"...
המדוכאת
בסיום, קמה אחת הנשים ומספרת שהיא כבר כמעט שנתיים חוזרת בתשובה ועדיין הייסורים רודפים אחריה. "מה עושים כדי להשיג שמחת חיים?", שואלת מי שהרב שרואה בה את נציגת המדוכדכים כתוצאה מהמצב בדרום. והוא מציע שיטות להגברת השמחה: "יש דרכים שונות להתמלא בשמחה - "אפשר ללמוד תורה כי פיקודי השם משמחים לב. אפשר לשים ריח טוב, בית נקי, חברה טובה..."
האישה: "התכונתי לנפש".
הרב: "בטח לנפש. הגוף לא שמח בכלל. אפשר גם לצאת לפעמים להתאוורר במקום שמותר. כל זה מביא שמחה. את רוצה לראות שגם כאן, אנשים במצבך שמחים"?
האישה משיבה בחיוב. ואז החלה התזמורת פוצחת בנגינה כשהגברים מצטרפים אליה בשירה, הנשים מוחאות כף והאישה מחייכת מאוזן לאוזן.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
