|
טענה: פקודה בלתי חוקית בעליל [צילום: בצלם]
|
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון הורה (יום ג', 19.8.08) לפרקליט הצבאי הראשי להקפיא את ההליכים נגד המג"ד והחייל בפרשת הירי בפלשתיני כפות בנעלין. השופטת אילה פרוקצ'יה הוציאה צו ביניים "המעכב את ההליך הפלילי בבית הדין הצבאי המיוחד עד להחלטה אחרת". כמו-כן הורתה לפרקליט הצבאי תא"ל אביחי מנדלבליט, לאל"ם לירון ליבמן התובע הצבאי הראשי, למג"ד סא"ל עומרי בורברג, ולסמ"ר ל' החשוד בירי לעבר הפלשתיני, להשיב על הצו "בתוך 21 יום. ימי הפגרה במניין". עוד קבעה כי העתירה תועבר להרכב, ותיקבע לשמיעה לא יאוחר מיום 28.9.08.
ההחלטה ניתנה בעתירה שהגישו (יום ג', 19.8.08) ארגוני זכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח, יש דין, בצלם, הוועד הציבורי נגד עינויים, וכן הפלשתיני אשרף אבראהים אבו רחמה, באמצעות באי-כוחם עוה"ד דן יקיר ולימור יהודה, בדרישה מבית המשפט העליון להורות לפרקליט הצבאי הראשי להחמיר בכתב האישום שהוגש נגד המג"ד והחייל בפרשה. לטענת העותרים, ההחלטה על הגשת כתב אישום "קל" - "התנהגות בלתי הולמת" נגד המג"ד סא"ל עמרי בורברג והחייל החשוד בירי סמ"ר ל', מעבירה "מסר חמור של זילות בחיי אדם ומכשירה את הקרקע למקרים הבאים".
לטענת העותרים, העמדתם לדין של השניים בעבירות קלות "מלמדת על תגובה רפה של מערכת הפרקליטות הצבאית... היא מעבירה לקצינים ולחיילים אחרים מסר חמור ביותר של זילות בחיי אדם, ומכשירה את הקרקע למקרים הבאים... קשה להשתחרר מן התחושה, כי מדובר בליקוי מאורות מערכתי אשר פשה לא רק בקרב קציני צה"ל אלא אף בקרב מי שאחראים להשלטת המשפט בצבא".
תחקיר צה"ל: המג"ד צעק על החייל
בעתירה מובאים מימצאי תחקיר צה"ל על הפרשה. מהתחקיר עולה כי האירוע התרחש בעת "הפרת סדר אלימה בשני מוקדים בכפר ניעלין. במהלכה יודו אבנים לעבר כוחות הביטחון שפעלו לפיזור הפרת הסדר, בכלל זה כלפי מפקד הגדוד סא"ל בורברג וחייליו. כוח בראשותו של המפקד עיכב חלק מהמפגינים, בכלל זה את אשרף אבו רחמה [העותר, ר.א.] אשר זוהה כמי שהשתתף בעבר בהפרות סדר אלימות בגזרה".
עוד עולה מהתחקיר כי הירי בוצע על-ידי החייל בשעה שהמג"ד החזיק את אבו רחמה בידו ושוחח עם שוטר מג"ב. "מיד לאחר הירי המג"ד דחף את החייל צעק עליו וגער בו על ביצוע הירי באדם כבול. תגובת המג"ד מחזקת מאד את ההערכה כי לא הייתה לו כוונה כי יבוצע ירי לעבר אבו רחמה. החייל השיב למג"ד כי הבין שקיבל ממנו פקודה לעשות כן".
הפרקליט הצבאי הראשי מוסיף כי לאבו רחמה נגרמה "חבלה שטחית בבוהן שמאלית, הוא נבדק במקום על-ידי רופא צבאי ולא נזקק לטיפול רפואי נוסף. עולה מן הראיות כי אף הוצע לאבו רחמה להתפנות לבית חולים אך הוא ביכר לשוב לביתו בכוחות עצמו".
גירסת המג"ד מול צילום הוידאו
העותרים טוענים כי ניתן להסביר את תגובת החייל ל"פקודה הבלתי חוקית בעליל" שקיבל ממפקדו באוירה שיצר המג"ד "שהכשירה ביצועם של מעשי עוול והתעללות בעצורים ובאוכלוסיה אזרחית". לטענתם, התעוררו בקרבם ספקות כבדים לגבי אמיתות גרסת המג"ד שאומצה על-ידי הפרקליט הצבאי הראשי לפיה "לא התכוון כי יבוצע ירי לעבר הפלשתיני". זאת לנוכח מספר נסיבות גלויות וכן בשל צילום הוידאו של האירוע.
לטענתם, הפצ"ר נימק את החלטתו על אישום קל ב"מניעיהם וכוונותיהם של המעורבים, התוצאות הקלות יחסית שהיו לאירוע וחומר הצעד הפיקודי שננקט ביחס למג"ד והשלכותיו הקשות עליו". עוד טענו כי אין מדובר בצעד פיקודי קשה כיון שהמג"ד הועבר לתפקיד ראש ענף שריון במרכז לאימוני יבשה בצאלים.
עוד נטען כי למרות פניות הארגונים לפצ"ר לנקוט הליכים ש"ישקפו את חומרת מעשים ויכללו העמדה לדין בגין עבירות פליליות שלכאורה בוצעו וכן ביקשו עיכוב הליכים עד לסיום בירורה של הפנייה", הבקשה נדחתה.
ניסיון לגמד את מעשי המג"ד
מדובר ב"מעשים חמורים ונפשעים שנעשו על-ידי שני המעורבים בצורה קרה ומחושבת...והם עולים כדי מעשי התעללות", נטען בעתירה. מחובתו של הפצ"ר "להבהיר בהחלטותיו ובמעשיו כי קיימת בצה"ל כוונה ממשית לפעול למניעתם של מעשי עוול והתנהגות ברוטאלית ונפשעת". חובתה של רשות תביעה היא להגיש כתב אישום "שישקף את העובדות העולות מחומר הראיות", אך כתב האישום מציג מצד אחד "מסכת עובדתית המגבשת מעשה מכוון של התעללות בנסיבות מחמירות", ומנגד, סעיף האישום שנבחר "הינו אחר בתכלית". הפער בין "החומרה הנשקפת מעובדות כתב האישום לבין סעיף האישום הקל הוא לא רק משמעותי אלא הוא מגמד את הכשל הערכי והפיקודי שבמעשה המג"ד והחייל".
לטענת העותרים דין ההחלטה להיבטל בשל היותה נגועה ב"חוסר סבירות קיצוני", והיותה "פוגעת פגיעה אנושה בתחושת הצדק הבסיסית ביותר ובחובה המוטלת על כל רשות שלטונית להגן על זכויות האדם".
העותרים מאשימים את הפרקליט הצבאי הראשי ואת הרמטכ"ל גבי אשכנזי בסלחנות כלפי המג"ד. לטענתם, "התעללות חיילים בעצורים כפותים הפכה לתופעה ולכך היה צריך הפצ"ר ליתן משקל מהותי המצדיק נקיטה בגישה מחמירה שמטרתה לשרש את התופעה".