לבוא אל הארץ המובטחת

חשוב לזכור: בדרך כלל הנזק למשק כתוצאה מהשיתוק והקיפאון שמקורם בחשש לחסכון במס, עולה עשרות מונים על הנזק הפוטנציאלי העשוי להיות גלום ב - "פרצות המס" התיאורטיות מהן חוששים. התרומה של החלטה ועשייה על פני קיפאון היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה. צריך לזכור שבכלכלה וברפורמות - הרבה פעמים האיטיות היא מהשטן. תקוותנו היא כי גם בימים אלה, בהן עסוקות רשויות המס בהשלכות המלחמה, יימצא הזמן לתיקונים הנדרשים.

דוגמא שניה (שאוזכרה לעיל) הינה הרפורמה בתחום חקיקת קרנות הנדל"ן (הריט). כזכור, תופעת הריטים, שהיתה נפוצה בארה"ב ופשטה משם למדינות נוספות בעולם הנאור, זכתה להמלצות ועדה משותפת של מס הכנסה ורשות ני"ע.

הוועדה (ועדת אשר) אימצה בחום את הרעיון שמטרתו לאפשר לציבור הרחב להשקיע בנדל"ן, השקעה מסובכת השמורה דרך כלל למומחים ובעלי הון בלבד. המלצות הוועדה הוקפאו עם חילופי התפקידים של ראשי נציבות המס. והנה, במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה (משנת 2005) אימצו קברניטי הרשות את המלצות הוועדה, אלא שסטייה מרכזית מהן היתה בחיוב במס של ההעברה של הנדל"ן לריט, בעוד המלצות הוועדה היו לפטור את ההעברה ממס או לדחות אותו עד למימוש ההשקעה או המניות שהתקבלו בתמורה. ואכן - עינינו הרואות שעד כה לא זכה מכשיר חשוב זה של הריט לעדנה. נקווה כי בקרוב יתוקנו הליקויים באופן שיאפשר הפעלה ממשית של מכשיר זה.

"פילי חקיקה לבנים" קבורים לאורך כל חוקי המס. כך לדוגמה, נותרה החברה השקופה "פיל לבן" בנוף החקיקה מזה כ- 3 שנים אך בשל החשש שתשמש לתעלולי מס, כפי שהתבטאה אז יועמ"ש מס הכנסה בעיתון הארץ. גם חברת משקיעי חוץ שאמורה היתה להתחרות בפטורים האירופאיים למשקיעי חוץ (ואכן מיטב מדינות אירופה תיקנו חוקיהן לטובת פטור כזה), נותרה הוראה שוממת בשל מגבלות ביורוקרטיות שמיטב מומחי המס לא יצליחו לדלג עליהן. בחרנו להתמקד בשתי דוגמאות מובהקות לכשלי הביורוקרטיה המיסויית בתחום המקרקעין: האחת - התקופה הקובעת ביחס להסדרי הרפורמה במיסוי מקרקעין. השניה - קרנות הנדל"ן (ריט).

לעניין הוראות הרפורמה - במסגרת תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין (בתוקף מ - 7.11.01) נקבעו מספר הוראות שנועדו לתמרץ את השוק לפעילות כלכלית במקרקעין. חלקן של ההוראות היו הנחות זמניות ספציפיות במס (ואלה הסתיימו בסוף 2003), וחלקן היו הסדרים שונים, שנועדו לייעל את ביצוע העסקות ולתקן עיוותים במשך שנים. בין הוראות אלה:
דחיית תשלום וחישוב מס בעסקות קומבינציה מסוימות:
א. הענקת אופציה ללא חיוב במס שבח:
ב. חילוף זכויות במקרקעין;
ג. הקלות על עסקות פינוי בינוי;
ד. הטבות מס לגבי בניינים חדשים להשכרה.

הוראות אלה נקבעו אף הן כהוראות זמניות, על-מנת לבחון את השלכתן על גביית המס ואופן יישומן בפועל. דא עקא, הוראות אלה, שתחולתן הסתיימה ב- 31.12.03 הוארכו רק באפריל 2005 (בתיקון 55) - לאחר סחבת ארוכה. ההארכה בוצעה אומנם באופן רטרואקטיבי, אך חוסר הוודאות שנוצר עד ההארכה נתן את אותותיו ותרם אף הוא לפגיעה בביצוע עסקות מקרקעין והקפאת מהלכים במשך כשנה וחצי.

אם לא די בכך, גם כאשר בוצעה סופסוף ההארכה, היא הוחלה רק עד סוף 2006. מדוע? האם לא די היה בניסיון החיובי שנצבר מקיומן של הוראות אלו במשך למעלה משלוש שנים קודם לתיקון 55? הארכת ההוראות עד לתום 2006 גורמת לכך שלא ניתן די זמן לעסקות חדשות שיתבססו עליהן. כשלים אלו שיוצרים חוסר ודאות בשוק מדירים רגלי אנשי העסקים מהוראות אלו ויישומן. אומנם יש הוראות דוגמת פינוי בינוי הזוכות לעדנה, אך גם אלו דורשות הוראות קבע ולא הוראות זמניות. נקווה כי הפעם, עם הקרבה לתום שנת 2006, יאריך המחוקק את תוקפן של ההוראות כהוראות קבע והפעם לפני תום 2006 ולא באופן רטרואקטיבי.