מחשב בעבודה יוכל לשמש לצרכים אישיים

ההסתדרות ולשכת התיאום של האירגונים הכלכליים הגיעו להסכם קיבוצי במגזר הפרטי, המסדיר את זכות הפרטיות של העובד בשימושיו האישיים במחשב במקום העבודה. מדובר בהסכם חדשני, שכן ישראל היא מהמדינות הראשונות שבה אירגון עובדים ואירגון מעסיקים חותמים על הסכם בנושא.

יו"ר לשכת התיאום של האירגונים הכלכליים, שרגא ברוש, אומר כי "כל מי שיעיין בהסכם בנושא מורכב זה ישתכנע כי הסכמה בין הצדדים ליחסי העבודה עדיפה על חקיקה - ולרוב גם על פסיקה. היא מאוזנת יותר, וסיכויי אכיפתה גבוהים יותר".

השיחות לקראת ההסכם נפתחו בעקבות בקשת ביניים של עובדת, שהוגשה במסגרת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. המבקשת עתרה לפסילת העתקי הודעות דואר אלקטרוני שלה, שצורפו ע"י המעסיק, לצורך הוכחת הגנתו. ביה"ד פסק נגד העובדת בבקשת הביניים בטענה כי זכות הקניין של המעסיק גוברת על פרטיותו של העובד. העובדת עירערה לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים, ההסתדרות והמעסיקים בנפרד הצטרפו לתביעה "כידידי בית המשפט", והודיעו במהלך הדיונים על נכונותם להגיע להסכם בעניין. ביה"ד נעתר לבקשה ודחה את המשך הדיון.

מותר לערוך בדיקה

ההסכם קובע, כי העובד יכול להשתמש במחשב במקום העבודה גם לצורך פעולות אישיות, שעליהן חל עקרון צנעת הפרט, ושאינן קשורות לעבודתו, "בהיקף מידתי ובזמן סביר", בהתאם להוראות הדין ובהתאם לקבוע בהסכם. מאידך קובע ההסכם, כי למעסיק יש זכות לקבוע כללי שימוש או אי-שימוש במחשב במקום העבודה, כמו גם כללים בעניינים שונים, כולל עניין הטכנולוגיה התואמת את צרכי העסק, שימוש בתוכנות שונות, פעולות ניטור, אימוץ כללי תקינה מוכרים בעניין ביטחון המידע וכדומה. כללי השימוש יהיו לצרכי "הגשמת מטרות העסק ולתכלית ראויה", ויובאו לידיעת העובדים. המעסיק לא יעשה במידע האישי שיעלה כתוצאה מכללים אלה שימוש הפוגע בכבוד ובצנעת הפרט של העובד.

ההסכם אף קובע, כי המעסיק רשאי לערוך בדיקה במחשבו של העובד, אם מתעורר חשד שנעשה שימוש המנוגד לחוק או שיש בו כדי לפגוע בעסק. אולם הבדיקה תהיה במידה "ראויה וסבירה", "לפרק זמן סביר", ותוך "צמידות למטרה". לכל כניסה לתיבת דואר אישית במסגרת הבדיקה, הנושאת כתובת עם שם העובד בלבד ולקבצים האישיים שלו, נדרשת הסכמה מפורשת מצד העובד, ואם ביקש זאת העובד, ייעשה הדבר בנוכחותו. השימוש במידע האישי שנאסף בבדיקה יתבצע תוך פגיעה פחותה בפרטיות העובד.

בהסכם מפורטים ההליכים ליישוב חילוקי דעות בעניין זה בין המעסיקים לעובדים. נקבע כי יוקמו שתי ועדות משותפות: האחת לבירור המחלוקות בין מעסיק לעובד, והשנייה לגבי הפרשנות המשפטית של ההסכם. עובדים ומעסיקים יוכלו לפנות לוועדה לבירור מחלוקות, ואם לא תושג במסגרתה הסכמות, יכול כל אחד מהצדדים לפנות לבית הדין. ההסתדרות והמעסיקים יפנו בקרוב לשר התמ"ת בבקשה לתת צו הרחבה להסכם, כך שיחול על כלל העובדים והמעסיקים בישראל, כולל על המדינה כמעסיק.

את ההסכם גיבשו צוות משפטי מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי, בראשות עו"ד שי תקן, וצוות משפטי של לשכת התיאום של האירגונים הכלכליים. בצוותים נטלו חלק עו"ד חנה שניצר ואיריס ורדי מהמחלקה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, לצד משפטנים מלשכת התיאום.