שמעון כהן תבע את עיריית ירושלים (נתבעת 1) בית הספר "בית הצייר" (נתבע 2) ואת התלמיד ניר רזי (נתבע 3) בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בגין נזקים שנגרמו לרכבו לאחר שנפל עליו תורן של דגל ממתכת. מכתב התביעה עלה שהרכב חנה במגרש חניה ברחוב הגדוד העברי בעיר בסמוך לבית הספר "בית הצייר" והוא ניזוק, כך לדברי התובע, באשמת נתבעת 1 שהציבה את הדגל בצורה רשלנית ובשל מעשהו של נתבע 3, שהיה באחריות נתבע 2, לאחר שמשך את תורן הדגל שהיה מחובר בשני אזיקוני פלסטיק, וגרם לו להינתק וליפול. התובע ביקש פיצוי הכולל את גובה הנזק בסך של 3,521 שקל בהתאם לחוות דעת שמאי בתוספת שכר טירחת שמאי והוצאות משפט.
נתבעת 1, טענה שלא יכלה לצפות את התנהגותו של נתבע 3 שבאחריותו של נתבע 2 שאמור לשאת בנזקים. "האירוע התרחש בזמן שיעור חינוך גופני ועל נתבע 2 היה לפקח ולהשגיח על תלמידיו ולמנוע מקרים מהסוג האמור". נתבע 2 לא הגיש כתב הגנה ובדיון זנח התובע את הטענות נגדו. נתבע 3 טען באמצעות אביו, שלא הייתה לו כוונת זדון ובסך הכול רצה למנוע נזק עתידי וליישר את הדגל שנטה ליפול. כמו-כן שהאחריות למעשיו רובצת לפתחו של בית הספר שהשגיח עליו.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט אביטל חן, את התביעה נגד נתבעים 2-3 וחייב את עיריית ירושלים לשלם לתובע 3,521 שקל עלות הנזק לרכב בהתאם לחוות דעת שמאי שלא נסתרה, שכר טירחת שמאי בסך של 462 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך של 500 שקל. השופט קבע שהעירייה התקינה את התורן באופן שאינו בטיחותי ושהיה בו משום סכנה לציבור ושעלול לגרום נזק לרכוש. לדבריו, לא השתכנע מעדותו של נתבע 3 כאילו ביקש לחזק את אחד הדגלים לאחר שהבחין שהוא רופף, "ונראה יותר כי מדובר בנער פזיז משהו, אשר מסיבה זו או אחרת, התעסק עם תורן הדגל עד לנפילתו על רכב התובע".
עם זאת נפסק בפסק הדין ש"התעסקותו" של נתבע 3 עם תורן הדגל לא הייתה הסיבה המכרעת לנזק. "סביר מאוד להניח שהתקנת הדגלים באופן בטיחותי באמצעות אמצעים פשוטים ושאינם יקרים, הייתה מונעת את הנזק על אף מעשהו של נתבע 3. כלל הוא שככל שנקיטת אמצעים אלו ואחרים היא קלה ופשוטה, כך תגבר החובה לנקוט בהם אף כשאין הסכנה כה חמורה. יש לקבוע כי עיריית ירושלים התרשלה כשהתקינה את הדגל על התורן באופן לא זהיר ולא בטיחותי, ואפשר כי אותו נזק היה מתרחש על-ידי פגיעת כדור משחק או הולך רגל אשר היה נתקל בו. על כן יש לראות את מחדלה של הנתבעת 3 כגורם מכריע בגרימת הנזק".
מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
